עתירה מינהלית: על רשות ני"ע לחשוף באילו בנקים נמצאו ליקויים

רשות ני"ע מסרבת לחשוף דו"חות ביקורת שערכה בבנקים בשנים 2009–2010, שמהם עולים ליקויים והפרות חמורות של חוק הסדרת הייעוץ, השיווק וניהול תיקי השקעות. כך עולה מעתירה מינהלית שהוגשה שלשום למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

לפי העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין רועי סלוקי ועמרי אושפיז ממשרד ברם סלוקי ושות', הרשות פרסמה עד היום על סמך דו"חות אלה חוזר הנחיות כללי לבנקים עם עיקרי המסקנות מהביקורת. עם זאת, הרשות לא פירטה בחוזר באיזה בנק נמצא כל ליקוי ומיהם האחראים לכך, מה שמנע ביקורת ציבורית ואכיפה פרטית נגד הגופים המפרים.

לפי העתירה, במרץ 2011 שלחה הרשות לבנקים העוסקים בייעוץ השקעות "חוזר בדבר ליקויים שעלו מביקורות ובדיקת תלונות שביצעה היחידה לפיקוח על בעלי רישיון".

לפי החוזר, "ממצאי הביקורות והתלונות הועברו לגופים המפוקחים וטופלו בהתאם למדיניות האכיפה של המחלקה. מטרת החוזר היא להביא בפני ציבור המפוקחים הכפופים לחוק הייעוץ תמצית מהליקויים שנמצאו, מידע שיש בו כדי לתרום לשיפור התנהלותם ולהימנעות מהפרות דין".

יו"ר רשות ני"ע שמואל האוזר (מימין) ועו"ד רועי סלוקי. "נדבך חשוב באכיפה יעילה" צילום: עמית שעל

החוזר מצביע על הפרות חמורות שהתגלו: "שיפוץ" שיחות ייעוץ באמצעות הוספת משפטים מובנים בדיעבד, פיתוי להשקיע באופציות מעו"ף בלי לחשוף את הסיכונים, ביצוע פעולות ללא ידיעת הלקוח, המלצות הסותרות את רמת הסיכון שביקש הלקוח, התעלמות מגובה עמלות ותקלות במידע שמופיע במערכות הייעוץ.

הרשות הגדירה בחוזר חלק מהליקויים שהתגלו כ"הפרות של חובות אמון, זהירות ומיומנות לפי חוק הייעוץ". ליקויים אחרים הוגדרו כהפרת חובות של גילוי נאות, הודעה על עסקה בסיכון מיוחד, וחובת בירור צורכי הלקוח ומטרותיו. מדובר בעילות שלרוב עומדת בבסיס תביעות שמגישים משקיעים פרטיים נגד הבנקים. אכיפה פרטית היא גם חלק ממדיניות מוצהרת של הרשות ושל העומד בראשה, שמואל האוזר.

בינואר פנו לרשות ני"ע העותרים, משרד עו"ד העוסק בין היתר בייצוג משקיעים, וביקשו את הדו"ח המלא. ברשות טענו שתמצית הדו"חות פורסמה בחוזר הפומבי. העותרים טענו ש"המידע שלגביו התבקש העיון הוא הדו"ח במלואו ובעיקר ממצאיו ותוצאותיו, כמו גם זהות הגופים המפוקחים שבהתנהלותם נמצאו הליקויים".

הרשות סירבה למסור את הדו"חות. בתגובה נוספת ממרץ האחרון, פירט ראש תחום אכיפה פרטית ברשות, עו"ד אופיר איל, שורת נימוקים שעליהם מתבסס הסירוב של הרשות לחשוף את המידע. הטענה המרכזית היא שחשיפת המידע עלולה לסכל את יכולת הרשות לבצע את תפקידה כמבקרת הגופים המפוקחים.

בין היתר, טענה הרשות שעל דו"חות הביקורת חלה חובת סודיות ביחס לתוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו אליהם מכוח תפקידם. בנוסף היא טוענת שהיא אינה חייבת במסירת מידע הנוגע לעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם, אם עלול להיפגע אינטרס מסחרי של הגופים שבהם התגלו הפרות חוק.

עורכי הדין סלוקי ואושפיז דוחים בעתירה את טענות הרשות מכמה טעמים. המרכזיים הם שהבנקים לא התנדבו לתת לרשות את המידע, אלא עשו זאת כנדרש בחוק, ושאין לתת "פרס" למפרי חוק בדמות הגנה מפני ביקורת ציבורית או מאכיפה פרטית. עוד טוענים העותרים שלא ניתן לפרש מידע על הפרה של גוף מפוקח משום עניין מקצועי־מסחרי הראוי להגנה. "על הגופים המפוקחים מוטלות מכוח הדין חובות אמון, נאמנות וזהירות כלפי לקוחותיהם והציבור בכלל", כתבו העותרים. "זהות הגופים המפוקחים והיותם בעלי מעמד מעין ציבורי מהווה שיקול נוסף לחשיפת פרטיהם במקרים של הפרת חוק, אף על חשבון אינטרס מסחרי העומד להם ועלול להיפגע. פרסום הוא נדבך חשוב באכיפה יעילה ומרתיעה נגד מפרי חוק, שלעתים חוששים אלה מהפרסום השלילי ומהשפעתו על עסקיהם לא פחות ואולי אף יותר, מאשר מצעדי האכיפה הננקטים נגדם".

מה מצאה הרשות בביקורת שערכה בבנקים בין 2009 ל־2010

• פיתוי להשקיע באופציות מעו"ף בלי לחשוף את הסיכונים
• ביצוע פעולות ללא ידיעת הלקוח
• המלצות בניגוד לרמת הסיכון שביקש הלקוח
• התעלמות מגובה עמלות
• שיפוץ בדיעבד של שיחות ייעוץ
• תקלות במידע שבמערכות הייעוץ