משכורת? לא היום

זה יכול להיות עיכוב של יומיים או שבועיים, וכבר שמענו על רשויות מקומיות שהלינו שכר במשך חצי שנה ויותר. על אף הסנקציה העונשית הקבועה בחוק – ואולי בגללה – יוצאים המעסיקים מבתי הדין לעבודה כשידם על העליונה בעוד העובדים הנלחמים על פרנסתם יוצאים בשן ועין

כך במקרה של שכירה בעירייה שהבחינה כי מזה זמן מה משכורתה אינה משולמת במלואה. היא פנתה לבית הדין לעבודה ותבעה, בנוסף לשכרה, גם פיצויי הלנת שכר בגין החלק שלא שולם במועדו. על אף שבית הדין קבע שהעירייה נהגה שלא כשורה, הוא לא חייב את המעסיק בפיצויי הלנת שכר.

תלוש משכורת (ארכיון) צילום: עטא עיווסאת

מעביד אחר החליט באופן שרירותי לנכות תשלומים משכרו של עובד ותיק, בניגוד להוראות חוק הגנת השכר. העובד תבע בבית הדין לעבודה את מלוא שכרו בצירוף פיצויי הלנת שכר. בית הדין קיבל את התביעה וחייב את המעביד להחזיר לעובד את הסכום שנוכה משכרו שלא כדין, אך קבע כי הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית ולא פיצויי הלנת שכר הקבועים בחוק.

חיכינו תשעה

הלנת שכר היא כל עיכוב של מעל תשעה ימים בתשלום השכר או חלק ממנו, החל מיום תשלומו הקבוע. כך, למשל, אם שכרכם משולם לכם ב-9 לכל חודש, וה-19 בחודש עבר מבלי שראיתם פרוטה, השכר נחשב למולן החל מרגע זה. החוק קובע פיצוי לעובד על כל יום בו מולן שכרו, המחושב מהמועד בו אמור היה השכר להיות משולם ולא ממועד ההלנה. בשבוע הראשון להלנה יעמוד הפיצוי על 5% מהשכר, ובכל שבוע או חלק משבוע שלאחר מכן – על 10% מגובה השכר.

החפץ בפיצוי – יתבע אותו. פיצוי בגין שכר שטרם שולם יש לתבוע בטרם תחלוף שנה מיום ההלנה, ופיצויים על שכר ששולם יש לתבוע בתוך 60 יום ממועד התשלום בפועל. במידה והשכר הולן מספר פעמים בטווח של שנה, תקופת ההתיישנות לתביעה תתארך לשלוש פעמים.

סלע המחלוקת

אלא שבתי הדין לעבודה סבורים, שהפיצוי לעובד הקבוע בחוק הוא דרקוני ומוגזם ועלול להביא להתמוטטותם הכלכלית של מעסיקים פרטיים קטנים. על כן, ובהתאם לאפשרות הקיימת בחוק, מופחתים פיצויי הלנת השכר או מבוטלים, בעילות של טעות כנה, נסיבות חיצוניות שאינן בשליטה או מחלוקת בין הצדדים בדבר עצם החוב. הטיעון האחרון הפך לעילה נצחית להפחתת הפיצוי ולהמרתו בהפרשי הצמדה וריבית, על אף שבמקרים רבים מקורה של ההלנה אינה נעוצה כלל במחלוקת בין הצדדים.

מגמת הפסיקה מכשילה את מטרת החוק ומרוקנת מתוכן את אלמנט ההרתעה. האם לא עדיף לתקן את החוק באופן שייצור הרתעה אמתית מפני הלנת שכר ויעמיד את הזכות לשכר כבלתי ניתנת לערעור באופן אבסולוטי?

מלינים על ההלנה

הלנת שכר מתמשכת מהווה הרעת תנאים מוחשית, ובמקרה כזה רשאי העובד להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים. מומלץ להתריע בפני המעביד על הכוונה להתפטר בתגובה להלנת השכר, ובמידה וההלנה תמשך, יש בסיס לתביעה לפיצויי פיטורים.

גם אם השכר המולן שולם לבסוף, עדיין ניתן לתבוע בבית הדין פיצויי הלנת שכר. עלויות התביעה לעובדים מאוגדים הן אפסיות: ההסתדרות מייצגת את חבריה בתביעות משפטיות לתשלום זכויות בבתי הדין לעבודה. עם מתן פסק הדין, וככל שהמעסיק מסרב לשלם את הפיצויים, יוכל העובד לפתוח נגדו תיק הוצל"פ.

בתי הדין נותנים בהחלטתם משקל למצבם הכלכלי של המעסיקים: משבר כלכלי אצל המעסיק – ובפרט כשמדובר בשלטון מקומי – עלול לסכל פיצויי הלנה מלאים אם הם פוגעים בתוכנית ההבראה. למרות ששיעור פיצויי הלנת השכר השנתי עומד על 540% מהשכר, בית הדין הארצי העמיד את גובה ההלנה השנתית ברשויות המקומיות על 25% בלבד.

בנסיבות אלו, נקל להבין מדוע עובדים רבים מוותרים על הגשת תביעת הפיצויים. מצב דברים זה חוטא למטרה ולפיכך יוצאת משורות אלה קריאה למחוקק לתקן את החוק או לחוקק חוק חדש, מפורט ובהיר, שיעמיד הזכות לשכר במעמד מיוחד וראוי להגנה באופן שיתחשב במצבם הפיננסי של המעבידים מחד ויעניק פיצוי ראוי וקוגנטי לעובד מאידך.

עו"ד לואי זרייק הוא ד"ר למשפטים ועו"ד העוסק בדיני עבודה

המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין.

המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמור.