קפיטליזם 3.0
SOS בשקית קניות
האסירים במפעלים בסין מחביאים מסרים לצרכנים במערב בתוך המוצרים שהם מייצרים בכפייה
"בבקשה עזרו לי. אני עובד כמו עבד במשך 13 שעות בכל יום, בתנאים משפילים ומסוכנים, ומייצר את השקיות האלה במפעל של בית הכלא". המילים הללו שבהם פותח טוניים עמנואל ניונג (Tohnain Emmanuel Njong) את הקריאה לעזרה שלו מבית כלא בסין, הפתיעו קונה בחנות סאקס בשדרה החמישית בניו יורק, כשחזרה הביתה ומצאה בשקית הנייר של הכלבו היוקרתי את המכתב של אותו מר ניונג, אסיר ממוצא קמרוני שהוחזק במחנה עבודה סיני במחוז קווינגדאו (Qingdao) על עבירות הונאה שאותן הכחיש בתוקף. הסיפור הזה קיבל חשיפה רק בתחילת החודש, אף שהתרחש כבר בספטמבר 2012. הקונה, אוסטרלית בשם סטפני ווילסון, העבירה את המכתב לטיפול חנות היוקרה, אבל לאחר ששם לא הצליחו לאתר את יצרן השקית, העבירה ווילסון את המכתב לארגונים הומניטריים ורשתות חברתיות, ואלה איתרו את האסיר שבינתיים שוחרר וחזר למשפחתו בקמרון.
1. חיים על דייסה ולחם
האסירים עובדים בתת־תנאים
"צמרמורת אחזה בי כשקראתי את המכתב הזה", סיפרה ווילסון. אבל ווילסון, כמו שאר המערב הצרכני, לא באמת מודעת לתנאי העבודה במחנות המאסר הסיניים, אלה שמייצרים לא מעט מוצרי צריכה בסיסיים למערב. ארגון זכויות האדם Laogai נקרא על שם הכינוי שדבק במחנות הללו בסין, והוא עוקב אחר המתרחש במחנות ומפרסם את העדויות והנתונים. המזון שמקבלים במחנות, למשל, הוא לחם תירס או דייסה, עם תוספת מרק בשר שמתקבלת אחת לשבועיים, והאסירים מתהלכים בנעלי פלסטיק ובבגדים דקיקים גם בקור.
2. הכלא מניע את הצמיחה
מיליוני אסירים עובדים במפעלים
מערכת בתי הכלא של סין, שכוללת אלפי מחנות עבודה ומפעלים ו"מעסיקה" מיליוני אסירים, היא חלק מהותי בצמיחה ובייצור הסיני בעשורים האחרונים. האם היינו משנים את הרגלי הקנייה שלנו אם בכל שקית נייר שנייה היינו נתקלים בפתק כזה? נכון להיום, התופעה הזו לא גורמת לנו כצרכנים לשנות את דפוסי הקנייה שלנו, אבל הפתק של ניונג הוא תזכורת למקור שממנו מגיע חלק גדול מהמוצרים שאנו רוכשים - מידיהם של אסירים שהם בעצם לא יותר מעבדים, במתקני הכליאה של מדינה לא דמוקרטית.
3. תה, צמיגים ומנורות
חלק גדול מהיצוא הסיני מגיע מהכלא
על פי הארגון Laogai, כרבע מכמות התה הסיני המשווק למערב מגיעה ממחנות הכליאה. 60% מהיצוא הסיני של כימיקלים מחזקים לגומי מגיע גם הוא מאלפי מחנות. כצרכנים, אין דרך להימלט מהחומרים האלה מפני שהם נמצאים בכל דבר, החל מצמיגים, דרך סוליות נעליים וכלה בצינורות גינה. וגם מוצרי התאורה הזולים מסין מגיעים ברובם ממחנות הכליאה. ב־2011 נמצא מכתב דומה מבית כלא באריזת קישוטי תאורה שנמכרו בארה"ב לחג האלווין, ובו תיעד הכותב התעללות פיזית באסירים.
4. בלי שביתות וימי חופש
הייצור בכלא הפך ללהיט
אבל אם חשבתם שהתופעה מוגבלת לסין, טעיתם. ארה"ב מחזיקה ב־25% מאוכלוסיית הכלואים העולמית, ונתחה באוכלוסייה העולמית הכללית עומד רק על 5%. בעשור האחרון משגשגת באמריקה תעשיית בתי הכלא הפרטיים שמשמשים כמפעלי עבודה. מחמישה בתי כלא כאלה לפני עשור, זינק מספרם ל־100 ובהם מוחזקים כיום 62 אלף אסירים. הם לא מאחרים לעבודה, לא שובתים, אין להם ילדים חולים, לא צריך לשלם עליהם ביטוח פנסיוני וחופשות והם עולים 25 סנט לשעת עבודה. אז פלא שהסקטור הזה הפך ללהיט בקרב המשקיעים?