פרשנות
רוצים ספינות טילים? חפשו במקום אחר
אז האם צריך להגן על מאגרי הגז? בוודאי שכן, אבל קרן הגז לא נועדה לביטחון שוטף
מספיק להציץ בכותרות העיתונים אתמול כדי להבין אילו לחצים הפעיל משרד הביטחון כדי לנתב 3 מיליארד שקל מכספי קרן הגז אליו. ברגע האחרון ביקש המשרד לממן באמצעות הקרן רכישה של ארבע ספינות טילים, מזל"טים, מערכת רדאר ו"צוותי התערבות". לא פחות.
כמו תמיד במקרים כאלה, גם כותרות העיתונים לא אכזבו ובישרו על טילים שהשיגו אויבי ישראל, המאיימים לפגוע במאגרי הגז תמר ולווייתן שבעומק הים. האם הטילים עד כדי כך משוכללים שהם מסוגלים לזחול על קרקעית הים, לפגוע ברגלי אסדות הגז ולמוטט אותן? במשרד הביטחון לא נותנים לעובדות לבלבל אותם.
צריך לומר בבירור: מאגרי הגז הם נכס לאומי, והשבתת הולכת הגז תגרום לנזק אדיר. למי ששכח נזכיר כי היעלמותו של הגז המצרי הכריחה את חברת החשמל לשרוף סולר יקר במקום גז זול, מה שהוביל לזינוק של יותר מ־32% בתעריפי החשמל מאוגוסט 2011 ועד היום.
אבל על מה בכלל ניתן להגן? נכון להיום, קיימת אסדת הפקה פעילה אחת (תמר) הממוקמת במרחק של 25 ק"מ מערבית לחופי ישראל. יתר מערכת ההולכה שוכבת על קרקעית הים בעומק של 1.7 ק"מ. השורה התחתונה היא שאין הרבה על מה להגן, ומה שכבר היה פה כמו אסדת ים תטיס שהיתה פעילה מ־2004 ונמצאת בסוף חייה - לא הותקפה בטילים אפילו בזמן עופקת יצוקה - וזאת אף שהיא נמצאת בקו אווירי של 35 ק"מ בלבד מחופי עזה.
אז האם צריך להגן על מאגרי הגז? בוודאי שכן, אבל קרן הגז לא נועדה לביטחון שוטף. בשביל זה קיים חיל הים, וכמו שאף כלי טיס לא יכול לחדור למרחב של ישראל, כך צה"ל יכול להגן גם על שתי אסדות במרחק של 30 ק"מ מאשקלון. את חידוש צי הסטי"לים של חיל הים יצטרך הצבא לחפש במקום אחר.