משרד הבריאות לא לוקח אחריות

מדובר על הישג יוצא דופן, במיוחד לאור השאננות של משרד הבריאות לאורך החודשים הארוכים של משבר הדסה, שהגיע לשיאו בסוף השבוע האחרון. שלושה ימים אחרי הנאום הכעוס של מנכ"ל המשרד פרופ' רוני גמזו, שבו הוא טען שאין לו היכולת החוקית לפקח על בית החולים, הסכים אבי גבאי, המנכ"ל לשעבר של בזק והיום איש עסקים עם זמן פנוי, להצעה של שרת הבריאות יעל גרמן לעמוד בראש צוות הבדיקה להתרסקותו של בית החולים הדסה.

אבי גבאי. ראש הצוות החדש צילום: אוראל כהן

בעזרת שני נציגים ממשרד הבריאות, שניים ממשרד האוצר ונציגת ציבור שטרם נבחרה, גבאי אמור להגיש בתוך חודש מסקנות למניעת מקרה נוסף כמו זה של הדסה בבתי חולים אחרים שמנוהלים על ידי עמותות כמו לניאדו, מעייני הישועה, בתי החולים של המגזר הערבי ועוד. לעומתם, בבתי החולים בבעלות המדינה או אלו בבעלות אחת מקופות החולים למשרד ישנה היכולת החוקית והטכנית לדעת מה קורה, אם כי לעתים קרובות היכולת הזו נשארת בגדר אפשרות לא ממומשת. בהתאם, כבר עכשיו ברור כי בקווים כלליים המסקנות של צוות גבאי ישוו את יכולת קבלת המידע של משרד הבריאות בין הסוגים השונים של בתי החולים.

נשמע נפלא, אבל מלבד הרצון לשמור על כבודה של הנהלת הדסה, לא ממש ברור מדוע לקח כל כך הרבה זמן לגבש צוות עבודה למסקנות שכל בכיר במערכת הבריאות יודע לדקלם. כמו כן, לא ממש ברור בשביל מה צריך את גבאי כצוות נפרד לצוות אחר שכבר עובד כמה חודשים, זה של הממונה על הגבלים עסקיים לשעבר רונית קן, שבוחן את האפשרות להפריד בין המשרד לבתי החולים.

בכנסת אמר גמזו שהמסקנות מקריסת הדסה יטופלו במסגרת תת־הוועדה של קן. אז למה צריך עוד צוות נפרד? כי כך יתאפשר למשרד הבריאות להתחמק מקבלת החלטות קשות. הצוות של גבאי יהווה את תעודת הכשרות שגרמן ובכיריה צריכים כדי להתמודד עם טענות מבקר המדינה, אם וכאשר יגיעו, ויאפשר למי שהאחריות המיניסטריאלית והרגולטורית להתרסקות של אחד מבתי החולים החשובים בישראל מונחת על כתפיהם להתחמק מהסקת מסקנות אישיות. לפחות עד השיטפון הבא.