האגודה לתרבות הדיור: 80% מהמקלטים הציבוריים לא ערוכים לשעת חירום
בנוסף, מתריעים באגודה על מצבם הגרוע של המקלטים הפרטיים; מאות פניות לתיקון ממ"דים התקבלו בהתאחדות קבלני השיפוצים
בדיקה שערכה האגודה לתרבות הדיור מעלה כי רובם המכריע של המקלטים הפרטיים בישראל במצב גרוע וכי כ-80% מהמקלטים הציבוריים אינם ערוכים לקליטת תושבים בשעת חירום. בישראל קיימים מאות אלפי ממ"דים (מרחבים מוגנים דירתיים) וממ"קים (מרחבים מוגנים קומתיים), ועוד עשרות אלפי מקלטים פרטיים (בבניינים) וציבוריים (שכונתיים).
"מצבם של המקלטים הפרטיים הוא גרוע, והאחריות לתחזוקתם היא של הדיירים", מתריע גדי גופר, המהנדס הראשי של האגודה, "רבים מהמקלטים הם מאוד ישנים, אין אחזקה שותפת, לעיתים אי אפשר להיכנס, לפעמים המקלט מחניק ומסריח, יש עובש ומזיקים למיניהם. וזה, בלי שדיברנו על זרם מים ושירותים במקרה של שהות ארוכה יותר".
מקלט בב"ש צילום: אוראל כהן
הוא הוסיף כי, "הרוב המוחץ של המקלטים הפרטיים משמש בעצם כמחסן גרוטאות, אפילו לא כמחסן בשימוש. מצב של הדף, למשל, גורם לכך שכל הרהיטים הישנים או מוצרי החשמל נופלים ופוגעים במי שנמצא שם. אם לא מתחזקים את המקלט כל השנה - בזמן חירום אין אפשרות לעשות כלום".
לגבי מקלטים ציבוריים אמר גופר כי "חלקם הגדול משמש למועדונים, בתי כנסת וכיו"ב, אם כי היתרון הוא שהמקלט מתוחזק וזה באישור הרשות המקומית ופיקוד העורף. הבעיה היא שלעתים המקלט הציבורי משמש גם כמחסן לציוד עירוני".
עניין של חיים או מוות
ראובן צדוק, מנכ"ל האגודה לתרבות הדיור, מתריע מדי שנה כי מצב המקלטים הפרטיים בארץ אינו משביע רצון ומדובר בעניין של חיים או מוות. "האגודה לתרבות הדיור נרתמת למען התושבים בנושא המציל חיים - המקלט בבית המשותף", אומר צדוק. "אנו רואים בחדשות תמונות של מקלטים נעולים, מוזנחים ולא ראויים, לשם כך אנו נותנים מענה באמצעות צוות המהנדסים שלנו. המקלט הוא הפתרון המיידי וההכרחי לתושבים הנמצאים תחת מתקפה, ומן הראוי שניקח את המושכות לידיים וניתן מענה מקיף בנושאים אלו".
בשבוע האחרון התקבלו בהתאחדות קבלני השיפוצים מאות פניות לתיקון וסידור ממ"דים ומקלטים, כך מדווח ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. "מדד הלחץ עלה בימים האחרונים וקבלני השיפוצים לא עומדים בעומס הפניות", אומר סיב.
הפניות של הציבור לשיפוצניקים נוגעות הן לבניינים חדשים שנבנו אחרי 1992 ויש בהם ממ"ד, והן לבניינים ישנים מכך, שאינם מצוידים בממ"דים. "בבניינים הישנים הקריאות הנפוצות הינן לבדיקת המקלט, כאשר העבודות הנפוצות ביותר במקלטים הן פתיחת קו ביוב סתום, החלפת אינסטלציה, החלפת מנורות ואוורור המקלט בכדי לטפל בבעיית הטחב", מספר סיב. "בבניינים היותר חדשים קיימת תופעה בה הממ"ד נהפך לחדר מן המניין ולכן במקרים רבים הוצאו או הוחלפו החלון או דלת הכניסה הממוגנים. במקרים מסוג זה הציבור נאלץ להחזיר את המצב לקדמותו. עלות של דלת ממ"ד הינה כ-2,000 שקל, ללא התקנה, ועלות של חלון לממ"ד היא 3,000 שקל לא כולל ההתקנה".
באגודה לתרבות הדיור קוראים לוועדי בתים להזמין כל שלוש שנים ביקורת במקלט על ידי מהנדס מוסמך. האגודה מפעילה בימים אלה מוקד חרום, בטלפון *8484, דרכו ניתן בין השאר להזמין מהנדס לבדיקת המקלט.
