ירוק, קצוץ ומיובש

בגלל כל היתרונות האלה הפעילה מדינת ישראל תוכנית של מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה עם המשרד להגנת הסביבה, שמטרתה לתמוך בפרויקטים של התייעלות אנרגטית ורכישת מערכות ירוקות. התוכנית הזו תוקצבה ב־106 מיליון שקל, והתמיכות שהעניקה היו בסיס לרכישת מערכות בהיקף 577 מיליון שקל.

מפעל נגב מינרלים תעשייתיים. משתתפים בתוכנית הממשלתית

למעשה, טוענים במשרד להגנת הסביבה, רק המע"מ מרכישת אותן מערכות הספיק כדי להחזיר את היקף ההשקעה התקציבית בתוכנית. כמו כן, נתוני המשרד להגנת הסביבה מצביעים על כך שהמערכות שהותקנו במסגרת הפרויקט חסכו פליטות של 442 אלף טונות גזי חממה בשנה, בעלי ערך כלכלי של 70 מיליון שקל בשנה בתועלת לציבור, חסכה הוצאות חשמל של 515 מיליון שקל בשנה וכן הביאה לצמצום מזהמים באוויר והפחתת תחלואה.

על אף כל היתרונות הללו, התקצוב נעצר על ידי משרד האוצר בסוף 2013, ובפועל אין יכולת להעניק עוד תמיכות למפעלים ולגופים שרוצים להשיק פרויקטים כאלה. החדשות הללו עצובות במיוחד על רקע העובדה כי גם ההשקעות שהתוכנית הצליחה לספק הן טיפה בים, וכי בישראל ישנם עוד עשרות אם לא מאות של מפעלים ועסקים קטנים שלא יכולים לממן השקעות כאלה מהתקציב השוטף, גם אם מדובר בהשקעות שיחסכו כסף בטווח הארוך.

ניתוח החברות שהשתתפו בפרויקט מעלה כי מתוך 209 חברות שלקחו בו חלק, 111 היו חברות מסחריות/עסקיות (שיעור של 53.1%) ואילו 49 חברות היו מתחומי החקלאות והתעשייה (23.4% מכלל החברות שהשתתפו בפרויקט). כמו כן השתתפו שלוש חברות תחבורה, והשאר היו חברות מוניציפליות.

מתוך 106 מיליון שקל בתמיכות, כ־40 מיליון שקל זרמו אל חברות התעשייה והחקלאות, 36.3 מיליון שקל אל החברות המסחריות ו־5 מיליון שקל נוספים אל חברות התחבורה. החברות המוניציפליות קיבלו במסגרת התוכנית תמיכות של 25.1 מיליון שקל.

במסגרת הפרויקט, "סיירות חיסכון" של המשרד להגנת הסביבה הגיעו לבתי עסק וניתחו את אופי הפעילות כשהן מציעות דרכים לחיסכון. הסיירות האלה ממשיכות לפעול גם השנה אבל בלי שום גיבוי תקציבי, מענקים או עידוד מטעם המדינה לאלה שיבחרו לעשות שינוי.

ממשרד האוצר לא נמסרה תגובה.