כלכלת השיתוף כבר כאן

בשבועות האחרונים מתגברות הידיעות על הגעתה של חברת הסטארט-אפ העולמית אובר (Uber) לישראל, המוגדרת כמתחרתה של גט טקסי הישראלית בתחום אפליקציות ההסעות המקוונות. אמנם, אובר מזכירה במובנים רבים את גט טקסי, אך שונה ממנה בתכונה יסודית אחת - מענה לביקוש לנסיעות לא ניתן על ידי אנשי מקצוע (נהגי מוניות) אלא על ידי אנשים פשוטים שמבינים שהצורך שלהם בנסיעה ברכבם תואם את הצורך של האחר בהגעה ליעד.

הפעולה המוכרת של קאר-פול (נסיעה משותפת) מקבלת ערך כספי בעזרת הטכנולוגיה - אפליקציה פשוטה מאתרת בעלי כלי רכב הנוסעים ממקום למקום ושאליהם ניתן להצטרף תמורת סכום מוגדר מראש. אובר בולטת בשורה של יוזמות עסקיות דומות לה הפועלות על פי העיקרון ולפיו אם קיים ביקוש בין אנשים למוצר או שירות, יהיו אנשים אחרים המסוגלים לספק מענה לכך. אך אובר לא לבד. עשרות מיזמים עסקיים המצויים בצמיחה מסחררת ברגעים אלה ממש (Airbnb היא אולי הדוגמה המוכרת ביניהם), עתידים לשנות בעשורים הקרובים את פני הכלכלה כפי שאנו מכירים אותה, ולהניע אותה לכיוון הכלכלה השיתופית.

אפליקציה של Uber. נהגי המוניות המסורתיות מנהלים מלחמת חורמה בשירות ההסעות המקוון

הכלכלה השיתופית הוא מושג רחב המתייחס למכלול של יוזמות שבהן עסקת החליפין המוכרת של קניית מוצר או שירות מתחלפת בעסקה שבה נעשה שימוש במוצרים קיימים המסופקים כשירות, מבלי שמתחולל שינוי או מעבר של הבעלות על המוצר. יוזמות אלה מתקיימות בין אנשים הנעזרים בפלטפורמות שיתוף ייעודיות מצד חברות (Uber, Airbnb) אך גם בין חברות המספקות שירות ביחס למוצרים במקום מכירתם. כך, לדוגמה, חברת רולס רויס מספקת מנועי מטוסים כשירות בתוכנית "Power by the Hour"; חברת השטיחים העולמית Interface מספקת שירות תחזוקה של שטיחים לעסקים, שטיחים הנשארים בבעלות היצרן; וגם בישראל, car2go מספקת שירות השכרת כלי רכב לזמן קצר, על פני העדפה של קניית רכב.

לכלכלה השיתופית תועלות חברתיות וכלכליות מוכחות. עידוד של כלכלה מקומית באמצעות עסקאות חליפין מקומיות של כסף תמורת השאלה או שירות, יצירת קשר בלתי אמצעי בין האנשים וחיזוק קשרי הקהילה. בנוסף, הכלכלה השיתופית טומנת בחובה פוטנציאל להתמודדות טובה יותר עם האתגרים האקולוגיים מהטעם הפשוט ששיתוף במוצרים היוצר ריבוי משתמשים על משאבים קיימים מצמצם את הצורך בשימוש במשאבים חדשים ובכך מקטין את היקף הייצור והזיהום.

האטרקטיביות של הכלכלה השיתופית נמצאת בשיאה. מסקר מקיף שנערך לאחרונה בארצות הברית ובבריטניה עולה כי במהלך השנה החולפת התחוללו 80 מיליון פעולות שיתוף בארצות הברית ו-23 פעולות שיתוף בבריטניה. אותו הסקר זיהה כי בשנה הקרובה יגדל מעגל המשתפים משמעותית עם כ-50% תוספת במספר המשתפים בגילאי 34-18. בדו"ח מקיף של האו"ם שפורסם לאחרונה עולה כי נתח הכלכלה השיתופית נמצא בצמיחה עצומה של 25% מדי שנה.

שינוי טקטוני שמעורר מתחים 

שינוי טקטוני בכלכלה העולמית לא מתחולל ללא מתחים והתנגדויות ואת אלה אנו רואים בדמות פרטים וקבוצות הנפגעים מהצלחת יוזמות הכלכלה השיתופית כגון בתי מלון הנלחמים ב-Airbnb, או נהגי מוניות המנהלים מלחמת חורמה נגד Uber, בעולם וגם בישראל. מתחים אלה מחייבים יצירת אקלים רגולטורי נוח עבור אותן חברות לפעול ולאפשר למועסקים בכלכלה המסורתית מעבר חלק יחסית להסדרים חברתיים וכלכליים חדשים.

הפוטנציאל העסקי של חברות שמשכילות להבין מודלים כלכליים משתפים אלה הוא אדיר. לראייה, שלוש חברות הטכנולוגיה הפרטיות עם השווי הגדול ביותר בעולם, Uber, Airbnb ודרופבוקס פעילות בכלכלה השיתופית, עם 17 מיליארד דולר לראשונה ו-10 מיליארד דולר לשתיים האחרות בהתאמה. למרות השונות בין השלוש, עיקרון השיתוף המספק שירות כתחליף לבעלות על מוצר מצד הצרכן, קיים בכולן - הראשונות עם אספקה של תשתית מוצלחת לשיתוף בין אנשים, ואילו דרופבוקס עם היכולת לספק מענה באמצעות שירות המחליף מוצר (זיכרון ענן כתחליף לדיסק זיכרון).

עתיד השיתוף קיים ומממש עצמו כבר עכשיו. רצוי ואף כדאי שחברות טכנולוגיה מקומיות צעירות יכירו בכך וילמדו להיערך למתן פתרונות לשורת הצרכים והאתגרים הנוצרים בחברה גלובלית משתפת.

הכותב הוא יועץ שיווקי לקיימות ודוקטורנט בביה"ס פורטר ללימודי סביבה החוקר כלכלה שיתופית