חקר ביצועים: השבוע של לב לבייב, נוחי דנקנר ורולס רויס

לבייב

הגינות הדדית

גל הנפקות האג"ח ששוטף את הבורסה עשה חשק גם ללב לבייב. אלא שלבייב קצת תקוע: הסדר החוב שאליו הגיעה אפריקה ישראל לפני ארבע שנים מגביל את יכולתה לגייס חוב כיום, ללא אישור בעלי האג"ח ההוא. הסדר החוב ההוא היה אחד הטובים שנראו כאן בשנים האחרונות, מבחינת ההתחשבות במשקיעים וגיוס כיסו הפרטי של הבעלים לטובת העניין (הוא הזרים אז 765 מיליון שקל לחברה כדי שתשלם חלק מהחוב). כלומר לבייב הלך לקראת בעלי האג"ח, ועכשיו הוא מבקש מהם ללכת לקראתו, ולאשר שינויים שיאפשרו לו גיוס חדש. הם יכולים, כמובן, לסרב. אבל ראוי שהם ינהגו בהגינות באחד היחידים שנהג בהם בהגינות. יהיה מצער לגלות ששוק ההון נופל במה שחז"ל היטיבו להגדיר "כל שנעשה רחמן על האכזרים, לסוף נעשה אכזר על הרחמנים". אם זה מה שיקרה, הסיכוי שנראה הסדרים הוגנים יצנח פלאים.

יניב רחימי

קרב בלימה

ההשקה הטרייה של מערכת ההפעלה של גוגל למכוניות, אנדרואיד אוטו, מבהירה שבכל הנוגע לשליחת הודעות SMS בנהיגה, הגישה המנצחת היא "אם אינך יכול לנצח אותם, נסה למזער נזקים". המערכת, שמצטרפת לפלטפורמה דומה שהשיקה אפל לפני שלושה חודשים, מאפשרת להמיר הודעות כתובות לקול וכך למנוע מידי הנהג להתעסק בטלפון בזמן נהיגה. את הסחת הדעת היא לא מונעת. ייתכן שמדובר בקרב אבוד, עד לכניסתם הגורפת של הנהגים האוטומטיים לחיינו. גם בזה, אלא מה, אנחנו מחכים לגוגל.

דור צח

רולס רויס

היוקרה של העוני

אחרי עשרות שנות שגשוג במדינות המפותחות, מותגי היוקרה מתמודדים עם שווקים רוויים ואווירת מיתון כללית, ומחפשים כל הזמן את קהל היעד הבא. לפעמים זה מוביל לבחירות עסקיות שעשויות להיראות משונות. רולס רויס, למשל, הודיעה השבוע כי תפתח נציגות ראשונה בקמבודיה - מהמדינות העניות באסיה, שתושביה מתקיימים מהכנסה שנתית ממוצעת של 950 דולר. לשם השוואה, הדגם הזול ביותר של רולס רויס עולה כ־260 אלף דולר. החברה הסבירה שהיא בונה על קצב הצמיחה הגבוה במדינה, שבשנה שעברה הסתכם ב־7.3%. גם אם ייקח זמן עד שתבנה לה שם שוק, לרולס רויס יש סבלנות, והיא יודעת את העבודה. מספיק להציץ בנתוני המכירות שלה מהשנה שעברה: כ־3,500 מכוניות ברחבי העולם - וכמעט שליש מהן נמכרו בסין. בעולם שבו העניים נעשים עניים יותר והעשירים עשירים יותר, גם תור היוקרה בקמבודיה יגיע.

תמר טוניק

בקמפיין רועם

שר הפנים גדעון סער החליט השבוע לא לאפשר פתיחת מרכולים בתל אביב בשבת. שר האוצר יאיר לפיד כינס השבוע מסיבת עיתונאים דחופה ובה מתקפה אישית חסרת תקדים על מנכ"ל הפניקס אייל לפידות וגובה השכר שלו. במבט ראשון קשה לזהות את הקשר בין שני האירועים הללו. אבל מבט שני חושף בשורה פוליטית עמוקה: שני הטוענים לכס ראש הממשלה פתחו השבוע את עונת הבחירות. האחד קורץ לפלג הימני של הליכוד ולחרדים, השני למעמד הביניים שמאס בהתעשרות הלא פרופורציונלית של מנהלים שכירים. שנה ושלושה חודשים לאחר שהוקמה, ממשלת נתניהו השלישית, לפחות בהרכבה הקואליציוני הנוכחי, מעולם לא נראתה שברירית כל כך.

נעמה סיקולר

גרוניס

מה הוא קופץ

ראש לשכת עורכי הדין דורון ברזילי הודיע על חידוש משוב השופטים. בתגובה, נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס מיהר להחרים את הלשכה, עוד באותו יום. זו דוגמה קלאסית לעבירה גוררת עבירה, להבל גורר שטות. רוב הסיכויים שמשוב לא יהיה, והמהירות שבה הוטל החרם אינה ראויה, בטח שלא לשופטים שאמורים להפגין שיקול דעת ומתינות. זו הפוליטיקה שהפריחה את שני הבלונים האלה: המשוב נולד רק מהצורך של ברזילי להציל את הקריירה הפוליטית שלו, והחרם נועד רק כדי להעמיק את המחלוקות בתוך לשכת עורכי הדין, בין היו"ר לאנשי המחוזות. יו"ר הלשכה הוא עסקן, תרגילים פוליטיים הם לחם חוקו. אבל מה לנשיא בית המשפט העליון ולכל זה? ואם המערכת כבר מוכיחה שהיא יכולה לעבוד כל כך מהר, למה היא לא עושה זאת בתוך כותלי בית המשפט?

משה גורלי

נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס צילום: שאול גולן

זקן

7% של בועה

עשרה עמודים מתוך הסקירה השנתית שלו על מערכת הבנקאות הקדיש המפקח על הבנקים דודו זקן לפירוט הצעדים שנקט בכל הנוגע לפיקוח על האשראי לדיור, כלומר המשכנתאות. לצד הפירוט הזה כולל הדו"ח שני נתונים מעניינים שעשויים להסביר עוד זווית במשבר הנדל"ן, שעם כל הכבוד לפיקוח רק הולך ומעמיק. מתברר שב־2013 היקף המשכנתאות החדשות גדל ב־10%. באותה שנה היקף האשראי שנתנו הבנקים לענף הבנייה גדל ב־3% בלבד. במילים אחרות, הבנקים מזרימים עוד ועוד כסף למי שרוצה לקנות דירה, ומזרימים פחות כסף למי שרוצה לבנות דירה. ככה מנפחים בועה, וככה גוררים את בנק ישראל להתערבות עמוקה עוד יותר בשוק.

אתי אפללו

פרשנות

מקצוע נכחד

פרשנות אמורה להציע דרך להבין דבר מה שקרה, או נכתב, או נוצר. אם לא קרה משהו, אין מה לפרש אותו. פרשנות צריכה להסביר את מה שקרה על סמך ידע מוקדם, לקשר לדברים אחרים, לנתח בתוך התמונה הכוללת, להאיר נקודות שונות, להציע זווית מקורית, למתוח ביקורת במידת הצורך. כל המלל שלא עושה זאת הוא להג ריק במקרה הטוב, ותעמולה במקרה הרע. ולא, אנחנו כבר לא מדברים רק על כדורגל.

אוריאל דסקל

נוחי דנקנר צילום: בשמת איבי

דנקנר

תורת הנסתר

כתב האישום המקיף שהוגש השבוע נגד נוחי דנקנר בגין הרצת מניות אי.די.בי אחזקות מסמן את תחילתו של משפט חסר תקדים בישראל. 66 עדים, לא פחות, אמורים להופיע במשפט הזה, וכך להפוך אותו מדיון ממוקד בקורותיו של דנקנר לכתב אישום נגד כל המערכת המשומנת של שוק ההון הישראלי. צמרת השוק תהיה שם, ותידרש לספר לבית המשפט איך נראה המנגנון הזה, שעובד במרץ מאחורי הקלעים ונחשף רק בקצה הקרחון, בעלייה או ירידה של מניה. איך נראים האינטרסים העסקיים, החברויות האישיות, השיחות, ההבטחות, הבחישות והמריחות. המשפט של דנקנר יכול לספק לנו הצצה נדירה לעולם נסתר. או שזה ייגמר בעסקת טיעון.

גולן פרידנפלד