"הרפורמה בתחום הסדרי החוב רק תהרוג את החולה"

שופט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין ניצל אתמול את הבמה של כנס לשכת עורכי הדין המתקיים באילת כדי למתוח ביקורת קשה על ועדת אנדורן ועל המלצותיה, וכן על המלצת משרד המשפטים לשנות את תקנות שכר הטרחה למפרקים. "הרצון שלנו הוא שיהיו בעלי תפקיד טובים שישיאו כמה שיותר לקופת פירוק ויתוגמלו בעין יפה. אם יהיה להם שכר נאה, הם גם יעשו הכל בשביל להשיא לקופה יותר. זה טבע האדם. עיני לא צרה על כך שירוויחו טוב, זה לטובת הנושים. נכון, אישרתי בעבר סכומים גבוהים כשכר טרחה ואלו פורסמו. אבל מה לא נאמר במקרים אלו? שבאותם מקרים הנושים באו לאולם בית המשפט ואמרו שמגיע להם, שהם השיאו תוצאות פנטסטיות, אז אני השופט אגיד לא? הרי זה על חשבון הנושים".

השופט איתן אורנשטיין צילום: אוראל כהן

עם זאת, הודה אורנשטיין כי "יש מקרים שהסכומים מופרזים ואולי בהם צריך לטפל, אבל לא צריך מהפכה. לפעמים מה שקיים הוא בסדר ויש היגיון". השופט אף ציין שהוא ער לביקורת בתקשורת על שכר הטרחה אבל הציע "שניכנס לפרופורציות". לדבריו, כשופט שדן בחדלות פירעון מונחות בפניו כמאה בקשות מדי יום, מתוכן לא מעט הקשורות לשכר טרחה. "הציבור לא יודע על זה, אלו בקשות סדורות הנבדקות על ידי הכנ"ר, בית המשפט וכו'. הציבור רק יודע על מספר מצומצם של בקשות מופרזות".

"אין לי כלים לבדוק שעות של מפרקים"

השופט אורנשטיין אף הכריז על תמיכה מלאה בתקנות הקיימות לגבי שכר הטרחה, אלו המתגמלות את בעלי התפקיד מטעם בית המשפט לפי הצלחה ולא לפי שעות. "אם יתוגמלו לפי שעות, אני מאוד חושש וגם הבעתי זאת בהחלטות שלי, שלא אוכל לבקר את השעות שלהם. אין לי כלים לזה. זה לא מעשי. החשבון לא מטריד אותי. זו רק מקדמה לשכר הסופי שיגיע, ושנגזר מפעולתו הסופית של בעל התפקיד. החשבון יגיע לפי ההצלחה שלו. צריך לדרבן אותו. הוא לא יעבוד אם לא יקבל. זו לא שיטה פסולה, כל תביעות נזקי גוף הן לפי התוצאה ולא ראיתי שמישהו מתלונן".

עו"ד דלית זמיר ממחלקת ייעוץ וחקיקה (כלכלי־פיסקאלי) במשרד המשפטים, שהשתתפה גם היא בפאנל, אמרה שבמשרד המשפטים ביקשו לבדוק אם יש כשל במבנה השכר הקיים וסברו שדרוש תיקון. "המתווה מדבר על שכר לפי תוצאה. שכר טרחה לא יכול להיות מנותק לחלוטין מהמאמץ. כאן נכנסו השעות. יש שיקול דעת לבית המשפט להגדיל את הסכום. יכולנו לקבוע שבית המשפט מחליט לפי דעתו, אבל חשבנו שצריך לתת לצדדים ודאות. אני לא רואה בתקנות משהו שבא לפגוע בשיקול דעתו של בית המשפט".

יהודה וינשטיין צילום: אלכס קולומויסקי

"אני קורא את ההמלצות של ועדת אנדורן", אמר אורנשטיין, "ולפיהן בעלי התפקיד ייבחרו על ידי הכנ"ר. מדוע להוציא את הכלי הזה מבית המשפט? אני לא חושב שזה יוכל לעבוד בפרקטיקה. מה קורה אם למישהו יש בעיה - נגיד של ניגוד עניינים, למי יערערו? יערערו נגד הכנ"ר?". אורנשטיין הוסיף: "אולי הוועדה חושבת שתפקידו של בית המשפט מיותר. אין לי בעיה עם זה. אבל זה גם לא יעבוד מבחינה מעשית בשטח. מינוי בעל תפקיד מהכנ"ר שיקבל את כל סמכויות הדירקטוריון? שומו שמים, מה זאת אומרת? זה צעד מרחיק לכת, זה לשלול שליטה וזה מנגנון מאוד בעייתי".

לדברי אורנשטיין, "הסדרי נושים זה תהליך שצריך להסתיים בתוך זמן קצר. חולה שצריך לטפל בו מהר. לפעמים ממש כמו בחדר מיון. המלצות הוועדה רק מאריכות את משך הטיפול בחולה הזה. אבל לא נמצא בדו"ח של אנדורן שום פתרון לכך, ועד שמישהו ימצא פתרון, הניתוח יצליח אבל החולה ימות".

"איזה ערך יש לאיסור פרסום?"

אלוהי האקטואליה זימן את המושב על איסורי הפרסום בדיוק לאחר פרסום המעצרים בנמל אשדוד. השמות בהדרגה החלו לזלוג, והוויכוח הנצחי על ערכם התעורר שוב. כפי שהיה בשבוע שעבר בפרשת ב.יאיר. ניצב מני יצחקי, ראש יחידת חקירות ומודיעין במשטרה, התייחס לפרשה ההיא: "מבחינתנו הזום היה על אברג'יל, על ארגון פשיעה. כבוגר חקירות בועז יונה הבנו את הבעיה ושקלנו את כל השיקולים הנחוצים כדי להגן על הציבור. לקחנו אחריות והורדנו את הצו. גורמים אחרים פנו לבית המשפט. למה לא נעשה דבר? תשאלו את רשות ני"ע".

עו"ד אלי זוהר

עו"ד נתי שמחוני סיפר שקיבל טלפון בפרשה החדשה בנמל אשדוד בשש בבוקר. "יש איסור פרסום ל־48 שעות, אבל במקביל מדווחים שהחשודים יובאו ב־15:00 לבית משפט השלום בפתח תקווה ומדובר במיליארדר ובבכיר בעולם הספורט. אז איזה ערך יש לאיסור?". שאלה טובה שיש לה גם תשובות טובות, אבל כולן קורסות למול המציאות החדשה. יש שיקולי חקירה ויש שם טוב של אדם שיש לו משפחה, ילדים, מקום עבודה ועסקים שעלולים להינזק, לפעמים על יסוד חשדות מעורפלים. ומולם ישנה זכות הציבור לדעת על נושאים בעלי עניין ציבורי.

עו"ד אורי קורב, התובע בתיק אולמרט, טען: "הקולוסיאום המודרני הוא התקשורת. כל יום מוקרב שם קורבן חדש למולך". מנגד טענו נציגי התקשורת על ההגבלות החקיקתיות שמתגברות, ועל בתי המשפט שקשובים יותר לבקשות המשטרה והסנגורים לאיסור פרסום במעמד צד אחד, מאשר לבקשות התקשורת.

אז מצד אחד ישנם שיקולי האיסור, מצד שני ישנם שיקולי הפרסום, ובאמצע ישנו האינטרנט שממש לא אכפת לו משום דבר.

זכויות הנאשם הוקרבו על מזבח היעילות

כנס הלשכה מזמן לדיונים משותפים שופטים ועורכי דין שכבר נפגשו ואולי עוד ייפגשו באולם. עו"ד אלי זהר, למשל, צפוי להופיע בערעורו של אהוד אולמרט על הרשעתו בתיק הולילנד, ויש סיכוי ששופט בית המשפט העליון יצחק עמית ישמע את הערעור. שלשום באילת הופיעו השניים במושב שעסק ביעילות הדיון אל מול זכויות הנאשמים. זהר ניצל את ההזדמנות כדי לפתוח בסוג של "קדם־ערעור", שתיאר במפורט כיצד רמס השופט דוד רוזן את זכויותיו של אולמרט כשהקריב אותן על מזבח היעילות.

"מעולם לא נפגעו באופן כה חסר תקדים זכויותיו וכבודו של אדם שהורשע", אמר עו"ד אלי זהר, בהתייחסו לחקירת שולה זקן בידי השופט רוזן בשלב אישור עסקת הטיעון שלה. כזכור, רוזן חילץ מזקן בחקירה צולבת וחסרת תקדים עדות על מעללי אולמרט, וזאת כשהוא אמור להחליט בסיום הדברים אם לשלוח אותה ל־11 חודשי מאסר או לחמש שנים.

"ב־15 במאי", אמר זהר, "זקן עמדה לומר את דברה האחרון לפני הכרעת הדין. כשהפרקליטות ביקשה את העדתה, בית המשפט סירב ואמר שייתן את הכרעת הדין. למרות הכל כשנגזר עונשה, התנהלה באולם חקירה שלא עסקה בדבריה האחרונים של זקן או בהקלה על עונשה, אלא בדברים שנוגעים לנאשם אחר (אולמרט - מ"ג), שלא היה באולם ולא חקר ולא הגיב והכל מכוח היעילות. אירוע כזה לא התרחש מעולם במחוזותינו. זה היה אקורד הסיום של הליך משפטי שבאמת נוהל ביעילות".