הרו"ח המלווה של הדסה: "בית החולים נוהל מתוך מחברת, כאילו זו המאה ה-19"

אחת העדויות המעניינות שהוצגו ממש בהתחלה בפני ועדת גבאי, שמונתה על ידי משרד הבריאות לבדוק כיצד נוצר המחדל הבית החולים הדסה, היתה של רו"ח בועז גזית. גזית נשכר בידי החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, בשביל לבדוק את המספרים של הדסה ואת ההתנהלות הכספית של בית החולים, עם היוודע היקף ממדי המשבר הפיננסי שהדסה נקלעה אליו. הוא הגיע להעיד בפני ועדת גבאי לבקשתו של סגן החשבת הכללית, יאיר טל.

טל ביקש מגזית להציג בפני חברי הוועדה לא רק את המספרים של בית החולים, אלא לדבר גם על ההתנהלות שלו. "בועז והצוות שלו מלווים אותנו מאוקטובר 2013", סיפר טל לחברי הוועדה האחרים, "היינו צריכים איש מקצוע שילווה אותנו וילך לבית החולים כי עד לאותה נקודה כל המצגים שהוצגו בפני הממשלה היו מצגים וננתונים של בית החולים. אנחנו לא היינו שקטים עם הנתונים שהם העבירו ורצינו מישהו מטעמנו, בלתי תלוי, שייכנס וייתן לנו את תמונת המצב. בנוסף, ביקשתי מבועז שמעבר לנתונים הכספיים היבשים יציג בפני הוועדה בכמה מלים את ההתרשמות שלו מאיך שזה מתנהל שם, את היכולת שלו לקבל נתונים ואת טיבם".

יו"ר הוועדה, אבי גבאי צילום: אוראל כהן

בנקודה הזו החל רו"ח גזית להעיד. עיקר העדות שלו נוגעת למספרים של הדסה, שבשלב הזה כולם כבר ידועים ופומביים. לכן, כדאי להתמקד בדברים של גזית על ההתנהלות של בית החולים, ולאו דווקא על המספרים. הדברים הקצרים שהוא אומר בהקשר הזה הם לא פחות ממהממים, והם צריכים לגרור הרמת גבה לגבי היכולת של בית החולים לעמוד בתכנית ההבראה שנחתמה עם המדינה עד שנת 2020.

״באופן כללי, אני רוצה להגיד שבית החולים נמצא במצב של המאה ה-19 מבחינת תוצרים, מבחינת איכות כוח אדם וכו׳", אמר גזית לחברי הוועדה.

גזית גם הסביר להם מה המגבלות של יכולת הניתוח הפיננסית שלו את בית החולים, ומניין הן נובעות: "אני רוצה שתלכו לסעיף 2. החברה (הכוונה להדסה - ש"א) התחילה לנהל באמצעות קובצי אקסל רק מיוני 2012. לפני כן היא בנתה וניהלה את התקציב בצורה ידנית".

"תוצרים וכוח אדם נמוכים מאוד"

יו"ר הוועדה אבי גבאי: "ידנית?"

גזית: "ידנית. תזרים מזומנים. היום זה באקסל. 2 מיליארד שקל נוהלו ידנית. יש להם מערכות SAP (מערכת מידע ארגונית - ש״א). כוח האדם שם הוא ברמה מאוד נמוכה (הכוונה לכוח האדם האדמיניסטרטיבי - ש״א), וכמו שאמרתי התוצרים הם מאוד נמוכים. כוח האדם מאוד נמוך״.

גבאי: "בועז, עוד פעם. אתה אומר שום מערכת מידע, כלום? מחברת?"

גזית: ״לא, עד 2012״.

גבאי: ״עד 2012 מחברת?״

גזית: ״מחברת, כן. רק מ-2012 יובל סמנכ״ל הכספים הביא איתו איזה מישהו מקופת החולים, אחד בשם מיכאל, שהוא זה שממחשב את זה. גם כן, זה לא משהו, זה רק באקסל. זה לא משהו שהוא...״

שלומית קרפיבקה (נציגת משרד הבריאות בוועדה): ״מערכות התמחור שלהם גם התנהלו באותה צורה?״

גזית: ״אין תמחור של פרוצדורות (כוונה לניתוחים - ש״א), אין. דרך אגב, פעילות השר״פ לדוגמה. ההכנסות משר״פ ידועות. ההוצאות משר״פ, הם לא מסוגלים לתת את הנתנון כמה הוצאות הם מייחסים מתוך ההוצאות הכלליות של בית החולים לשר״פ. כלומר, אנחנו לא יכולים לנהל משק סגור, למשל, של השר״פ. כתוצאה מחוסר מידע. זה כמובן אומר שמתקבלות גם החלטות לא נכונות״.

במלים אחרות, כפי שגזית מסביר בהמשך הפרוטוקול, אחת הבעיות בשר״פ היא שבית החולים - בגלל היעדר מערכות מידע ממוחשבות נאותות - לא יודע להגיד האם ההוצאות שכרוכות בשר״פ גדולות מההכנסות מהשר״פ, ואם הוא גורם לבית החולים יותר נזק מתועלת.