דני דנקנר מסתבך עם הרשעה חמורה שנייה בתוך חצי שנה

את החודשים האחרונים של דני דנקנר אפשר לסכם בשתי מילים: הולך ומסתבך. על מצחו של הנצר למשפחת ההון המפורסמת בישראל ומי שישב על אחד מברזי האשראי הגדולים במשק חרוטים כעת שני אותות קין.

בין שיחזור בעתיד לזירת העשייה העסקית ובין שלא, דבר אחד הוא כבר לא יוכל לשנות - חוקית וציבורית נקבע שבדרכו לפסגה הוא חטא בעבירות חמורות על טוהר המידות, עבירות של שימוש בהונו ובכוחו כדי לצבור עוד הון ועוד כוח.

דני דנקנר בבית המשפט (ארכיון) צילום: עידו ארז, ynet

רק בנובמבר האחרון גזר השופט צבי גורפינקל על דנקנר שנת מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל, לאחר שהודה במסגרת הסדר טיעון בעבירות של מרמה והפרת אמונים, תחבולה ופגיעה בניהול תקין של תאגיד כשכיהן כיו"ר בנק הפועלים במסגרת פרשת הבנק הטורקי.

בעוד הוא מחכה להחלטת בית המשפט העליון בערעור שהגיש על חומרת העונש בפרשת הפועלים, הגיע אתמול השופט דוד רוזן והנחית על ראשו הרשעה בעבירות חמורות בהרבה בפרשת קרקעות המלח - שלוש עבירות של מתן שוחד ועוד שלוש עבירות של הלבנת הון. העונש המקסימלי בצדן הוא 7 ו־10 שנות מאסר, בהתאמה.

דנקנר שימש כמנכ"ל חברת תעשיות מלח לישראל, שהיתה בבעלות משפחתו, משנת 1990. בשנים 2004-1999 הוא כיהן כיו"ר החברה, שחכרה מהמדינה קרקעות בהיקף של אלפי דונמים בעתלית ובאילת. באותם ימים שכב על שולחן מינהל מקרקעי ישראל הסכם להענקת הטבות מפליגות וחריגות לחברה בשווי עשרות מיליוני שקלים תמורת השבת הקרקעות למדינה.

הסכם זה, באחד מגלגוליו מ־1997, אף שימש כמרכיב משמעותי בבטוחה להלוואה בגובה כ־1.42 מיליארד שקל שלקחה חברת המלח מבנק לאומי כדי לרכוש את גרעין השליטה (43%) בבנק הפועלים עם שרי אריסון.

דנקנר רצה בכל מאודו שההסכם יאושר סופית והיה מוכן ללכת רחוק בשביל זה. על פי הכרעת הדין, אביגדור קלנר הכיר לו את המאכער מאיר רבין, יד ימינו של אבי מנגנון השוחד בפרשת הולילנד שמואל דכנר, לו הוא העביר 1.3 מיליון שקל כדי שיפעל לאשר את ההסכם במינהל וינסה להניע את דודו יעקב אפרתי, מנהל המינהל לשעבר, לדחוף לאישור ההסכם.

דנקנר העיד בבית המשפט כי "מאיר רבין מקושר היטב ליעקב אפרתי. ישבתי איתו והוא הסביר לי את היכולת שלו ברמת קשרים".

במאמץ נוסף לקדם את אישור ההסכם הודה דנקנר כי הוא שילם 100 אלף דולר לפעיל הליכוד שלמה בן עמרה, קרוב משפחתו של מאיר רבין. עם זאת, המאמץ הזה לא נשא פרי.

השופט רוזן קבע כי דנקנר שכר את שירותיו של רבין כמאכער רק כדי לקדם את העסקה בין חברת תעשיות המלח ומינהל מקרקעי ישראל. בהכרעת הדין הוא כתב כי "בעלי ממון שבכוחם לשכור שירותיו של 'מאכער' נהנים מערוץ 'מיוחד' לטיפול בענייניהם הפרטיים. זהו מצב דברים השוחק את אמון האזרח בשירות הציבורי ובמוסדות השלטון, מצב דברים שיש בו כדי לגרום להשחתת נורמות ההתנהגות של עובדי ציבור".

בין שיתקבל כעת הערעור של דנקנר על חומרת העונש בפרשת הפועלים ובין שלא, אחרי הכרעת הדין בפרשת קרקעות המלח זה כנראה לא ממש משנה. אלא אם יקרה משהו לא צפוי, דנקנר יבלה תקופה לא קצרה מאחורי סורג ובריח. משם החזרה למרכז העשייה העסקית היא כנראה משימה כמעט בלתי אפשרית.

שורת ההרשעות של דנקנר בבנק הפועלים ובהולילנד

מרמה והפרת אמונים, תחבולה ופגיעה בניהול תקין של תאגיד: השופט צבי גורפינקל גזר שנת מאסר בפועל וקנס של מיליון שקל במסגרת הסדר טיעון.

שלוש עבירות של מתן שוחד: טרם ניתן גזר דין, אך העונש בצד העבירות הוא עד 7 שנות מאסר

שלוש עבירות של הלבנת הון: טרם ניתן גזר דין, אך העונש בצד העבירות הוא עד 10 שנות מאסר