הודעה לחייבים: המאסר בוטל

"אנחנו מכניסים ציבורים גדולים למצוקות נוראות", אמר השופט טירקל בשנת 2008 והתייחס לסנקציית המאסר כנגד חייבי ההוצל"פ. על אף העוול שעוללה לחייבים ועל אף העול הכלכלי שהטילה על המדינה, בוטלה סנקציית המאסר רק לפני כחודש ביוזמת ח"כ מירב מיכאלי. עו"ד מאיה לביא נושאת בשורה טובה.

בשנת 2005 סערה הארץ, לאחר שפורסם שקשיש בן 80 נכלא עקב חוב ארנונה על דירתו בת החדר וחצי בשכונת התקווה. הקשיש, שנעצר בערב ראש השנה ובילה את החג במעצר, התקיים מקצבה חודשית של 1,400 שקל ובעקבות התקף לב שעבר לא הצליח לפרוע את חובו לעירייה, שתפח ועמד על 18 אלף שקל. בית המשפט לעניינים מקומיים פסק שהחייב יאסר אם לא ישלם, והקשיש נעצר ובילה באבו-כביר חמישה ימים מבלי שמשפחתו, הנתונה אף היא בקשיים כלכליים, תוכל לבלות עמו את החג.

סנקציית המאסר מכוח חוק ההוצאה לפועל (1961) הופעלה במשך שנים כלפי חייבים שהתחמקו מתשלום ושנקבע שיש באפשרותם לשלם. בפועל היא גרמה סבל רב לחייבים מוחלשים ועניים, שבניסיונם להימנע ממאסר נאלצו לגייס את הכסף באמצעים פליליים או סמי-פליליים, ובכללם פניה לשוק האפור, בדרך להסתבכות כלכלית נוספת שהשפיעה גם על בני משפחתם.

צילום: shutterstock

לדעת רבים, מדובר בכלי ריק שאינו משרת את מטרת גביית החובות, מה גם שהחוק מציע שיטות גבייה יעילות יותר ופוגעניות פחות. האפקטיביות של שיטות אלו הוכחה בשטח החל משנת 2011, עת הופעלה לראשונה הוראת השעה האוסרת על מאסר חייבים, שעמדה בתקפה למשך שלוש שנים. ההוראה כללה הטלת עיקולים על חשבונות בנק, משכורת, מיטלטלין, רכב, מקרקעין וזכויות עתידיות. ניתן גם להוציא לחייב צו עיכוב יציאה מהארץ ולהביאו לבירור בצו, ועוד כהנה וכהנה דרכים למנוע ממנו ליהנות מכסף שעליו להעביר לנושים.

סנקציות במקום מאסר

דיווחי מערכת האכיפה והגבייה מעידים על עליה בהיקפי הגבייה בשנים בהן נעשה שימוש בסנקציות עונשיות שאינן מאסר. בהקשר זה יוער,גם המצדדים במאסר החייבים תולים את יתרונותיו באפקט ההפחדה ולא במאסר עצמו. המתנגדים גורסים, שטקטיקה זו מתעלמת מההשלכות הפרקטיות על חיי החייבים והתלויים בהם, ואינה עולה בקנה אחד עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ועם דרישות הפסיקה לקיום בכבוד.

במדינות כמו קנדה, ארצות הברית, אנגליה וגרמניה בוטל מאסר החייבים כאמצעי הרתעה וגביה, והוא מופעל רק כאשר חייב מעורב בהברחת נכסים, במרמה או בהונאה. אצלנו הרימה ח"כ מירב מיכאלי את הכפפה ויזמה את הצעת החוק, שאושרה בחודש מאי 2014, ואוסרת כליל על מאסר כאמצעי לגביית חוב, למעט במקרים בהם מדובר בחוב מזונות.

מאגרי מידע, עיקולים, צווי עיכוב

על פי החוק החדש, מערכת ההוצאה לפועל תקים מאגר מידע מקיף אודות החייבים, כולל כניסתם לארץ של חייבים השוהים בחו"ל, שישמש אותה לטיפול וניהול שוטף של התיק. פריטי מידע מסוימים, כגון הודעה על כניסת חייב לישראל, יועברו לנושים במקרה בחייבים שהם בעלי יכולת המשתמטים מתשלום חובותיהם או שרואים אותם ככאלה.

עוד יוקם מאגר פתוח לציבור אודות חייבים משתמטים, שישרת את המבקשים להתקשר עם החייבים, על מנת להבין את הסיכונים שבהתקשרות. מאגר זה ישרת גם נושים המנהלים תיקים כנגד החייבים או השוקלים לנקוט נגדם הליכים, וההנחה היא שהחשש מפומביותו של המידע יהווה תמריץ לחייבים לתשלום חובותיהם. התנאים לכלול חייב במאגר זה מפורטים בחוק עצמו.

הסנקציות המוכרות – הטלת עיקולים, הוצאת צווי עיכוב יציאה מהארץ ועוד – נותרו בארסנל של לשכת ההוצל"פ ללא שינוי, ויש לקוות כי עם ביטול המאסר יראו יותר ויותר חייבים את האור בקצה המנהרה, בין אם הם מתמודדים עם רשם ההוצל"פ לבדם ובין אם הם מיוצגים על ידי עורך דין.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין וקישור: http://www.psakdin.co.il 

* עו"ד מאיה לביא עוסקת בתחום פשיטת הרגל, בנקאות וההוצל"פ.

* המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות יעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.