אסתר דומיניסיני: "נשות הדסה ידעו על המשבר מ-2011, ובחרו לעצום עיניים"

אחת העדויות המרתקות במסגרת ועדת גבאי לבדיקת המשבר בבית החולים הדסה היא של יו"ר הדירקטוריון לשעבר של בית החולים, אסתר דומיניסיני, שכיהנה בתפקיד מדצמבר 2011 ועד התפטרותה כעבור שנה ועשרה חודשים. דומיניסיני מפזרת בעדותה חצי האשמות בערך נגד כל מי שזז. היא מאשימה את המנכ"ל הקודם של בית החולים, פרופ׳ אהוד קוקיה, על כך שלא עשה דבר בשביל להבריא את בית החולים, היא מאשימה את נשות הדסה (הבעלים של בית החולים) בכך שהביאו להן את כל המספרים מול העיניים בזמן אמת אולם הן בחרו להסיט את המבט, וגם את הרופאים, על כך שידעו מה ממדי הבעיה אבל חשבו שבסוף נשות הדסה פשוט יזרימו עוד כסף והכל ייפתר מעצמו.

המוטו של דומיניסיני, כפי שעולה מעדותה הוא "אני התרעתי, האחרים לא פעלו כמו שצריך". גם סגן החשבת הכללית במשרד האוצר יאיר טל חושב כך, ומכתיר את דומיניסיני בתור "האדם הראשון שפנה למשרד האוצר ואמר ׳יש פה בעיה׳. ועל כך אומרת דומיניסיני בעצמה: ״מבחינה זו נעשה לי אי צדק, כי אני כאילו בשורה אחת של אלה שלא ידעו ולא הבינו ולא עשו ולא אמרו ואני חושבת שלא זה המצב״.

אסתר דומיניסיני צילום: דימיטרי שבנצקו

1. על סמנכ"ל הכספים הקודם ועל ההתנהלות הארגונית

כבר בהתחלה דומיניסיני מדגישה שהיא ידעה שבית חולים הדסה נמצא בבעיה מרגע כניסתה לתפקיד בדצמבר 2011, בערך שנה וחצי לפני שהמשבר התפוצץ באופן פומבי. זה כנראה אחד הכשלים המרכזיים שהיא מצביעה עליהם - שהמשבר לא טופל הלכה למעשה במשך זמן רב מאוד, דבר שהעמיק את הבור התקציבי בצורה חמורה יותר. חלק מהבעיה, לטענתה, טעון בכך ששומרי הסף - למשל סמנכ״ל הכספים לשעבר של בית החולים - ייפה את הנתונים.

דומיניסיני: ״אני התמניתי ליושבת ראש הדסה בדצמבר 2011, ברגע שנכנסתי לתפקידי וראיתי את הדוח הכספי מינואר עד יולי 2011 ראיתי שיש בעיה. ראיתי שיש בעיה תזרימית, ראיתי שהתקציב מסודר מאוד יפה על הנייר אבל בעצם הוא לא מבוצע, כל הדברים, ואז בדיוק גם הוחלף, על הסף, אני לא זוכרת את התאריך, איש הכספים, ואמרתי 'תראו, אני רוצה לקבל נתונים מדויקים, מה כל החובות המצטברים, מה החובות שלנו לספקים, מה הנכסים שלנו, מה ההתחייבויות'. אני רוצה להתחיל את התפקיד כשאני יודעת בדיוק מה יש לנו מבחינת תמונת המצב העכשווית״.

דומיניסיני אכן קיבלה תמונה מצב, שהצביעה על גירעון שוטף של כ-120 מיליון שקל בשנה וחובות מצטברים של 850 מיליון שקל. אבל למרות המספרים המבהילים, לטענתה סמנכ״ל הכספים של בית החולים לשעבר גילה שאננות מטרידה.

דומיניסיני: ״בגלל שההתנהלות הכספית היתה לא כל כך מקצועית קודם, אז גם עלו אחר כך דברים שלא היו ידועים, צצו כל מיני דברים, כל מיני התחייבויות שלא נרשמו בספרים, שאף אחד לא ידע עליהם וכשסמנכ"ל הכספים (הכוונה לסמנכ"ל הכספים החדש - ש״א) התחיל לחפור אז הוא פתאום גילה את זה, פתאום גילה את זה וכל הזמן חיכינו לראות אוקיי מה יבוא עוד״.

יו"ר הוועדה אבי גבאי: ״כשאת נכנסת לתפקיד סמנכ"ל הכספים היה הנוכחי או הקודם?״

דומיניסיני: ״היה עוד קודם, מנחם כץ, כן, שהוא חשב שהתפקיד היחיד שלי, כשאני באתי, הוא אמר לי 'את צריכה להביא לנו כסף'. זה מה שאמר סמנכ"ל הכספים״.

גבאי: ״זה אחד המשפטים הכי חזקים ששמענו״.

דומיניסיני: ״אני אומרת פה בהערת אגב, גופים שסמוכים על שולחנם של סירי בשר בעיקר של גורמי חוץ, אין להם אינסנטיב להתייעל והם תמיד מחכים שמישהו אחר יביא להם כסף, והדסה מבחינה זו לא שונה מגופים אחרים והיא הורגלה כך שנים רבות, זאת אומרת זו לא איזה אפיזודה. המשבר ב-2011 כשהתחיל הוא לא חדש, היה ב-2006 והיה ב-2009, היו אותות אזהרה כבר שנים קודם, רק שזה לא טופל לעומק. לא שלא ידעו עליו, ידעו עליו, אבל כשהיה כסף ויכלו לתקן ולהזרים ולמלא את הקופה, אז אמרו אוקיי, הדסה לא תיפול, נשות הדסה ייתנו כסף, המדינה לא תיתן ליפול והכלבים נובחים והשיירה עוברת. נורא פשוט בדברים האלה".

מנכ"ל הדסה לשעבר, אהוד קוקיה צילום: מיקי אלון

בהמשך עדותה חוזרת דומיניסני על העמדה הזו, לפיה הגורמים השונים בבית החולים גילו שאננות פושעת באשר למצבו הפיננסי, מתוך תחושה שבסופו של דבר יבואו הדודות העשירות מאמריקה ויכסו, כרגיל, את הגירעונות של בית החולים. תחושה שהתנפצה אל קרקע המציאות החל מסוף 2008, אחרי שארגון נשות הדסה נפגע קשות בהונאות מיידוף (איש עסקים אמריקאי שהורשע בהונאת כספים בסכום של כ-65 מיליארד דולר - ש"א).

דומיניסיני: ״אתה תמיד שמעת בדיוק מה שאמרתי פה קודם, 'המדינה לא תיתן לנו ליפול, יש לנו את נשות הדסה', כשלמשל נפגשתי עם יושב ראש ועד הרופאים, אמרתי לו, 'תגיד, אתה יודע שאין כסף בקרן של השר"פ של הרופאים?' 'לקחו את כל הכסף?' 'אתם ידעתם את זה?, אני הייתי בהלם כשגיליתי את זה, זה לא כסף של בית החולים, אתם יודעים את זה?' הוא אמר לי 'כן, אנחנו יודעים', אז אמרתי לו, 'וזה לא מלחיץ אותך? זה כסף שלכם, זה לא של בית החולים', הוא אמר 'לא, יש נשות הדסה'. זה מה שהוא ענה לי. לא הנוכחי, הקודם״.

2. על המנכ״ל הקודם

דומיניסיני תוקפת בעדותה שוב ושוב את המנכ״ל הקודם של בית החולים - פרופ׳ אהוד קוקיה, שכיהן בבית החולים במשך כשנה וחצי, בין פרופ' שלמה מור יוסף לבין אביגדור קפלן. היא מכנה את המינוי שלו מינוי לא מוצלח, וטוענת שוב ושוב כי במהלך כל החודשים שהיה בהדסה לא עשה מספיק, בלשון המעטה, בשביל להכניס את בית החולים למתווה של תוכנית הבראה.

דומיניסיני: ״אחרי שהוא מונה, אחרי חודש וחצי אני נפגשתי עם הנשיאה (של ארגון נשות הדסה - ש״א). אמרתי לה, 'תשמעי, האיש לא מתאים, אין לו חזון, הוא לא יודע מה לעשות, הוא לא יעשה שום דבר, אנחנו מבזבזים זמן יקר מאוד וכסף, לא יבוצע כלום'. כי בזמן הזה שהתמניתי עד הבורד הראשון שאני ניהלתי, שזה מרץ 2012, אני ישבתי איתו כל שבוע. אמרתי לו , בבקשה, אני רוצה לראות תוכנית, אני רוצה לראות יעדים, אני רוצה לראות מה אתה הולך לעשות. תראה לי ותראה לי כל שבוע שאנחנו נפגשים מה אתה קידמת. לא מספיק להגיד לי 'אני עובד ככה, אני עובד ככה'. איזה תוכנית בנית, אבני דרך, כדי להשיג את היעד הזה, כי אפשר לכתוב, גם בהנחות התקציב לשנה הבאה תקציב נורא יפה, מאוזן, אבל תראה לי איך אתה מגיע לזה. ואני ראיתי שהוא לא יגיע לזה והוא לא יעשה שום דבר ואני התרעתי על זה.

שלומית קרפיבקה (נציגת משרד הבריאות בוועדה): ״את אמרת עכשיו שהמנכ"ל היה יותר חזק מהדירקטוריון. אחת הטענות ששומעים בתקשורת הרבה שבהרבה מקרים בדיוק היה הפוך, שהדירקטוריון או נשות הדסה הנחיתו על המנכ"ל, בעיקר בתקופה של המנכ"ל לשעבר, מור-יוסף, הן הנחיתו עליו בעצם את הניהול, איך לנהל באופן שוטף את בית החולים, את מי למנות ואז החלישו אותו, את יכולת הניהול שלו. למעשה הוא לא יכול היה לנהל״.

דומיניסיני: ״זה תלוי כמובן את מי שואלים״.

בהמשך נשאלת דומיניסיני מה הייתה חלוקת התפקידים בין הדירקטוריון לבין המנכ״ל. בנקודה הזו היא שבה ותוקפת את המנכ״ל הקודם, אבל גם טוענת כי ארגון נשות הדסה פשוט בחר לעצום עיניים אל מול הבעיה ולא להתעמת עם המנכ״ל או עם העובדים, בשביל לא לייצר רעש ציבורי גדול מדי, מפחד שהתקשורת תתקוף את הארגון ותפגע ביכולת שלו לגייס תרומות. זו הפעם הראשונה שהציבור הישראלי יכול לקרוא כיצד הדברים האלה נראים מאחורי מסך החשאיות שמכסה על הפעילות של ארגון נשות הדסה.

דומיניסיני: ״אל תשכחו שה-PR (יחסי הציבור - ש״א) הוא נורא חשוב בגופים האלה (הכוונה לארגון נשות הדסה - ש״א), ומה אפשר למכור לתורמים ומה זה, הוא נורא קריטי. וגם הפחד מהתקשורת, בגלל שזה תורמים והם קוראים עיתונות. יש פה יחסי גומלין שצריך להבין שהם מורכבים ובעייתיים כגוף פילנתרופי.

״עכשיו סתם דוגמה, אתה אומר מה יחסי הגומלין. כשאני בישיבת ועדת הכספים, כשלא היה שם יושב ראש אז אני מילאתי את מקומו, אמרתי 'הוא צריך מיד לקצץ 100 מיליון עד סוף השנה'. הוא התעצבן מאוד, 'מה פתאום? אני לא יכול לקצץ'. אמרתי, 'חברים, אנחנו בכיוון של פשיטת רגל, הוא חייב עכשיו לקצץ ולהציג לנו תכנית'. הם ראו שהוא מתעצבן, הם הרגיעו אותי, כאילו תרדי מזה.

יאיר טל, נציג משרד האוצר: ״ מי זה הם?״

דומיניסיני: ״נשות הדסה. כשאני הוצאתי את הפרוטוקול, אני הכנסתי שלא קיבלו את עמדת היושב ראש לקצץ 100 מיליון. אמרו לי 'לא, מאמי, למה את כותבת את זה? יגידו שאת כאילו לא קובעת, אין לך מעמד'. אמרתי 'לא, אני רוצה שזה ייכתב, שלא קיבלתם את דעתי. אני רוצה שזה יהיה כתוב ברחל בתך הקטנה'. והוא בסוף, 'טוב, תני לי עוד זמן, תני לי עוד זמן, תני לי עוד זמן'. וזמן פה זה כסף, זה קריטי, זה לא היה משהו שיש לנו הרבה זמן״.

היו"ר אבי גבאי: "את יכולה לספר לנו על ההתפטרות של קוקיה (המנכ״ל הקודם - ש״א)? זה היה גם בתקופתך, נכון?"

דומיניסיני: "הן (נשות הדסה - ש״א) היו מאוד לחוצות לאור מה שקרה, כי הרי גם מור יוסף פוטר ולכן הן חששו מאוד. אני כל הזמן שידרתי להן שזו תקלה. בסופו של דבר למרות ההתראות שלי הוא לא פוטר, הוא איים הרבה מאוד פעמים שהוא יתפטר, ואני כל הזמן אמרתי להן, 'מה זאת אומרת? אדם שכל שלושה חודשים כשאני דורשת ממנו משהו אומר שהוא הולך להתפטר, איך הוא יכול לנהל משבר? איך הוא יכול לנהל בית חולים כזה?' הוא רגל פה, רגל שם, גם העובדים מרגישים את זה, הוא לא יכול לנהל משבר, צריך לגמור את הפרשה הזו. הם לא גמרו אותה".

עוד אמרה דומיניסיני: "אני יזמתי בדצמבר 2012, שזה היה בדיוק 18 חודשים שזו תקופת הניסיון, כניסיון אחרון אני ביקשתי ישיבה סגורה של הבורד, יש פה את הפרוטוקול שלה, כשאני אומרת פה בצורה מפורשת 'הוא לא עשה כלום, הוא לא מנהל שום דבר, הוא לא יעשה כלום. אם אנחנו לא נחליט עכשיו, הוא יהיה עוד חמש שנים', כי החוזה אומר שאחרי תקופת ניסיון יש חמש שנים המשך והחובה שלנו עכשיו להחליט לגבי העניין שלו. יש פה את כל ההתייחסויות 'העבר מלמד על העתיד, 18 חודשים לא קרה כלום, הוא לא עשה כלום'. אני אומרת במילים מאוד חריפות שהוא לא עשה כלום. ומה התגובה? הם רשמו את הפרוטוקול, אפילו לא אני, נשות הדסה. הם כל הזמן פחדו מפיטורי המנכ"ל".

חנה הרצמן, נציגת הציבור בוועדה: ״מהתקשורת״.

דומיניסיני: ״יכולים להבין, התקשורת תוקפת אותם, התורמים תוקפים אותם. הם מפחדים מהתורמים, שתיכף מתקשרים, 'מה קורה שם? יש בעיה, מה אתן מפטרות עוד פעם?' זה לא פשוט, צריך גם להבין שהן חיות מתרומות. אני מאוד מבינה את זה ולכן גם הייתי רגישה איתם, כי אי אפשר לא להבין. בסופו של דבר הפעלתי עליו לחץ והוא התפטר. בסוף הוא התפטר והוא טען שהוא בעצם פוטר, זה לא משנה, כדי לקבל תנאים".

גבאי: בסוף הוא התפטר?"

דומיניסיני: ״בסוף הפעלנו לחץ, לחץ מסיבי, והוא התפטר. הטענה שלו בהתפטרות, אחרי שנה ושלושה, ארבעה חודשים, שזה זמן מבוזבז, הוא גם עשה חפיפה, זה אובדן של שנה וחצי-שנתיים כמעט, עם החיפוש וכל זה, מה הוא אמר? שהוא לא ידע מה היקף הבעיה. אני הוכחתי לו שכבר בפברואר-מרץ יש את הדוחות הכספיים. הוא היה מנכ"ל מכבי, הוא לא יודע לקרוא דוח כספי? הוא לא רואה מה הבעיה התזרימית? זאת אומרת מה זאת אומרת הוא לא ידע? הוא ידע והוא היה צריך לבנות תכנית כדי לשקם את הסיפור. יש על זה ישיבה עם ועדת הביקורת, שאני חד משמעית אומרת שהוא ידע וגם מנמקת למה והטענה שלו לא עניינית, שהוא לא ידע.

״אגב, אני לא יודעת מה אומר קפלן, אבל קפלן ידע בדיוק מה הבעיה התזרימית. אני אמרתי לו, כשפגשתי אותו, הגירעון מיליארד ורבע, התזרימי היה אז 200 מיליון. זאת אומרת הם ידעו. כשאני גייסתי את קפלן אמרתי לו בדיוק, 'זו הבעיה, צריך לפטר עובדים', צריך זה וזה, והתמונה הייתה ברורה גם לקפלן, זה לא שמישהו לא ידע״.