סונול תשלם 2.4 מיליון שקל למפעיל תחנה בשל הסדר כובל
סונול חייבה מפעיל תחנת דלק לרכוש מוצרים רק ממנה והכתיבה אפילו את המחירים. כשהמפעיל תבע, ביהמ"ש פסל את ההתקשרות כבלתי חוקית. ומה עם עשרות הסכמים דומים שעדיין בתוקף?
חברת סונול חתמה על הסדר כובל (קרטל) עם נכה צה"ל, שכלל התחייבות לרכוש רק ממנה מוצרים בכל מחיר שתקבע וללא שום כוח מיקוח מצדו. כך פסק לאחרונה השופט בנימין ארנון, במסגרת תביעה לביטול ההסכם שהגיש מפעיל תחנת דלק באור יהודה.
לפי פסק הדין, תנאי הבלעדיות בהסכם בשילוב הכתבת המחירים מצד החברה מהווה כבילה אסורה לפי חוק ההגבלים. השופט ארנון ביטל את מערכת ההסכמים בין הצדדים בשל אי־חוקיותה, והטיל על סונול לפצות את בעלי התחנה, יהושע (שוקי) בסט, ב־2.4 מיליון שקל. סכום התביעה המקורי היה גבוה בהרבה, ועמד על 23 מיליון שקל, אולם השופט ארנון קבע שהנזקים שנגרמו לבסט נוצרו בחלקם המכריע באשמתו. זאת, משום שהיה צד להסדר האסור, אך נמנע מלבטלו ובכך תרם לנזקים שנגרמו לו.
שיקום תעסוקתי
בשנות השמונים המליצה המחלקה לשיקום נכים במשרד הביטחון להחכיר לבסט את הקרקע באור יהודה. בסט חתם על הסכם חכירה מול מינהל מקרקעי ישראל לפיתוח תחנת דלק. הוא התקשר במערכת הסכמים עם סונול, שבה התחייבה חברת האנרגיה להקים ולצייד את התחנה, ואילו בסט נועד לשמש כמפעיל התחנה וכקמעונאי לשיווק מוצרי סונול בתחנה. בסט התחייב שלא למכור, לקנות או לשווק בתחנה מוצרים שלא נרכשו ישירות מסונול. כן התחייב בסט לשלם לסונול כל סכום שתקבע עבור המוצרים, וסונול התחייבה לא להפלותו לרעה במחירים. כן נקבע שאם בסט יפר את ההסכם, תתבטל גם זכותו להחזיק בתחנה ובציוד שהושאל וסונול תהיה זכאית בין היתר לתפוס חזקה בתחנה.
במהלך 2007 הסכימו הצדדים שבסט יעביר לסונול את ניהול התחנה תמורת כ־208 אלף שקל בחודש והחברה תפעיל את התחנה במקומו, אלא שבמשרד הביטחון לא אהבו את הרעיון. כשנה לאחר מכן הודיע אגף השיקום לבסט שכל העברה של התחנה למפעיל אחר טעונה אישור ממנו, משום שהוא קיבל את השטח להקמת התחנה בפטור ממכרז כדי לשקמו לאחר פציעתו בעת שירותו הצבאי. בסט, שחשש לאבד את זכותו בקרקע, הודיע לסונול שהוא מבטל את ההסכם ודרש להשיב לידו את החזקה בתחנה ואת הזכויות לתפעולה. הדרישה התגלגלה לתביעה שהגיש בסט נגד סונול לביטול ההסכם הראשוני ביניהם, בין היתר בשל אי־חוקיותו.
"בסט הוא זה שקיבל את זכות החכירה הראשית במקרקעין בפטור ממכרז ממינהל מקרקעי ישראל לצורך הקמת תחנת דלק במסגרת שיקומו כנכה צה"ל", קבע ארנון בפסק הדין. "אולם, משנדרש להתקשר במערכת ההסכמית כתנאי למימון בניית התחנה על ידי סונול, וכאשר במערכת הסכמית זו נכללת תניית בלעדיות המחייבת אותו לפעול בצורה מסוימת, אזי הוגבל בכך חופש הפעולה העסקי שהיה נתון לבסט".
תחנת הדלק של שוקי בסט באור יהודה. "חופש הפעולה העסקי הוגבל" צילום: אוראל כהן השופט ארנון הוסיף: "תניית הבלעדיות אוסרת על בסט להתקשר עם חברה אחרת זולת סונול. בכך קיימת כבילה לגבי חלוקת השוק באופן שבסט מחויב לעסוק ולסחור רק עם סונול, ולא יכול להתקשר עם חברת דלק אחרת בהסכמים לרכישת מוצריה לשם שיווקם בתחנה. מדובר הן בכבילה אופקית (סונול בכובעה כחברה המספקת דלקים לתחנות) והן בכבילה אנכית (סונול בכובעה כמפעילת תחנות)".
פסק הדין מתכתב עם מערכת יחסים רחבת היקף בין חברות הדלק הגדולות למפעילי תחנות נכי צה"ל. בישראל יש כ־80 תחנות דלק של סונול, פז ודלק (כ־8% מכלל השוק), שחתומות על הסדר דומה לזה של בסט. ההסדרים נחתמו בשנות החמישים בין החברות לנכי צה"ל שקיבלו את ההטבה מהמדינה. ב־2003 פרסם היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת שקבעה שאותם הסכמים בעייתיים מבחינת חוקי ההגבלים, משום שהם כובלים את המפעילים לחברות. אלא שחוות הדעת הזו לא תורגמה לקידום תזכיר חוק בנושא. במקביל, בתביעות שהגישו נכי צה"ל לבתי המשפט בדרישה להשתחרר מההסכמים, ניתנו פסיקות סותרות.
בספטמבר 2011 המליצה ועדת טרכטנברג לבטל את כל ההסכמים הכובלים בין חברות הדלק למפעילים נכי צה"ל במטרה לעודד את התחרות בענף.
התזכיר עדיין מחכה
במרץ 2012 מסר משרד המשפטים בתגובה לפניית "כלכליסט" בנושא כי "קידום טיוטת התזכיר מותנה בהכרעת היועץ המשפטי לממשלה שאין מניעה משפטית לתזכיר או לחלקים ממנו". אלא שעד היום לא קודם התזכיר.
את שוקי בסט ייצג עו"ד אייל רוזן. את סונול ייצגה עו"ד טליה סולומון.
מרשות ההגבלים לא נמסרה תגובה עד סגירת הגיליון. ממשרד המשפטים ומחברת סונול לא התקבלה תגובה.
