מחיר השחיקה: האם פגיעות קטנות ומתמשכות נחשבות לתאונת עבודה?

מעל 30 שנה עבדה גננת בגן שבבעלותה, בעבודה רצופה הכוללת התכופפויות חוזרות ונשנות: הרמת הילדים וטיפול בהם, איסוף צעצועים וכדומה. ברבות השנים היא החלה לחוש בגבה עד שאובחנה כסובלת מנכות משמעותית. הביטוח הלאומי סירב להכיר בנכות כפגיעה בעבודה, שכן על פניו לא נראה שנגרמה בעקבות תאונה בעבודה, כמו נפילה או מכה חזקה.

הגננת עתרה לבית הדין האזורי לעבודה והוכיחה שמדי יום היא מרימה על ידיה למעלה מעשרים פעוטות בגילאי 3-2, פעולות שגרמו לגבה נזק מתמשך ומצטבר במהלך השנים. בית הדין הסכים שמדובר בפגיעה בעבודה בהתאם לתורת המיקרוטראומה וביטוח לאומי חויב לשלם לגננת תגמולים.

תנאים של פגיעה

כל מחלה או פגיעה שאינה נופלת בגדר ההגדרות המקובלות של תאונת עבודה או מחלת מקצוע אך קשורה קשר הדוק לעבודתו של הנפגע - תיבחן לפי תורת המיקרוטראומה (ובעברית: "פגיעות זעירות מצטברות"). תורה זו התפתחה בד בבד עם ההתקדמות הטכנולוגיה והתיעוש במקומות העבודה, עת פעולות מכניות חוזרות ונשנות הפכו לנחלתם של עובדים רבים.

מתפרה. על המעסיק לספק לעובד סביבת עבודה בטוחה צילום: בלומברג

בשנת 1921 תבעה עובדת של יצרנית מנועי הקיטור Charles Burrell & Sons את החברה, לאחר שחטפה הרעלת מוגלה: בעבודתה נשרטה העובדת שוב ושוב באצבעותיה והשריטות יצרו פצעים, שהמוגלה שלהם חלחלה לכל הגוף.

פסק הדין קבע, שאף שלא ניתן לייחס את הנזק לשריטה מסוימת, הרי שניתן ליחסו להצטברות השריטות, שכל אחת מהן היא פגיעה זעירה. ההלכה קנתה לה מקום בבתי הדין לעבודה בשנות ה-50 של המאה הקודמת ואפשרה להרחיב או לעקוף את הגדרת הפגיעה בעבודה בתנאים הבאים: הנפגע ביצע תנועות זהות או דומות פעמים אינספור בתקופת עבודתו; ניתן לאתר את התנועות במקום ובזמן; כל תנועה גרמה לנזק קטן שאין לו תקנה; צירוף הנזקים הקטנים הצטבר לפגיעה אקוטית.

מורים כן, מכונאים לא

בין הפגיעות המוכרות כמיקרוטראומה ניתן למנות פגיעות גב בקרב נהגים מקצועיים, מיתרי קול פגועים בקרב מורים, אסתמה של העור בעקבות חשיפה מתמדת לגרגרים ואבק, כאבי כתפיים מחמת שימוש במקדחים ובמכשירים רוטטים, ועוד. במקרים כאלה, הנפגע לא מחויב להוכיח שפגיעתו עומדת בקשר של סיבה ותזמון לאירוע פיזי חיצוני וחריג שפגע בו, וגם לא להוכיח שהנזק הוא תוצאה של מחלת מקצוע, שמקורה בחוק.

עם זאת, מי שמהות עבודתם היא נשיאת משאות כבדים או שעבדו בעבודה מאומצת או בתנוחה אחידה לא מוכרים כנפגעי מיקרוטראומה. גם מי שביצעו פעולות שונות במהותן, אף שחלקן חוזרות על עצמן, לא נכנסים תחת התורה. מכונאי, למשל, שמבצע רצף פעולות של הליכה-עמידה-התכופפות-הרמה-והברגה, לא יוכל לבודד הפעולה אחת או שתיים ולהוכיח שדווקא הן פוגעות במקום מסוים בגוף.

גם מי שסובלים ממתח נפשי ונזק פסיכאטרי ומי שאובחן אצלם אוטם שריר הלב, סוכרת או ליקוי שמיעה לא יוכלו לתבוע בחסות המיקרוטראומה, אך יוכלו להגיש תביעה בהתאם לכללים הרגילים של תאונת עבודה או מחלת מקצוע.

הבטיחות בראש סדרי העדיפויות

חובת המעסיקים היא לספק לעובדים סביבת עבודה בטוחה: מומלץ לקבל יעוץ מקצועי - ארגונומי, רפואי או אחר - על מנת להפחית ואף למנוע כל נזק שעלול להיגרם כתוצאה מאותן פעולות חוזרות ונשנות. יש ליידע את העובדים ולוודא שהם פועלים בהתאם להנחיות. כמו כן, מומלץ לבחון קיומם של חריגים בפוליסות ביטוחי המעסיקים בגין פגיעות כאלה.

בכל מקרה בו מרגיש העובד בכאב נמשך או בתסמונת חוזרת, גם בהיעדרו של אירוע חיצוני חריג, מומלץ לגשת לבדיקה רפואית ולברר את הקשר בין הפגיעה לעבודה. אם הוכח שהפגיעה עונה על תנאי המיקרוטראומה - הן מהפן העובדתי והן מהפן הרפואי - מומלץ לקבל יעוץ משפטי לבדוק הגשת תביעה כנגד המעסיק וכנגד ביטוח לאומי בגין נכות מהעבודה. ככל שהתביעה תקבל, ייתכן שהעובד גם יקבל תגמולים מחברת הביטוח בגין נכות ו/או אובדן כושר עבודה, בכפוף להחרגות בפוליסה.

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.

הכותב הוא עורך דין העוסק בדיני נזיקין ודיני עבודה.

**המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.