האולטראס של תורת המשחקים

וזהו רק אחד הפיצולים שכבר לא נותנים לפלסיוס־הוארטה לצפות בכדורגל כאחד האדם, אך מעניקים לו נקודת מבט ייחודית המאפשרת לו למתוח קווים מפתיעים בין עולם הכלכלה לעולם הכדורגל ובחזרה. במחקריו - ובהם ספרו האחרון "תורת המשחק היפה" שיצא לאור באנגלית בשבוע שעבר - הוא משתמש בכדורגל כדי לאשש את התיאוריה הכלכלית. כיועץ, הוא משתמש לא פעם בתיאוריות מתורת המשחקים כדי לשפר את משחקן של קבוצות כדורגל. אבל מעל הכל הוא פשוט חולה על כדורגל, "פנאט" כהגדרתו.

פלסיוס־הוארטה. הכדורגלן המצטיין של אוניברסיטת שיקגו

באופן מפתיע, הפרופסור לכלכלה אפילו הצליח להיות כוכב כדורגל, גם אם באופן בלתי צפוי. "שיחקתי באופן מקצועי עד גיל 23 בקבוצת ברקלדו מהליגה השנייה בספרד, שהיא ליגה טובה", מספר פלסיוס־הוארטה. "אבל אז נפצעתי בברך אחת ואחרי כן בשנייה. הייתי סטודנט טוב, והייתי צריך להחליט אם להילחם על קריירת הכדורגל ולעשות ניתוח בברכיים או להמשיך בלימודים. החלטתי להפסיק עם הכדורגל ונסעתי לשיקגו לעשות דוקטורט בכלכלה".

דווקא שם, בתחילת שנות התשעים, הגיעה הפריצה הגדולה שלו ככדורגלן. "אף על פי שהיו לי ברכיים גרועות מאוד, עדיין יכולתי לשחק. אף אחד אחר באוניברסיטה לא ידע לשחק כמוני, כך שהייתי אלוהים!", הוא צוחק. "שיחקתי עם סטודנטים מאירופה, ישראל ודרום אמריקה, ובכל התחרויות תמיד הגענו לגמר".

עד היום לכדורגל מקום מרכזי בחייו, והוא משוכנע שכך זה אצל כולנו. "בכדורגל אפשר למצוא את השבט - קבוצת הכדורגל, את המקדש - האצטדיון, את המלחמה - המשחק עצמו, ואת הנצח - החולצה, הדגל ומסורת שעוברת מדור לדור. בכדורגל לעולם לא תצעד לבד", הוא מסביר את הממד המיתי של המשחק. "אני מאמין שכדורגל הוא אחד ממקורות האושר או האומללות העיקריים לאנשים. במונחים כלכליים, כדורגל הוא בהחלט מקור עיקרי של תועלת!".

כדורגל מביא שקט

את השיחה עם פרופ' פלסיוס־הוארטה - שיגיע בשבוע הבא לישראל כדי להשתתף בקונגרס השלישי למדעי הפעילות הגופנית והספורט במכללת וינגייט - אנחנו פותחים באחת השאלות הגדולות של עולם הכדורגל: כיצד ייתכן שהליגה הספרדית מצליחה כל כך?

ספרד נגד בוליביה. "יצוא הידע יוביל לאובדן השליטה של הכדורגל הספרדי בתוך שנתייים־שלוש" צילום: אימג'בק, Gettyimages

כבר יותר מחמש שנים שהמדינה נתונה במשבר כלכלי עמוק, האבטלה בה עמוקה ולא משתפרת - כיום הנתון הרשמי מלמד שיותר מרבע מהספרדים (26%) מובטלים - ובכל זאת, הכדורגל הספרדי שובר את המתאם הידוע בין שגשוג לאומי להצלחה ספורטיבית כשהוא שולט בכדורגל האירופי והעולמי. בגמר ליגת האלופות שנערך לפני שבועיים התמודדו שתי קבוצות ממדריד - ריאל ואתלטיקו, סביליה זכתה בליגה האירופית, ברצלונה היא בלי ספק המועדון הטוב בעולם בשנים האחרונות, ונבחרת ספרד היא אלופת העולם ואלופת אירופה פעמיים ברציפות.

פלסיוס־הוארטה ממהר להדגיש שהמצב הזה לא יימשך לנצח, ולאו דווקא בגלל דעיכה מקומית; פשוט משום שספרד מייצאת כישרונות לשאר העולם. "פפ גווארדיולה שהוביל את ברצלונה מאמן כיום באלופת גרמניה באיירן מינכן, מנואל פלגריני הצ'יליאני שאימן זמן רב בספרד מאמן כעת באלופת אנגליה מנצ'סטר סיטי, ויש מאמנים ספרדים בולטים נוספים", הוא מזכיר. "ההנחה שלי היא שבקרוב אחרים יידעו איך לעבוד כמו הספרדים, והפערים בין ספרד לאירופה ייסגרו בתוך שנתיים או שלוש".

ועד אז, איך מסבירים את ההצלחה של לה ליגה?

"נכון שקבוצות רבות בליגה מצויות בבעיות כלכליות, אבל ריאל מדריד וברצלונה זוכות לסובסידיות נרחבות מהמדינה ולא סובלות מהבעיות הכלכליות של ספרד ושל הכדורגל הספרדי. הן נהנות מהסכמי הטלוויזיה שמחלקים את ההכנסות מזכויות השידור בצורה מאוד לא הוגנת. באנגליה, למשל, הכסף מחולק באופן שוויוני, אבל בספרד ריאל מדריד וברצלונה מקבלות 200–140 מיליון יורו כל אחת. לצורך השוואה, קבוצה אחרת בליגה, ראיו וייאקנו למשל, מקבלת רק 12 מיליון יורו, והאלופה הטרייה אתלטיקו מדריד מקבלת 45 מיליון או 60 מיליון. זה מאפשר לריאל וברצלונה לשמור על הפער".

הפערים הכלכליים האלה מאפשרים לברצלונה ולריאל לרכוש שחקנים במחירי שיא ולשלם להם את השכר הגבוה ביותר בעולם. שני מועדוני הפאר הספרדיים, עם מנצ'סטר סיטי השייכת לאחד מאנשי בית המלוכה של אבו דאבי ושתי קבוצות הבייסבול ניו יורק יאנקיז ולוס אנג'לס דודג'רס, הם חמשת מועדוני הספורט המשלמים את השכר הכולל הגבוה ביותר לשחקניהם.

ליאו מסי בועט פנדל. "הוא לא יודע בעצמו לאן יבעט, ולכן אי אפשר ללמוד דבר מהתנהגותו" צילום: איי אף פי

ריאל וברצלונה גם יכולות להרשות לעצמן לשבור שיאי העברות. מאז 2009 שברה ריאל מדריד שלוש פעמים את תשלום השיא לרכישת כדורגלן: 64 מיליון על קאקה, 94 מיליון על כריסטיאנו רונלדו ו־110 מיליון על גארת בייל. ברצלונה רכשה שחקנים כגון זלאטן איברהימוביץ' בכ־60 מיליון וניימאר, שעלה ככל הנראה כ־95 מיליון. שווי השחקנים של ברצלונה עומד על 502 מיליון, ושל ריאל מדריד - 517 מיליון יורו. לשם השוואה, מבין מועדוני הכדורגל בעולם עומדת אחריהם אלופת אירופה היוצאת באיירן מינכן, עם שווי שחקנים בשווי 470 מיליון.

"בסופו של דבר הרשויות האירופיות יתערבו ויגבילו את הנעשה בספרד", מעריך פלסיוס. "אולי בגלל לחץ של גרמניה ואנגליה, שקבוצות שם יגידו שבגלל הסכמי הטלוויזיה זה בלתי אפשרי להתחרות נגד ברצלונה וריאל מדריד. המצב כרגע באמת לא הוגן, גם לעומת שאר הקבוצות הספרדיות וגם לקבוצות האירופיות". ואכן, הרשויות האירופיות להגבלים עסקיים החלו במאמצים לשנות את אופן חלוקת הכספים בספרד וחוקרות את הסובסידיות הממשלתיות המועברות לקבוצות, בין השאר במסגרת הקלות מס מפליגות.

פלסיוס־הוארטה אומר שלחץ חיצוני הכרחי במקרה זה, כי הרשויות הספרדיות לא יפעלו בנושא בעצמן. הוא מתאר שיטה שבה ריאל מדריד וברצלונה מעבירות כספים לקבוצות בליגה השנייה, וכך מצליחות להשיג רוב קולות בהצבעות במינהלת הליגה. "אוסאסונה, למשל, ירדה העונה לליגת המשנה. היא תקבל מריאל וברצלונה 'תשלום מצנח' של כ־10 מיליון יורו כדי לכסות הפסדים. זו שיטה מאוד מאפיונרית, הייתי אומר".

גארת בייל צילום: DPPI media

אבל מעבר לכך, הוא מאתר גם סיבות חברתיות ופוליטיות לעוצמה של הכדורגל בספרד. "הרשויות גאות בהצלחה של הקבוצות הספרדיות באירופה והן רוצות לשמר את השיטה כמו שהיא", הוא אומר. "הרשויות שמחות כי האזרחים שמחים על ההצלחה של אתלטיקו מדריד, ריאל מדריד, סביליה וולנסיה. בספרד יש 25% אבטלה, אבל כדורגל הופך אנשים לשמחים. זו דרך לשמור על אנשים מאושרים באופן יחסי, למרות המצב הגרוע. הם לא מאושרים ממצבם אבל הם לא יוצאים לעשות מהומות ברחוב. אני לא יכול להוכיח את זה, אבל אנשים מאושרים יותר ממה שהם אמורים להיות. ואולי זה בגלל הכדורגל".

היועץ של אברם גרנט

פלסיוס־הוארטה למד כלכלה בשיקגו בהנחייתו של חתן פרס הנובל גארי בקר, מגדולי הכלכלנים של המאה ה־20 שהלך לעולמו בחודש שעבר. בקר היה חלוץ בניסיון להסביר את ההתנהגות האנושית כולה באמצעות כלים כלכליים, ויש הרואים בו את אבי הכלכלה ההתנהגותית. "הרעיון הבסיסי של בקר היה 'תמריצים הם חשובים'", מסביר פלסיוס־הוארטה. "לתמריצים תפקיד חשוב בקבלת החלטות בכל נושא: בנוגע למשפחה שלך, בשאלות של חינוך, או אם לעבור על החוק. לכן בקר העביר את הגישה הכלכלית לכל מקום. הוא הראה שלתיאוריות שמבוססות על תמריצים יש יכולת חזקה לחזות התנהגות אנושית".

בשורת מחקרים בעשור האחרון פלסיוס־הוארטה מפעיל את התיאוריה של בקר בכיוון ההפוך. "אם אפשר להשתמש ברעיונות כלכליים כדי להסביר כל התנהגות אנושית", הוא אומר, "אז כל סוג של התנהגות אנושית יכולה לעזור בבחינת תיאוריות כלכליות". כל התנהגות - כמו כדורגל למשל. פלסיוס־הוארטה מדגיש שלא בחר בכדורגל "כי אני אוהב את המשחק, אלא משום שכדורגל מספק סביבה טובה לבחון שאלות כלכליות חשובות".

ניימאר. יתרון לא הוגן לברצלונה וריאל מדריד צילום: DPPI media

הגישה הזאת עומדת במרכז ספרו החדש, שבו הוא משתמש במשחק שיש לו כללים מוגדרים ואינסוף נתונים סטטיסטיים כדי לשפוך אור על נושאים כלכליים, מתורת המשחקים ועד השערת השווקים היעילים. "בכל פעם שאתה רואה בעיטת עונשין אתה רואה תמריצים אסטרטגיים בעבודה", אומר פלסיוס־הוארטה.

בספרו הוא מתייחס למחקר ידוע שלו: לאחר שבאמצעות צפייה אינסופית בהקלטות אסף נתונים של 9,000 בעיטות עונשין מ־11 מטר, הוא הצליח לאשש את משפט המינימקס, אחד המשפטים המפורסמים של אבי תורת המשחקים ג'ון פון נוימן. הוא הצליח להראות שהבחירות של הבועטים ושל השוערים - לאיזה צד לבעוט ולאן לזנק - תואמות את הבחירות של שני שחקנים רציונליים המשתמשים ב"אסטרטגיה מעורבת" בתורת המשחקים. בספרו קובע פלסיוס כי הממצאים "מייצגים את הפעם הראשונה שבה השלכות המשפט של פון נוימן מקבלות חיזוק מהעולם האמיתי".

את התובנות האלה מתרגם פלסיוס־הוארטה גם לפסים מעשיים. הוא ייעץ לנבחרות ספרד ואנגליה ולקבוצת הפאר האנגלית צ'לסי כיצד לבעוט בעיטות 11 מטר. אברם גרנט, שהיה מאמן צ'לסי, הביא אותו לקבוצה לפני גמר ליגת האלופות נגד מנצ'סטר יונייטד ב־2008, שהסתיים בדרמה. לאחר שוויון בתום המשחק החלו בעיטות ההכרעה. השוער של יונייטד, אדווין ואן דר סאר, ספג שער אחרי שער בצד החלש שלו, שמאל, עד שהבין ששחקני צ'לסי עובדים על פי הנחיות. כאשר ניקולס אנלקה התייצב לבעוט אותת לו השוער בידו על צד שמאל אבל זינק ימינה. אנלקה נפל בהסחת הדעת, בעט בניגוד להנחיות, וצ'לסי הפסידה את הגביע.

כשבוחנים היום את המגרשים, אילו שחקנים גדולים מצטיינים בקבלת החלטות?

"ליאו מסי ופרנק ריברי. שניהם טוענים שלעתים קרובות הם עצמם לא יודעים לאן הם עומדים לבעוט את בעיטת העונשין. הם בלתי צפויים, והתוצאה היא שכמעט בלתי אפשרי לזהות דפוס בהתנהגות שלהם. כשהשוער מתחיל לזוז מוקדם הם יכולים לנצל את זה ולבעוט לצד השני".

מחקר אחר של פלסיוס־הוארטה עוסק בניסיון של פיפ"א להפוך את גביע העולם לאטרקטיווי יותר. אולם השיטה שנבחרה החל מ־1994 - הענקת שלוש נקודות במקום שתיים על ניצחון בשלב הבתים - הובילה לאחת התוצאות שכלכלנים כל כך מחבבים: שינוי בתמריצים שמוביל לתוצאות לא רצויות. פלסיוס־הוארטה הראה כי השינוי לא הוביל ליותר שערים, אבל כן ליותר עבירות. הוא מסביר שהתגמול הגבוה נתן לקבוצה המובילה תמריץ לשמור טוב יותר על ההפרש, כלומר להשקיע בהגנה אגרסיבית ולכן "המשחק היפה הפך לפחות יפה", או בניסוח אחר: "התמריצים החזקים יותר התבררו כמזיקים למשחק".

אתלטיק בילבאו. "ההתעקשות שרק באסקים ישחקו בקבוצה מעניקה לשחקנים זהות, וכך החברה המשפחתית הזאת הופכת ליעילה בשוק קשוח מאוד" צילום: NurPhoto

הערך הכלכלי של הגאווה

נוסף על היותו צופה נלהב וחוקר חדשני, פלסיוס־הוארטה משמש גם ראש מערך זיהוי הכישרונות (סקאוטינג) של קבוצת הצמרת הספרדית אתלטיק בילבאו, שעליה נראה שהוא יכול לדבר שעות. בילבאו היא אתגר ייחודי למאתרי כישרונות משום שבשורותיה משחקים רק שחקנים באסקים, שרובם מחבל הבאסקים שמונה 3 מיליון תושבים בלבד. למרות ההגבלה, הקבוצה משחקת בליגה הראשונה כבר 110 שנים ברציפות, וסיימה השנה במקום הרביעי.

במונחים כלכליים נראה שהגבלת היצע השחקנים היא דרך לא יעילה לנהל קבוצה.

"מצד אחד זה לא יעיל, אבל מצד שני זה דווקא מאוד יעיל. צריך לשאול 'מה חשוב לי?'. חשוב לי לנצח, אבל מבחינתי יש ערך רב לכך שאני, המשפחה שלי או החברים שלי הם אלה שמנצחים בשביל בילבאו. אני לא מעניק ערך דומה לכך ששחקנים זרים ינצחו בחולצה של בילבאו. אני מעדיף להיות בליגה השנייה, אבל כשהאנשים שלי מייצגים אותי. הגאווה מגיעה מלראות את הקהילה שלי מצליחה או נכשלת ביחד. שינינו את סדר העדיפויות: ברצלונה אולי רוצה שישחקו אצלה שחקנים קטלאנים, אבל יותר חשוב להם לנצח.

"ברמה הכלכלית אתלטיק בילבאו מראה שאפשר להתחרות ברמה הגבוהה ביותר רק עם שחקנים מקומיים. אני מעריך שהמצב הייחודי גורם לשחקנים שלנו להתאמץ יותר על המגרש. הם יותר גאים לשחק עבור קבוצה שמשחקת רק עם אנשים כמוהם. אנחנו גם משקיעים יותר באקדמיה שלנו מאשר קבוצות אחרות - זה הרי המשאב היחיד שלנו".

האם יש כאן לקח כלכלי רחב יותר, שיש עוד סוגי תמריצים חוץ מכסף?

"בהחלט. הרעיון הוא להפנים את המשמעות הערכית של הקבוצה עבורך ועבור הקהילה שלך. זה שקול לכך שמנכ"ל יפנים את הערך של החברה שלו. אם אתה מרגיש שזו החברה שלך, תתנהג אחרת לעומת מצב שבו תהיה בתודעה של שכיר. אצלנו המועדון נותן לשחקנים גם את הזהות שלהם, הם נותנים את הזהות למועדון והתהליך הופך את החברה המשפחתית הזאת למצליחה ויעילה מאוד בשוק קשוח מאוד".

עטיפת ספרו של פלסיוס־הוארטה, "תורת המשחק היפה". אישש את משפט המינימקס של פון־נוימן

ברזיל בגלל הלחץ החברתי

באחד הפרקים בספרו פלסיוס־הוארטה חוקר כיצד לחץ חברתי יכול להשפיע על התנהגות של יחידים, כשהוא מראה איך קהל ביתי גורם לשופטים להחליט לטובת הקבוצה המקומית. זו אחת הסיבות לכך שהוא חושב שברזיל היא בעלת הסיכוי הגבוה ביותר לזכות בגביע העולם הקרוב: "בגלל העדפה ולחץ חברתי, וכמובן גם משום שהם קבוצה טובה מאוד".

מה לגבי ספרד?

"גם לה יש סיכויים טובים מאוד. אני לא חושב שספרד חזקה כמו בטורניר הקודם, אבל אני מסכים עם בורסות ההימורים שלפיהן ברזיל, גרמניה, ארגנטינה וספרד הן המועמדות המובילות. אני לא יודע באיזה סדר: זה תלוי מתי הן ייפגשו זו עם זו, ומי תשחק מולן ברבע הגמר. בטורניר שעבר ספרד היתה קרובה להדחה, מספיק שקרדוסו מפרגוואי היה מבקיע פנדל. כל דבר יכול לקרות בכדורגל, זה היופי שלו. באופן כללי, חשוב לזכור שכאשר אומרים שלברזיל 20% סיכוי לנצח, המשמעות היא שיש לה 80% לא לנצח. אנשים בדרך כלל לא חושבים על זה יותר מדי".

כשאתה הולך למשחקים אתה זוכר את הסטטיסטיקות האלה?

"אני זוכר אותן. אני חולה. אני מסתכל על השופטים, על הפנדלים, וחושב כל הזמן במונחים של כלכלה. אני לא יכול לחזור אחורה, שכדורגל יהיה עבורי רק כיף".

אז אתה לא לובש תחתונים מיוחדים כשהקבוצה שלך משחקת?

"לא, לא. אני כלכלן עכשיו".