עובדי קבלן נעלמים גם בדו"חות

תיקון 20 לחוק החברות דורש מהחברות הציבוריות להתייחס בפרק מדיניות התגמול שלהן גם לשכר עובדי הקבלן שפועלים תחתיהן. אלא שבפועל רובן מתעלמות מעיסוק בהם בדו"חותיהן, וגם אלו שמתייחסות לעובדי הקבלן, לא מפרטות את תנאי העסקתם או הוצאות השכר עליהם.

לטבלה המלאה המשווה את שכר הבכירים בחברות הציבוריות לשכר עובדיהם לחצו כאן

בעקבות מיעוט הנתונים, לא ניתן לדעת מה היקף העסקתם של עובדים אלה במגזר העסקי. מרבית החברות הציבוריות פשוט כוללות אותם כחלק מההוצאות הכלליות שלהן ולא מגדירות אותם כעובדים. קרוב לוודאי כי אם החברות לא היו משמיטות את מספר עובדי הקבלן בהן ואת עלות שכרם פערי השכר בהן היו מתרחבים עוד יותר.

שנייה מימין: מנכ"לית תיגבור, אורית בנבנישתי. פער של פי 40 מהעובד הממוצע צילום: מושיק לינדנבאום

בין המדווחות על מספר עובדי קבלן בחברה ניתן למנות את שופרסל, שדיווחה על מצבת של 1,370 עובדים זמניים ועובדי קבלן נכון לסוף 2013, רמי לוי דיווח על מצבת של 384 משרות (עלייה של 13% לעומת סוף 2012 שנבעה מהתרחבות הרשת), ואילו רשת ויקטורי דיווחה על 411 עובדי חברות כוח אדם.

להערכת הקואליציה הארצית להעסקה ישירה, מספר עובדי הקבלן בארץ עומד על יותר מ־400 אלף איש, גם לאחר ההסכמים שהובילה ההסתדרות להסדרת תנאיהם, שנכנסו לתוקף במהלך 2013. הקושי של עובדים אלו לא נובע רק משכר נמוך בדרך כלל, אלא גם מהיעדר תנאים סוציאליים נלווים, שכן המעסיקים נוהגים לבצע פיטורים תקופתיים ובכך מונעים מהם לצבור זכויות. כתוצאה מכך הביטחון התעסוקתי של עובדים אלו נמוך באופן משמעותי מזה של העובד הממוצע.

על תנאי התעסוקה הבעייתיים של עובדי הקבלן ניתן ללמוד מדו"חות שהגישו שתיים מחברות כוח האדם הגדולות בישראל, תיגבור ודנאל, שמעסיקות במשותף כ־26 אלף עובדים. עלות השכר הממוצעת בדנאל עמדה על כ־3,500 שקל בחודש ואילו עלות השכר הממוצעת בתיגבור עמדה על כ־3,800 שקל. לעומת זאת, עלות שכרה של מנכ"לית תיגבור אורית בנבנישתי בשנת 2013 עמדה על 142 אלף שקל בחודש - פי 40 לעומת השכר הממוצע בחברה, ואילו מנכ"ל חברת דנאל אילן ישראל זכה לעלות שכר של 176 אלף שקל בחודש - פי 46 מהעובד הממוצע בחברה.