מבקר המדינה לנתניהו: "תמוך בהחלת ביקורת על קק"ל"

מבקר המדינה, יוסף שפירא, נפגש לפני כשבועיים עם ראש הממשלה בנימין נתניהו וביקש ממנו כי יתמוך בהחלת ביקורת על קרן קיימת בישראל, כך נודע ל"כלכליסט".

לאחר פגישתם, שלח שפירא לנתניהו מכתב נוסף בנושא: "בשנים האחרונות עולה על סדר היום הציבורי הקרן קיימת בישראל, התנהלותה בכלל ובנושאי כספים משימות וכוח אדם בפרט, וטענות חוזרות ונשנות על אי סדרים והיעדר ביקורת חיצונית על פעולותיה", כותב שפירא במכתבו. "מאז כניסתי לתפקיד פעלתי להחלת ביקורת המדינה על קק"ל. לצורך זה קיימתי מספר פגישות עם יו"ר קק"ל אפי שטנצלר ואנשיו וכן עם שרת המשפטים אך עד כה הפגישות לא הובילו להחלת הביקורת", קובל המבקר, שממשיך ומציין שגופים אחרים שיש להם זיקה לפעילות קק"ל כבר מבוקרים - כפקיד היערות. המבקר מציין במכתבו כי החלת ביקורת המבקר על קק"ל יכולה להיעשות באמצעות חקיקה והחלטה של הכנסת או באמצעות הסכמה של הממשלה מול קק"ל.

שפירא במכתבו לנתניהו: "קיימתי מספר פגישות עם יו"ר קק"ל אפי שטנצלר ואנשיו וכן עם שרת המשפטים אך עד כה הפגישות לא הובילו להחלת הביקורת" צילום: חיים צח

"מבחינה ציבורית ראוי להחיל את הביקורת על הקק"ל", כותב המבקר ופונה לנתניהו שיקדם הסכם בין הממשלה לקק"ל שיאפשר את הבקרה עליה: "הדבר יתן ביטוי הולם לדגש ששם ראש הממשלה על חשיבות ביקורת המדינה. אני פונה אליך ליזום צעד חשוב זה שיש בו לתרום לאמון הציבור במוסדות הציבוריים ובממשלה ולמנוע פגיעה בטוהר המידות", מסיים המבקר.

ואולם, ייתכן ולא יהיה צורך בהסכם שכזה בין הממשלה לקק"ל, שכן הבוקר תעלה לוועדת שרים לענייני חקיקה הצעתה של שרת המשפטים ציפי לבני ובה דרישתה להחיל את חוק מבקר המדינה גם על קק"ל. אם יורה נתניהו לשרי מפלגתו לתמוך בהצעת החוק הרי שהחוק צפוי לעבור, ביחד עם תמיכתם ככל הנרא של שרי יש עתיד והתנועה. נראה כי שרי הבית היהודי יתנגדו.

לבני. "כגודל הלחצים שהופעלו עלינו כדי להסיר את החוק כך הבנו את החשיבות שבקידומו" צילום: עמית שאבי

בדברי ההסבר להצעת החוק יסוד תפקודה של קק"ל מאז כינונה, מצויות משימות לאומיות כלליות: היא מנהלת את הקרקעות שבבעלותה בידי רשות מקרקעי ישראל, היא ממלאת תפקידים ציבוריים בעלי חשיבות ומפעילה סמכויות שבמהותן הן סמכויות שלטוניות מובהקות, שאלמלא היו מבוצעות בידי הקרן הקיימת לישראל, הן היו מבוצעות בידי מוסד ממוסדות המדינה. עוד נטען כי הקרן הקיימת בישראל ממלאת תפקיד ציבורי מובהק גם בכל הנוגע לתחום פיתוח המרחב החקלאי בפריפריה, ומעורבת בפיתוח והקמת ישובים ותשתיות. ולכן יש הצדקה בהכפפתה לביקורת המדינה.

בסביבתה של לבני אמרו בימים האחרונים כי "כגודל הלחצים שהופעלו עלינו כדי להסיר את החוק כך הבנו את החשיבות שבקידומו", והביעו אופטימיות באשר לסיכויי החוק לעבור ביום ראשון.

לבני מסרה בתגובה: "קק״ל עושה שימוש לרעה בציונות לצרכים אישיים ולמטרות שבינן ובין ציונות אין שום קשר. מדובר בחיבור של כסף ציבורי ופוליטיקה מלוכלכת והגיע הזמן לשים לזה סוף. הגיע הזמן שבקק"ל יתנו דין וחשבון לציבור ולמבקר המדינה. הם עושים הכל כדי להפעיל פוליטיקאים להתנגד למהלכים שאני מובילה כשרת משפטים שיחילו עליהם שקיפות וביקורת".

בהגדרתה, קק"ל הינה חברה פרטית "בבעלות העם היהודי" ועל פי ההערכה מנהלת נכסים בשווי של כארבעה מיליארד שקלים. לפני כחודש וחצי פרסם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה אבי ליכט הוראה לרשם התאגידים לרשום את קק"ל כ"חברה לתועלת הציבור", זאת לאחר שבדו"ח שחיבר קבע כי קק"ל עומדת בכל המבחנים המגדירים אותה כעונה להגדרה זו, ועל כן תהיה חשופה מעט יותר לביקורת.