היקום המקביל

מעט מאוד אנשים יסרבו לעבודה שמבטיחה לשלם להם חצי מיליון דולר בשנה. עם המעטים האלה ניתן למנות, כנראה, מהנדס תוכנה אחד בגוגל. לא מנכ"ל, לא סמנכ"ל בכיר, מהנדס. 3 מיליון דולר, לצורך העניין, הם יותר מעלות השכר של יו"ר בנק הפועלים יאיר סרוסי ב־2013 - 9.5 מיליון שקל. "הוא נפנף אותנו", סיפר מנכ"ל חברת סטארט־אפ שניסתה לגייס את המהנדס תמורת הסכום הנקוב. "מתברר שגוגל משלמים לו 3 מיליון דולר בשנה, בכסף ובמניות".

לכל הכתבות במוסף פסח של "כלכליסט", בנושא "עבודה אבודה", לחצו כאן

זהותו של העובד, שסיפורו פורסם בתחילת השנה ב"ביזנס אינסיידר", לא נחשפה - וכך גם זהותו של המנכ"ל. היו שטענו ש"מהנדס 3 המיליונים" הוא מיתוס, אחרים טענו כי מדובר בג'ף דין, מי שנחשב למוח שמאחורי כמה מהמוצרים המצליחים ביותר של גוגל. מה שבטוח הוא שהמנכ"ל האנונימי עשה טעות חמורה. "הדרך הגרועה ביותר לגייס עובד מגוגל היא באמצעות כסף", אמר האנטר ווק, שהיה עד לא מזמן מנהל המוצר ביוטיוב (ששייך גם הוא לגוגל), "אם גוגל רוצה מישהו היא תשלם יותר, ואתה תיתקע רק עם העובדים שהיא ויתרה עליהם".

בעידן שבו יותר ויותר מקצועות מתקשים לספק פרנסה אמיתית, המהנדסים של עמק הסיליקון - לא רק בגוגל אלא גם בשאר ענקיות הטכנולוגיה האמריקאיות - הם קאסטה חדשה של עובדי־על. אימפריות ההייטק שואבות את ילדי הפלא אל בין זרועותיהן המלאות תגמולים, הטבות ופינוקים. זוהי שכבה דקה, דקיקה אפילו, של טאלנטים שלא רק שורדים את העידן הזה, אלא במידה רבה מובילים את האבולוציה המפחידה שלו. באופן אירוני, דווקא אותן חברות טכנולוגיה שמתיימרות לחבר את האנושות כולה מייצגות בפועל פלח קטן מאוד מאותה אנושות. וואטסאפ שנרכשה באחרונה על ידי פייסבוק תמורת 19 מיליארד דולר מעסיקה רק 50 עובדים, שמשרתים 450 מיליון לקוחות.

מפגינים חוסמים את הסעת העובדים של גוגל, בתחילת החודש בסן פרנסיסקו. השאטלים הם חלק מתהליך רחב של ג'נטריפיקציה צילום: רויטרס

המציאות הזאת הולכת ומתחדדת במיוחד מאז ספטמבר 2010, כאשר רשות הסחר הפדרלית של ארה"ב (FTC) ביטלה הסכם סודי בין שורה של חברות כמו אפל, אינטל וגוגל, שבמסגרתו הן כרתו ברית לא לקחת עובדים זו מזו וכך למנוע "מלחמת משכורות". תביעה ייצוגית שהוגשה ב־2011 בשם 60 אלף עובדים, ולפיה ההסכם מהווה קשר בלתי חוקי נגדם, מתבררת בימים אלה בבית המשפט.

באותה שנה קרה דבר נוסף: פייסבוק חצתה את קו חצי מיליארד המשתמשים ברחבי העולם. החברה, שלא היתה חלק מההסכם, השלימה את תהליך ההתפתחות מסטארט־אפ לענקית טכנולוגיה. היא לא היססה לפנות לעובדים של המתחרות, כולל גוגל - שהפכה בהדרגה ליריבתה המרה. באחד המקרים, לפי הדיווחים, הציעה גוגל 3.5 מיליון דולר במניות לעובד ששקל הצעה מפייסבוק. לא פחות.

מגדל השן של המודרנה

השפעת התהליכים האלה, לצד המשך הצמיחה המהירה של תעשיית הטכנולוגיה והביקוש לאנשי תוכנה איכותיים, הורגשה במהירות בחשבונות הבנק - ולא רק של הבכירים. 2011 היתה השנה הראשונה שבה חצה שכר ההייטקיסט הממוצע בעמק הסיליקון את קו 100 אלף הדולרים. זה קרה דווקא בשנה שבה השכר החציוני בעמק הסיליקון - אזור שבו חיים קרוב ל־4 מיליון איש, שרובם אינם עובדים בתעשיית ההייטק - הגיע לשפל של יותר מעשור, וצנח ל־85 אלף דולר בשנה למשק בית. עם זאת, עדיין מדובר באחד האזורים העשירים ביותר בארצות הברית. מהנדסי התוכנה בעמק הסיליקון משתכרים הרבה יותר טוב גם מחבריהם שעובדים מחוצה לו: לפי אתר חיפוש העבודה indeed.com, פער המשכורות נע בין 55 ל־70 אלף דולר בשנה, תלוי בתפקיד.

מובן שבארה"ב ישנם מקצועות שבהם המשכורות גבוהות בהרבה, רופאים למשל, אבל לרוב אלה תחומים שמצריכים הכשרה מפרכת והתקדמות אטית וארוכה. גם וול סטריט, כמובן, מתחרה על הבוגרים המוכשרים של אוניברסיטאות היוקרה, אבל בניגוד לעמק הסיליקון תעשיית הפיננסים סובלת מבעיה תדמיתית לא פשוטה, במיוחד מאז המשבר של 2008. הדברים הגיעו לכדי כך שפרופ' רוברט שילר, חתן פרס נובל לכלכלה, קרא באוקטובר האחרון לסטודנטים מוכשרים "בעלי מצפן מוסרי" לחזור להעדיף קריירה במקום כמו בנק ההשקעות גולדמן זאקס על פני גוגל. "כשלומדים את התחום הפיננסי", הוא אמר, "לומדים איך לגרום לדברים לקרות באמת, בקנה מידה רחב וממושך. יש לכך חשיבות רבה יותר מאשר לעבוד בגוגל ולתכנת איזה גימיק".

מנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג והאדריכל פרנק גרי (משמאל) בוחנים את התכנון של משרדי פייסבוק החדשים צילום: בלומברג

קשה לבוא בטענות לשכבה הדקה של עובדי עמק הסיליקון. איש לא חולק על כישרונם הרב ועל כך שהם עובדים במסירות על פרויקטים שרבים מהם שינו וישנו את העולם, או לפחות מאפשרים לנו להעביר נסיעה באוטובוס בבהייה מהנה בסמארטפון. אלא שבתקופה האחרונה התדמית המושלמת הזאת מתחילה להיסדק. הפערים בין אליטת ההייטק לבין כל מי שאינו משתייך אליה לא רק מקצינים, אלא גם משנים רבדים שלמים במארג החיים שסביבם - החל בהשפעה מסיבית על שוק הדיור של סן פרנסיסקו וכלה בהתנתקות מהמערכת הכלכלית כולה.

כשגוגל מקפיצה את שכר הדירה

הליצנים שחסמו בתחילת החודש את האוטובוס של גוגל, שנסע בשכונת מישן בסן פרנסיסקו, לא ממש הצחיקו את העובדים שישבו בתוכו. מופעי האקרובטיקה שהם הציגו על הכביש היו עוד אחת מהדרכים היצירתיות של תושבי האזור להביע את זעמם על חברות הטכנולוגיה, שעושות שימוש בתחנות האוטובוס הציבוריות כדי להסיע את עובדיהן. המחאה שהחלה בסוף השנה שעברה לא שככה גם כשעיריית סן פרנסיסקו הודיעה כי תגבה מהחברות דולר על כל עצירה בתחנה - סכום שנתפס בעיני המפגינים כמעליב. מחקר שערכה אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה הראה כי הנוסע הטיפוסי בשאטלים האלה הוא גבר רווק בן 30 עם שכר שנתי של לפחות 100 אלף דולר.

אבל השאטלים האלה מהווים רק סימפטום לתהליך רחב יותר של ג'נטריפיקציה: עובדי ההייטק מזניקים את מחירי הדירות הממוצעים בסן פרנסיסקו, ודוחקים את התושבים האחרים לשכונות חלשות יותר. בעיר שמפורסמת בנטייה הפוליטית השמאלית שלה, ושוכנת לא רחוק מאוניברסיטת ברקלי בעלת המסורת האקטיביסטית, התהליך הזה לא עובר בשקט. "כשלמדתי לתואר שני בברקלי וחייתי בסן פרנסיסקו, בעל הבית הכפיל לי ולשותפיי את שכר הדירה", מספרת בשיחה עם "כלכליסט" אלכסנדרה גולדמן, יועצת בחברה המקדמת דיור בר־השגה. "למרבה האירוניה, באותו זמן עבדתי על מחקר בנוגע לקשר בין תחנות האוטובוס שבהן גוגל משתמשת בסן פרנסיסקו לאזורים שבהם שכר הדירה מזנק".

במחקרה בחנה גולדמן חמש שכונות בסן פרנסיסקו שבהן מרוכזות דירות שכורות רבות, לצד תחנות אוטובוס שבהן גוגל עושה שימוש. שכר הדירה בכולן עלה בשנים 2010–2012 אבל לא באופן אחיד. בארבע מחמש השכונות, דירות הנמצאות במרחק הליכה מתחנות האוטובוס המדוברות התייקרו בשיעור גדול יותר. אזור בעיר בשם דולורס ספג פגיעה קשה במיוחד מהתופעה: אם באזורים המרוחקים מתחנת האיסוף של גוגל שכר הדירה עלה ב־23%, בקרובים יותר נרשם זינוק של 43%.

"עיריית סן פרנסיסקו מקבלת בברכה את חברות ההייטק, אבל לא דואגת להגן על התושבים העניים יותר", מאשימה גולדמן, "ראש העיר שלנו נפגש עם בכירים בתעשיית ההייטק בכל שבוע כדי לשאול אותם איך הוא יכול לעזור — למה הוא לא שואל זאת את המורים או את העובדים ברשתות הקמעונאיות? בעיניי חברות הטכנולוגיה צריכות להפסיק ליהנות מהקלות במס ולשלם את חלקן ההוגן, כך שניתן יהיה לממן באמצעות הכסף הזה דיור בר השגה".

גולדמן נוגעת בנקודה כאובה: ההתנתקות של תאגידי ההייטק מהקהילות שבתוכן הם פועלים. הטבות המס שמקבלות חברות עמק הסיליקון מצטרפות לתרבות של תכנוני מס מתוחכמים (והחוקיים), שבזכותה הן משלמות שיעור מס נמוך באופן מגוחך על פעילותן הגלובלית. וכשמדובר בפייסבוק, ההתנתקות היא גם פיזית. בשנה הבאה צפויה הרשת החברתית להשלים בניית עיר לעובדיה בסמוך למטה החברה במנלו פארק. הפרויקט, שעלותו מוערכת ב־120 מיליון דולר, יציע למאות מעובדי פייסבוק דיור באיכות גבוהה, עם חנות כלבו, אזור בילויים, ספא, בריכה, מרכז יוגה ושירות טיפול בכלבים. החברה אפילו תדאג לכביסה ותספק לעובדים מעצבי שיער. במילים אחרות, במקום לחשוב כיצד להשתלב בסביבה שבתוכה היא פועלת, הרשת החברתית הגדולה בעולם מעדיפה להתבודד.

גוגל לוקחת את תהליך ההתנתקות צעד אחד קדימה והופכת דומה יותר ויותר לישות עצמאית וריבונית. כבר כמה שנים שהיא עוסקת בהקמת מבנה ענק בגובה ארבע קומות על אסדה שמוצבת על אי מלאכותי. האי, שזכה לשם "אי המטמון", נמצא באמצע הגשר שחוצה את המפרץ. אסדה דומה נמצאת גם מול חופי פורטלנד במיין. הכל נעשה תחת מעטה סודיות עבה במיוחד, אולם לאסדות יש פוטנציאל אדיר לשמש בתי עסק ניידים שיוכלו לעבור ממדינה למדינה, או לשוט מחוץ למים הטריטוריאליים כדי לחמוק ממגבלות חוקיות.

הדמיית המבנה החדש של אפל בקופרטינו, קליפורניה. החברה מתנתקת והופכת יותר ויותר לישות עצמאית וריבונית צילום: בלומברג

מועדון הגברים הלבנים

עמק הסיליקון הולך ומתרחק מארה"ב גם מבחינה דמוגרפית, ובשנים האחרונות נעשה יותר ויותר בינלאומי. העמק מוביל כיום בהעסקת עובדים זרים בעלי ויזה B1־H, המעידה על התמחות מקצועית: ב־2011 החזיקו בוויזה כזאת 17 מתוך כל 1,000 עובדים בעמק, והמגמה רק מתחזקת. בימים אלה מקדמות חברות הטכנולוגיה בקונגרס רפורמת הגירה חדשה, שתגדיל משמעותית את מספר העובדים הזרים שניתן יהיה לייבא. מהגרי העבודה ההייטקיסטים לא מיובאים כדי להצטרף למעמד עובדי־העל. להפך. על פי דו"ח של המכון למדיניות כלכלית בארה"ב, מהגרי העבודה מחזיקים בשליש עד מחצית ממשרות ה־IT, והם מבוקשים בין היתר מפני שהם מוכנים לעבוד תמורת פחות כסף.

רובם ייתקלו בתקרת זכוכית שתעצור אותם מלהתקדם לעמדות בכירות, שמאוישות כיום באופן כמעט בלעדי בידי גברים לבנים. דווקא המקום שמסמל את חוד החנית של המודרנה והעולם החדש נראה יותר ויותר כמו גרסת ההייטק של חברה פיאודלית, שבה מרבית פירות ההצלחה עוברים לידי מעטים ויש מעט מאוד הזדמנויות למעמד הפועלים, נשים ומיעוטים. המצב הזה שונה בתכלית ממה שסימל העמק רק לפני כעשור - מקום שאליו מתנקזים אנשים שאפתניים ממעמד הפועלים ומעמד הביניים. במקום זאת, העמק והאזור שסביבו דומים יותר ויותר לשכונה מגודרת וסגורה.

בשנים 2009–2011 - אלה שבישרו את הזינוק בשכר ההייטקיסטים - משכורתם של תושבי העמק ממוצא אפרו־אמריקאי ירדה ושל הלבנים דווקא עלתה. במקביל, אף שכשליש ממהנדסי התוכנה בעמק הם ממוצא אסייתי, רק 6% מחברי הדירקטוריון ב־25 חברות ההייטק הגדולות הם כאלה, ורק 10% מהמנהלים התאגידיים.

גם לנשים לא קל בעמק הסיליקון. במקום שצמיחת חברות הטכנולוגיה הצעירות והעדכניות תגביר את נוכחותן של נשים בתפקידים בכירים, המציאות היא דווקא הפוכה, ומקרים כמו של שריל סנדברג, סמנכ"לית התפעול של פייסבוק, הם היוצאים מהכלל. לפי מחקר של פירמת עורכי הדין פנוויק אנד ווסט, נשים מהוות רק 9.1% מחברי הדירקטוריונים בקרב חברות הטכנולוגיה בעמק, לעומת 19.9% בחברות ששייכות למדד S&P 100. טוויטר, שספגה אש צולבת בנושא, מינתה בדצמבר האחרון לדירקטורית את ויג'איה גאדה - האשה הראשונה שקיבלה את התפקיד.

הנשים בעמק הסיליקון, מאשימים מבקריו, צריכות להתמודד במקרים רבים גם עם תרבות סקסיסטית ורעילה. את העדות האחרונה בנושא סיפקה ג'ולי אן הורוות', שהיתה מפתחת בכירה בחברת הסטארט־אפ GitHub ובחודש שעבר התפטרה בזעם. לטענתה, בכירים בחברה ובהם אחד ממייסדיה הטרידו אותה בשיטתיות במשך שנתיים. באחד המקרים עמית לעבודה ניסה לחזר אחריה, ומשלא נענתה לו - דאג למחוק את הקוד שכתבה. סשה סיגן, פרשן בכיר ב־"PC Magazine", האשים בתגובה לפרשה כי ענף הטכנולוגיה מובל כיום בידי גברים צעירים שיוצרים אווירה אלימה ומיזנתרופית, אשר מרתיעה נשים. "האם אנחנו רוצים ששמוקים חסרי חמלה יעצבו את עולם ההייטק?", שאל סיגן בזעם, "אני רוצה שבתי תלך למקום שבו מעריכים אותה, ולא למקום שבו תצטרך להיאבק בכל יום נגד כוחות שמנסים לדכא אותה".

לא לחינם ציין סיגן את גילם של הגברים שמנהלים את החברות בעמק. מעטים המקומות שבהם אתוס ילדי הפלא חזק כל כך כמו תעשיית ההייטק, שרבות מחברות הענק בה הוקמו בידי צעירים בשנות ה־20 או ה־30 לחייהם. זה לא סוד גדול שהמעסיקים בתחום לא ששים לגייס עובדים שחצו את גיל 40 וליהנות מניסיונם, אלא שנראה כי התופעה רק הופכת קיצונית יותר ויותר. לפי שורת דיווחים, הטרנד החדש בקרב עובדי ההייטק המבוגרים יותר הוא ניתוחים פלסטיים, כולל השתלת שיער והזרקת בוטוקס, במטרה להפוך לאטרקטיביים יותר בעיני המעסיקים.

את עומק הניתוק של חלק מהעוסקים במלאכה אפשר להבין מדבריו של פול גרהאם, מייסד חממת הסטארט־אפים המפורסמת Y combinator: "כל אחד יכול לכבוש אותי אם הוא נראה כמו מארק צוקרברג. היה יזם אחד שמימנתי, והוא נכשל לחלוטין. אמרתי: 'איך זה יכול להיות? הוא נראה כמו צוקרברג!'".

העתיד שייך רק למוצלחים

פרופ' טיילר קוואן: "מי שבאמצע נמחק" צילום: Stephen Gosling

החדשות הרעות, מבחינת מי שנתקעו מחוץ לחגיגה של עמק הסיליקון ואזורים דומים לו בעולם, הן שמצבם רק יחמיר — כך לפחות טוען פרופסור טיילור קוואן בספרו האחרון, "Average is Over". קוואן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת ג'ורג' מייסון בוושינגטון ומחבר שורה של רבי־מכר, מציג תזה סדורה עם שורה תחתונה מובהקת: או שאתה למעלה, או שאתה למטה. מה שבאמצע נמחק.

בעתיד הלא רחוק, לפי קוואן, הפער המשמעותי יהיה בין 15% מהאוכלוסייה, שיצליחו לשרוד בעולם התעסוקה המשתנה, לבין כל השאר. כבר כיום 75% מהמשרות שנוצרות בארה"ב משלמות שכר מינימום או מעט יותר ממנו. מי שמצליחים לשרוד ולהתברג בצמרת הם אותם אנשים שיודעים איך לנצל את הטכנולוגיה המשתכללת לטובתם, במקום להתחרות בה. במילים אחרות, אנשי עמק הסיליקון.

החדשות הטובות, אם תשאלו את קוואן, הן שמדובר בכישורים שאפשר להגדיר ולאמץ. הסופר־עובדים של העתיד יהיו אלה שיבינו את נקודות החוזק של האינטליגנציה המלאכותית המתפתחת, אך גם את נקודות החולשה שלה. הם יצטיינו בזיהוי תבניות חוזרות מתוך מקרים ספציפיים, ויידעו לחלץ משמעות מכמויות גדולות של מידע. הם יידעו כיצד לגרום למכונות להיות פחות מנוכרות, ויהפכו אותן למוצרים יומיומיים - אולי הסגולה המרכזית שאחראית להצלחת סטיב ג'ובס ואפל.

לסופר־עובדים שמתאר קוואן יהיו, כמובן, גם תכונות שתורמות להצלחה בעבודה כיום: הם יהיו יצירתיים, יידעו לעורר מוטיבציה, ודווקא בעולם העבודה שהמכונות הולכות להיות כל כך דומיננטיות בו - יידעו להתעלם לפעמים משורת הביצועים היבשה, ויבינו כיצד העובדים שעליהם יהיו ממונים יכולים לתרום לארגון.

קשה להתעלם מהמשמעות של התיאור הזה. מי שצפויים להסתגל בקלות יחסית לעולם העבודה העתידי הם אנשים צעירים מרקע מבוסס, שגדלו עם הטכנולוגיה המתפתחת וסביר שלמדו כיצד להשתמש בה לצורכיהם. אם היום שוק העבודה מאיר להם פנים, בעוד עשור או שניים המגמה הזאת רק תתחזק. השאר, לפי נבואותיו של קוואן, ימצאו את עצמם בסכנת היפלטות ממעגל העבודה, ועלולים לסבול מעוני ומניתוק חברתי. סביר להניח שהם גם יתקשו לחיות בסן פרנסיסקו וסביבותיה, ויוחלפו בעובדים היפים והנכונים של עמק הסיליקון.