צניחה של 14.8% ביצוא הסחורות ברבעון השני

ברבעון השני של השנה ירד יצוא הסחורות, ללא יהלומים, בשיעור שנתי גדול יחסית של 14.8%, וזאת בהמשך לירידה בשיעור שנתי של 9.3% שנרשמה בו ברבעון הראשון.

היצוא התעשייתי ללא יהלומים ירד בתקופה הנסקרת בשיעור שנתי של 12.6%. יצוא תעשיות ההיי-טק, המהווה כ- 43% מכלל היצוא התעשייתי ללא יהלומים, ירד ב- 12.3% בחישוב שנתי, ויצוא ענף ייצור תרופות צנח ב- 18.1%. כך מתברר מנתוני המגמה של סחר החוץ הישראלי למחצית הראשונה של השנה שמפרסמת היום (א') הלמ"ס.

נתונים לא מעודדים אלה על היצוא הישראלי בחודשים האחרונים תומכים באפשרות שהוועדה המוניטרית של בנק ישראל תחליט בסוף החודש להפחית את הריבית לחודש אוגוסט ב- 0.25%, בחזרה לנקודת השפל של 0.5% שבה היא הייתה בשנת 2009, בעיצומו של המשבר הגלובלי.

יצוא חקלאי מישראל (ארכיון) צילום: דני סולומון

ריבית נמוכה יותר הופכת את השקל לפחות אטרקטיבי בעיני המשקיעים, ובדרך זו היא גורמת להחלשתו מול המטבעות החשובים בעולם. שקל חלש יותר גורם לסחורות היצוא הישראליות להיות זולות יותר בחו"ל, ובדרך זו הוא עשוי לתרום להגדלת היצוא.

מהנתונים שהלמ"ס מפרסמת היום מתברר עוד כי יבוא הסחורות, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, ירד ברבעון השני של השנה בשיעור שנתי של 4.8%, בהמשך לירידה של 1.6% ברבעון הראשון. יבוא חומרי הגלם, ללא יהלומים וחומרי אנרגיה, ירד ברבעון השני בשיעור שנתי של 4.3%, ואילו יבוא מוצרי הצריכה עלה בתקופה זו בשיעור שנתי של 4.2%.

כתוצאה ממכלול שינויים זה, הסתכם הגירעון המסחרי של ישראל (הפער בין כלל יבוא ויצוא הסחורות) בכל המחצית הראשונה של השנה בכ- 3.7 מיליארד שקל בממוצע לחודש, המשקפים גירעון שנתי של כ- 44.9 מיליארד שקל. זאת לעומת גירעון מסחרי של כ- 51.3 מיליארד שקל שנרשם בשנת 2013, ושל כ- 70.4 מיליארד שקל בשנת 2012.