בעל מניות בבטר פלייס: האם ניתן היה להציל 33.5 מיליון דולר שהושקעו בחברה?
רו"ח בועז יפעת פנה לביהמ"ש לקבל מסמכים הנוגעים להשקעה האחרונה של החברה לישראל בבטר פלייס, סמוך לדיווחה כי קיים ספק בנוגע להמשך פעילותה כ"עסק חי"
האם ניתן היה להציל את 33.5 מיליון הדולר האחרונים שהשקיעה החברה לישראל בבטר פלייס? כך שואל בעל מניות מיעוט בחברה בבקשה שהגיש היום (א') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב.
קראו עוד בכלכליסט:
- הסדר עם מפרקי בטר פלייס: בעלי הרכב יוכלו לרכוש סוללות להחלפה
- "רגע לפני הפירוק עידן אמר שלא נדאג"
- ביהמ"ש אישר: קרסו תשווק את יתר המכוניות החשמליות של בטר פלייס
בבקשה, שהוגשה באמצעות עוה"ד יעקב סבו, ניצן גדות ודורון רדעי, מתייחס התובע להשקעתה של החברה לישראל בבטר פלייס, שהסתכמה בכ-293 מיליון שקל. יפעת אינו מתמקד במלוא הסכום כי אם בהשקעה האחרונה של החברה במיזם המכוניות החשמליות.
לפי בקשתו, באוקטובר 2012 ונובמבר 2012 פרסמה החברה לישראל דיווחים מיידים בנוגע להסכם ההשקעה בחברת בטר פלייס, לפיו התחייבה להשקיע כ-67 מיליון דולר בשתי פעימות. בסמוך לכך, השקיעה החברה בבטר פליי סכום של כ-33.5 מיליון דולר.
עידן עופר, בעלי החברה לישראל צילום: בלומברג את חלקה השני של ההשקעה, כך לפי הבקשה, ביצעה החברה לישראל ב-25 בפברואר 2013. לדברי יפעת, יש צורך לבדוק מדוע בוצעה כלל הפעימה השנייה של ההשקעה, בשים לב לכך שרק 24 ימים לאחר ביצועה, ב-21 במרץ 2013, פירסמה החברה לישראל את דו"חותיה הכספיים והתקופתיים לשנת 2012, במסגרתם דווח, בין היתר, כי קיימים ספקות משמעותיים בנוגע להמשך פעילותה של בטר פלייס כ"עסק חי".
"לא זאת אף זאת", מוסיף התובע, "אלא שבחלוף פרק זמן קצר התחוור שהערת רואי החשבון של בטר פלייס הפכה למציאות מרה, עת שבטר פלייס הגישה בקשה לפירוקה".
"לא נפל כרעם ביום בהיר"
לפי הבקשה, יש לבחון מה היה ידוע לחברה לישראל ולעומדים בראשה במועד ביצוע הפעימה השנייה. "אין זה סביר להניח", כך נכתב, "שמצבה של בטר פלייס נפל על החברה לישראל כ'רעם ביום בהיר'. עסקינן בחברה שהיא בעלת המניות הגדולה ביותר בבטר פלייס, שלה זכות למנות חברים בדירקטוריון בטר פלייס ואשר יחד עם בעל השליטה בה, עידן עופר, היא בעלת שליטה בבטר פלייס. החברה ידעה או הייתה חייבת לדעת את עומק המשבר בבטר פלייס. את עומק בור ההפסדים כבר אז, שלושה שבועות לפני פרסום הדוחות הכספיים הפורמליים".
עוד יש לבחון, נכתב בבקשה, מי בחברה לישראל אישר את ביצוע הפעימה השנייה ומה הייתה התייחסות למידע אודות בטר פלייס, והאם ניתן היה להימנע מביצוע הפעימה השנייה ובכך לחסוך 33.5 מיליון דולר ש"ירדו לטימיון" אך שבועות בודדים לאחר מכן.
"המבקש", כך נכתב בבקשה, "אינו נחפז להגיש תביעה נגזרת. הוא נכון לבצע בדיקה מעמיקה של המסמכים, ואף פתוח להגיע למסקנה כי לא דבק רבב במעשי החברה לישראל ונושאי המשרה בה".
תגובת החברה לישראל: "התייחסות החברה לישראל תינתן, אם תידרש לכך, בין כותלי ביהמ"ש".
