האלפיון העליון - בעיקר עובדי פיננסים, מעט בהייטק

שני מחקרים של החוקרת גלית בן־נאים מאגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר (שפורסמו במסגרת הרבעון הישראלי למסים) הם הפרסומים היחידים ששופכים אור על זהותו של המאיון והאלפיון העליון בישראל. מתוקף עבודתה, לבן־נאים גישה לנתוני רשות המסים, שכוללים נתוני אמת על כלל העובדים בישראל.

באופן זה, בן־נאים יכולה לבודד את העובדים מקרב האלפיון העליון ולבדוק היכן הם עובדים, כמה הם משתכרים, איזה חלק מההכנסה שלהם מקורו מעבודה ואיזה חלק מגיע ממקומות אחרים, ומה קרה להכנסות שלהם לאורך השנים.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

על פי הנתונים של בן־נאים, יותר מרבע מהעובדים באלפיון העליון מועסקים בענף הפיננסים: בבנקים, בחברות ביטוח ובבתי השקעות. בערך 10% מהעובדים באלפיון העליון הם עובדי הייטק (כאלה שעשו אקזיט אבל לא רק), קצת פחות מ־20% מהעובדים באלפיון העליון מגיעים מתחום המסחר, והיתר מחברות התקשורת והמגזר העסקי הרחב.

מתוך ההכנסות של האלפיון העליון שאינן מעבודה, מרבית הכסף מגיע מדיבידנדים שהם מושכים מהחברות שבבעלותם. מקור ההכנסה השני בגובהו של האלפיון העליון מקרב ההכנסות שאינן מעבודה הוא הכנסות מחו"ל (למשל, מחברות זרות שבבעלותם). ב־2011 החלק של ההכנסות מחו״ל עמד על 15%. יתר ההכנסות הן מרווחים בבורסה על קניית ומכירת מניות (ב־2011 החלק היחסי של הכנסות אלה עמד על 14%), וכן מהשכרת דירות שבבעלותם (1% מההכנסות של אנשי האלפיון העליון).

קשה לדעת מה בדיוק השכר הממוצע של כל אנשי האלפיון העליון, שכן לבן־נאים אין אפשרות (טכנית) לבדוק את כולם (יש בערך 600 אנשים כאלה, ובן־נאים דגמה 150 מהם). בקרב אנשי האלפיון שבן־נאים כן בדקה, השכר הממוצע ב־2011 עמד על 212 אלף שקל בחודש.