גם באירופה החליטו להילחם בתכנוני המס
בימים אלו האיחוד האירופי חוקר האם הולנד, אירלנד ולוקסמבורג נתנו תנאי מס נוחים יותר לכמה חברות ובהן אפל. האיחוד גם החל לחפש דרכים שימנעו תכנוני מס מסוימים
רשויות המס בישראל, כמו מדינות אחרות בעולם, התעוררו מעט מאוחר וגילו שהמציאות סביבן השתנתה. בימים אלו האיחוד האירופי חוקר אם הולנד, אירלנד ולוקסמבורג נתנו תנאי מס נוחים יותר לכמה חברות ובהן אפל. האיחוד גם החל לחפש דרכים שימנעו תכנוני מס מסוימים.
במשך שנים הצליחה הולנד למשוך תאגידים וחברות דרך העדפה במס החברות. היא מיסתה חברות עם הכנסות מפטנטים או מקניין רוחני (בעיקר חברות הייטק), ואלה הפעילו תרגיל שזכה לכינוי "סנדביץ' הולנדי" - מעל החברה הרשומה בהולנד היתה חברה נוספת במקלט מס, שעיקר ההכנסות מגיעות אליה. הנציבות האירופית הודיעה לפני כשבועיים כי העלמות מס והתחמקות מתשלום מס עולות לאיחוד האירופי, להערכתה, כטריליון יורו בשנה.
תכנון מס (אילוסטרציה)
בתחילת החודש אימץ האיחוד האירופי את הגישה והעקרונות בדו"ח של ה־OECD שעסק בנושא זה ופורסם ביולי האחרון, כך שסביר להניח שבחודשים הקרובים נראה הצעות והסדרי חקיקה שונים במדינות האיחוד. מטרת הדו"ח היא להתאים את חוקי המס למציאות המודרנית עם הגלובליזציה וההתפתחות הטכנולוגית מבלי לשנות את שיטת המס מהיסוד, והוא קבע תוכנית פעולה שאמורה להיגמר בסוף 2015. התוכנית תתמקד בהאחדה של חוקי המס בעולם, ותקדם שקיפות דרך חובת דיווח של חברות ושיתוף פעולה בין המדינות.
ה־OECD אומר למעשה שאין צורך לשנות את החוקים, אלא לפרש אותם בצורה מרחיבה יותר. השאלה שנשאלה לאורך השנים היא אם אפשר למסות חברות גלובליות במדינות עצמן, והמדינות סברו שלא. ד"ר עו"ד אבי נוב מסביר כי למעשה ה־OECD מתייחס למושג חדש והוא מוסד קבע וירטואלי: "הארגון קבע קריטריון חדש של 'נוכחות דיגיטלית משמעותית' שלא היה קיים בעולם הישן, אשר הכיל רק בניינים ומשרדים ויכיל פרמטרים כמו פרסום ופעילות מקוונת".
החלוצה בעניין, ויש שיאמרו הקיצונית, היא איטליה, שלא הלכה בקו של ה־OECD, ובדצמבר 2013 אישרה חוק המכונה "חוק גוגל" (מכיוון שהותאם במיוחד למיסוי החברה). מטרת החוק היא לאפשר לרשות המסים האיטלקית לתפוס את הרווח של חברות אינטרנט גלובליות המשויך לטעמה לאיטליה. על פי החוק, חברות גלובליות המוכרות שירותים (כמו פרסומות) חייבות להירשם באיטליה כסניף או כחברה מקומית. כרגע הנציבות האירופית בוחנת את חוקיות המהלך, לאחר שהוא עורר התנגדות גדולה, ונטען כי הוא מנוגד לעקרון ההכרה ההדדית שמאפשר חופש תנועה של טובין ושירותים בין מדינות חברות באיחוד.
