הון אנושי: הסלט הגיע לירושלים
בזמן שרחובות הבירה להטו מאבנים ויצרים, נחגגה ההשקה של מלון וולדורף אסטוריה המפואר - על חורבות המלון של המופתי כמובן
הרשת ממוצבת כאייקון של איכות ויוקרה מבית הילטון, והשלוחה הישראלית שלה נפתחה במבנה ששימש בעבר את מלון פאלאס הערבי. את הקמתו של פאלאס יזם בשנות העשרים של המאה הקודמת המופתי חאג' אמין אל־חוסייני כדי למנוע מהציונים להשתלט על האזור. המלון הצליח לפעול חמש שנים, ונסגר באמצע שנות השלושים כי לא עמד בתחרות מצד מלון קינג דיוויד, בהמשך הרחוב.
עכשיו וולדורף חזר כדי להשיב מלחמה, ומקורבים להנהלה אמרו לי שהמלון שלהם יגנוב את כל הסגל האמריקאי הבכיר מקינג דיוויד, "כי האמריקאים מאוד לויאלים למותגים אמריקאים". ירושלמים אסלים דווקא מאמינים שלבניינים בעיר יש נשמה, והעיר משופעת בבניינים מקוללים שאיש לא גר בהם או משכיר אותם, כיאה לעיר שמתנהל בה אחד מסכסוכי הנדל"ן הגדולים שידעה האנושות. ואכן נראה כי בדיוק לקראת ההשקה התעוררו בעיר רוחותיהם של בעלי המלון המקורי ודרשו את שלהם.
ג'ון ואנדרסלייס, נשיא מותגי היוקרה של הילטון - וולדורף אסטוריה וקונרד - לא היה מודאג מההסלמה. "האירועים האחרונים לא מערערים את הביטחון שלי בישראל", הכריז בפניי, "פתיחת המלון נועדה להדגיש שהעסקים כרגיל ואנחנו לא נכנעים לטרור".
במלון לא רואים או שומעים את מיידי האבנים במזרח העיר או את האספסוף שצועק "מוות לערבים". הלובי המפואר משופע בנברשות, ופטיו ענק מפריד בין החזית המקורית למבנה החדש. יש בו מזרקה, גינה מטופחת ותקרת זכוכית נפתחת. על הספות כבר יושבים זוגות של נשים וגברים חרדים ב"שידך".
לאחר טקס הפתיחה הוזמנתי לסוויטה הנשיאותית המוקפת בחלונות מוגני ירי. ביציאה מחדר המיטות פגשתי את מלקולם הונליין, היו"ר בפועל של ועידת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארצות הברית, איש הקשר בין אובמה לנתניהו. אחד מקודקודי הילטון אמר לו: "לך נשאר רק לדאוג שהוד מעלתו יגיע לכאן".
הנאה נוספת בוודאי שואבים קברניטי הילטון מכך שמלון הפאר שלהם ממוקם מול מלון מצודת דוד של אלפרד אקירוב. בתחילה ניהלה הילטון את המצודה, עד שאקירוב ביטל את ההסכם. זה נגמר בהפסד של אקירוב בבוררות וב־20 מיליון דולר שנאלץ לשלם להילטון.
המסיבה נערכה באולם האירועים הגדול של המלון והיתה עמוסה ביותר מדי אנשים, כך שבמזנון עמדו תורים ארוכים של אנשים מכובדים. להקת קאברים ניגנה פינק פלויד וביטלס, והיה שם גם דוד ד'אור, עם כל מה שמשתמע מכך.
איש העסקים שרגא בירן, שהחזיק במלון פאלאס עד שמכר אותו ליזמי המלון, משפחת רייכמן מטורונטו, לא נראה נלהב מהתוצאה הסופית.
"הם שינו לגמרי את התוכניות המקוריות שלנו, והמקום נראה כמו מלון לחרדים עם כל השנדליירים והריהוט הכבד", אמר בירן, "אנחנו חשבנו על משהו יותר עדכני ובוטיקי".
יוסף רייכמן היה כמובן מרוצה מהעיצוב, אבל לא זה מה שהדאיג אותו. "אני רק מתפלל שכל העסק הזה יצליח, עם כל האינתיפאדה הזאת שתפסה אותנו", אמר, "אני מפחד להפסיד הרבה כסף".
מי שהחזיר אותי לגמרי למציאות המדממת היה ירון אנג'ל, המנכ"ל של מאפיות אנג'ל: "ענף המזון כורע בגלל העלאת המחירים של הקמעונאים, ואנחנו על סף משבר כלכלי. העובדים הערבים אומרים לי שהם מפחדים להגיע לעבודה כי מתנכלים להם - מה שקורה עכשיו זו רק הקצנה של השנה וחצי האחרונות, וזה מגיע מלמעלה, מגורמים שמסעירים את האספסוף".