כיצד הירח מתמלא בכל העולם ביחד?

(חשוב לציין שאם תעמדי בדיוק בין המנורה לכדור, תטילי צל על הכדור. זהו ליקוי לבנה, והוא מתרחש רק בירח מלא. ואם תעמדי בדיוק מהצד השני, כך שהכדור יסתיר לך את המנורה, תקבלי ליקוי חמה, שמתרחש רק במולד הירח).

עכשיו עצמי עין אחת. רואה את הכדור? פקחי את העין ועצמי את השנייה. תגלי מיד שמופע הירח כמעט לא משתנה, כי המרחק בין העיניים שלך קטן בהרבה מהמרחק ביניהן לבין המנורה או הכדור, ולכן הוא בקושי משנה את הזוויות שבינך לבינם. בדוגמה שלנו המרחק בין עינייך מייצג את המרחק בין שתי נקודות בכדור־הארץ: עין אחת שלך יכולה להיות ישראל, עין שנייה היא תאילנד, ובשתיהן את יכולה לחגוג בפול מון פארטי.

ירח מלא צילום: shutterstock

איך אנחנו יודעים שכדור־הארץ באמת סובב סביב השמש ולא להפך? אלמוני

ראשית, כדור־הארץ לא סובב סביב השמש. מסלולים שמימיים פשוט לא עובדים ככה. שני הגופים מסתובבים יחד סביב אותה נקודה, שהיא מרכז המסה המשותפת שלהם. אם שני הגופים היו זהים לחלוטין, המרכז הזה היה בדיוק בחצי הדרך ביניהם, אך כיוון שהשמש עצומה בהרבה מכדור־הארץ, מרכז המסה המשותפת שלהם קרוב בהרבה לשמש - כל כך קרוב יותר עד שהוא נמצא ממש בתוכה.

שנית, גם זה נכון רק בתנאי שאתה מודד את התנועה ביחס לנקודה חיצונית. אם תבחר למדוד אותה ביחס לכדור־הארץ, תגלה שזאת השמש שסובבת סביבנו. הכל תלוי בנקודת הייחוס, ויש הרבה נקודות לבחור מהן. ברגע זה ממש אתה טס בכחצי ק"מ לשנייה סביב מרכז כדור־הארץ יחד עם סיבוב כוכב הלכת סביב עצמו; בכ־30 ק"מ לשנייה יחד עם כדור־הארץ סביב השמש; בכ־250 ק"מ לשנייה יחד עם כל מערכת השמש סביב מרכז הגלקסיה; ובכ־300 ק"מ לשנייה יחד עם הגלקסיה ביחס לצביר הגלקסיות השכונתי. תנועה, ולכן גם מהירות, היא תמיד דבר יחסי - לא צריך להיות איינשטיין כדי לגלות את זה.