עד 2030 תגיע לשמש
מכון המחקר של בלומברג חוזה שבעוד 16 שנה רוב ההשקעה הגלובלית באנרגיה תנותב למקורות נקיים, ובעיקר סולאריים
העולם זקוק לאנרגיה, והרבה ממנה. למעשה, דו"ח עדכני של מכון האנרגיה החדשה של בלומברג טוען כי עד 2030 תידרש השקעה גלובלית של 7.7 טריליון דולר כדי לענות על הצרכים הגדלים. אבל אם עד היום ראינו בדלקי מאובנים את התשובה הברורה לגידול הזה, מכון המחקר מעריך כי אנו ניצבים בפני נקודת מפנה - כשני שלישים מההשקעה ילכו לאנרגיה נקייה ומתחדשת.
- נהג, אתה מסתיר את השמש: כבישים חכמים שמייצרים חשמל
- ענקית ירוקה: גוגל השקיעה מיליארד דולר באנרגיה מתחדשת
- נוסעים לעבר האור
את תחילת המגמה הזו ניתן היה לראות בבום האנרגטי של 2011, אז הרכב ההשקעה הגלובלית בהקמת מתקני אנרגיה חדשים התהפך - ההשקעה בהתקנות סולאריות, אנרגיית רוח ואנרגיית הידרו עברה את ההשקעה במתקני אנרגיה מדלקי מאובנים. מאז מחירי האנרגיה המתחדשת הלכו וירדו. אם המגמה תימשך, אומרים בבלומברג, חלקם של דלקי המאובנים במשוואה הגלובלית יקטן מ־64% כיום ל־46% ב־2030.
התחזית הזו רלבנטית במיוחד לגזי חממה ולהתחממות הגלובלית. אם המעבר לאנרגיה מתחדשת יתרחש - והסימנים מעידים על כך שהוא אכן יתרחש - הצמיחה בפליטות CO2 שאמורה להגיע לשיאה בסוף העשור הבא תרד לאחר מכן. התהליך, מזהירים בבלומברג, עלול להידחות במעט בשל הצמיחה בתמהיל ייצור האנרגיה במדינות המתפתחות, שמורכב גם מדלקי מאובנים וגם מאנרגיה מתחדשת. אבל המגמה ברורה. מתוך 5,000 ג'יגה־ואט שיתווספו ב־15 השנים הקרובות, רק 1,073 ג'יגה־ואט ייווצרו מפחם, גז ונפט, רובם בעולם השלישי.
את המגמה תוביל האנרגיה הסולארית, והמוקד שלה יימצא באסיה, שם היא תעקוף הפקת דלקי מאובנים. הבום האסייתי צפוי לחולל 800 ג'יגה־ואט חדשים של אנרגיה סולארית, והוא לא יונע בידי סובסידיות אלא בידי כלכלת שוק חופשי טהורה. לפי בלומברג, אנרגיה סולארית תהיה תחרותית מול מקורות אנרגיה אחרים, לכל המאוחר ב־2020.
את השינוי הגדול יחושו מפעלי הפחם. הם צפויים להיעלם מהנוף האירופי והאמריקאי, גם בגלל תקנות הולכות ומחמירות לפליטות פחמן, אבל גם מפני שבתחרות האנרגטית הם הראשונים להפסיד: הפקת אנרגיה מגז תמשיך לצמוח בעקבות גילויים של מרבצי גז בעולם ובשל העובדה שגז פולט פחות פחמן לאטמוספרה. וכיצד תתחלק מפת ההשקעות? מתוך כלל ההשקעה הצפויה באנרגיה נקייה (5.1 טריליון דולר), כ־2.5 טריליון דולר יושקעו באסיה, 816 מיליארד דולר באמריקה ו־967 מיליארד דולר באירופה. זה משאיר לא מעט לשאר העולם. נותר לראות איזה חלק מההשקעה יגיע לישראל שטופת השמש.