החיים כבועה

אוהבי יין כבדים, ויותר מהם - משקיעי יין, נושאים את עיניהם לאחד האינדקסים הבולטים בשוק היינות בשנים האחרונות, ה־Liv-ex Fine Wine 100 Index. מאז 2005 נשא המדד הזה תשואה מרהיבה למשקיעים (אגב, רוב המשקיעים מגיעים מסין, ורוב היינות באינדקס מגיעים מבורדו).

אמנם חלק גדול מהמשקיעים נאלצו לפתוח מרתפי יין מסיביים כדי לאכלס בהם את הבקבוקים מהרשימה האלטיסטית הזו של יינות, אבל עד המשבר של 2008 הוא העניק להם תשואה של 152% בפחות משלוש שנים. אחרי נפילה קצרה של 22% עם קריסת ליהמן ברדרס, זינק המדד בחזרה לרמת שיא וטיפס בעוד 76% עד אמצע 2011. תשואות חלומיות עבור משקיעים. אבל מאז המדד הזה, שרבים ראו בו לא יותר מבועה בבקבוק שמפניה, מתרסק. ואנליסטים של יין יודעים לומר שכשמחירי יין מתרסקים, משהו לא טוב קורה בקרב הצרכנים שלהם - האלפיון העליון, זה שמוכן להוציא 800 דולר על בקבוק מבלי להניד עפעף.

נגידת בנק ישראל קרנית פלוג. רואה בתשואות הנמוכות על האג"ח סכנה צילום: עמית שעל

1. מי הבועה הבאה שתתפוצץ

ואם ביינות מתפוצצת הבועה, מה יגידו שאר בועות העולם? את השאלה הזו שאל לאחרונה "הניו יורק טיימס" במאמר שזכה לתפוצה רחבה: "האם הכל סביבנו הוא בועה?". "ברוכים הבאים לעידן הכל־בום", נכתב ב"טיימס", "מניות ואג"ח, שווקים חדשים וכלכלות מתקדמות, מגדלים אורבניים ואדמות חווה באיווה... הכל יקר. והמחירים הם גבוהים במונחים היסטוריים". כלומר בשקלול האינפלציה, מחירי נכסים, סחורות, כלים פיננסיים ומה לא, נמצאים בשיא היסטורי. ושיאי מחיר היסטוריים בדרך כלל מסמנים פיצוץ קרוב.

2. בנק ישראל מזהיר מפני מפולת באג"ח

ואלה לא רק מחירים גבוהים, אלא גם תשואה נמוכה להחריד. הנה דוגמה: ברמות הנוכחיות של ה־500 S&P מניה אמריקאית ממוצעת מספקת על כל דולר שמושקע בה תשואה של 5.5 סנט. זאת לעומת 7.4 סנט לפני שנתיים. מחירי משרדים בארה"ב נעים כיום סביב 3,000 דולר למ"ר. זאת לעומת 1,470 דולר למ"ר ב־2010. והתשואות על אג"ח נמצאות בשפל של כל הזמנים - ביום שני פרסם בנק ישראל דו"ח מיוחד על המערכת הפיננסית בישראל, שבו ציין את התשואות הנמוכות והזהיר מפני מפולת בשוק האג"ח.

3. העסקים מפסידים והמחירים צומחים

הנתונים שמפרסם העיתון מראים כי יותר כסף בעולם מושקע היום בחיסכון מאשר בהשקעה עסקית. הכשל העסקי־יזמי הזה מרושש את העסקים הקטנים והבינוניים ומנתב יותר כסף לענקיות הגלובליות, שמשקיעות חלק מהכסף שמגיע אליהן בחזרה במניות של עצמן. במקביל, אי אפשר להתעלם מהמנגנון שהזין את מפלצת ההשקעות הזו, הדפסת הכסף המסיבית של בנקים מרכזיים בעולם. אם הפדרל ריזרב החזיק במאזן הנכסים שלו סכום של 900 מיליארד דולר ב־2008, הרי היום הסכום הזה עומד על 4.4 טריליון דולר.

4. כל המחירים עולים, מחיר הכסף יורד

הפתרון שמציע "הטיימס" מורכב מצמיחה גלובלית חזקה שתדביק את הפערים במחירים ותהפוך אותם לשפויים יותר. אבל הניתוח מתעלם מהעובדה שמנועי הצמיחה הם עסקים קטנים ובינוניים, אלה שדווקא אינם צומחים, לא אחת בשל העובדה שהמאמץ המתואם של הבנקים כיום הוא לבצע פיחות בשווי המטבעות שלהם. כשהמחיר של הכל עולה, מחיר הכסף עצמו יורד, והוא גורר פגיעה אנושה באלה שאין להם נכסים - כלומר המעמד הבינוני, שהכסף בידיים שלו שווה פחות מרגע לרגע. וככה לא בונים צמיחה.