עוד מגה-מיזוג במשרדי עוה"ד בדרך? הגדולים רוצים לגדול

אם המיזוג המתגבש בין משרד גרוס ושות' למשרד ליפא מאיר ייצא לפועל, יהיו בישראל כבר ארבעה מגה־משרדים שבכל אחד מהם יותר מ־200 עורכי דין. היחיד מארבעת המשרדים הללו שצמח באופן "טבעי" והגיע לממדים העצומים הנוכחיים הוא הרצוג פוקס נאמן. האחרים, גולדפרב זליגמן ושות' ומיתר ליקוורניק גבע לשם טל ושות', הגיעו לממדים הללו דרך מיזוגים מהשנתיים האחרונות.  

אם נחזור רגע למה שהיה כאן רק לפני עשור ניתן לראות את השינויים המהירים שעבר הענף: בינואר 2004 היה בלטר גוט אלוני המשרד הגדול בישראל. עבדו בו 82 עורכי דין. המשרד השני בגודלו היה הרצוג פוקס נאמן שמנה 81 עורכי דין. מספר עורכי הדין הכולל בישראל היה כמעט מחצית מהמספר היום: כ־29 אלף איש בלבד. עשור חלף והרצוג פוקס נאמן אמנם שמר על המקום השני, אך לפי נתוני דן אנד ברדסטריט, ב־2013 מנה המשרד כבר 213 עורכי דין - יותר מפי שניים וחצי לעומת 2004.

בזמנו, במהלך שנת 2005 היה הרצוג פוקס נאמן הראשון לחצות את רף 100 עורכי הדין במשרד אחד, ובשנים שלאחר מכן המשרדים הגדולים הלכו וצמחו גם הם בעקבותיו. היום כבר יש 11 משרדים שבהם יותר מ־100 עורכי דין ושלושה משרדים שבהם יותר מ־200 עורכי דין.

מוטיב סדרתי וחוזר

"עורכי הדין הפכו בשנים האחרונות את המיזוגים למוטיב סדרתי וחוזר", אומר עו"ד דודי זלמנוביץ, מנכ"ל GLawBAL העוסקת בייעוץ למשרדי עורכי דין. "2012 ועוד יותר 2013 היו שנות שיא של מיזוגים בעולם ויצרו משרדים שבהם יותר מ־4,000 עורכי דין ויותר מ־2.5 מיליארד דולר הכנסות למשרד לשנה.

"מה שקורה בחו"ל קורה גם בארץ. בארץ יש תחרות גם סמויה וגם גלויה על לבו של הלקוח העסקי שנדרש לשירותים גלובליים", אומר זלמנוביץ. הנתונים של זלמנוביץ מראים שהיעד המועדף למיזוג הוא משרדי נישה. "בהשלמה של משרד נישה יכול משרד לצרף מיומנות מבוקשת בלי לשנות הרבה את התרבות הארגונית".

יו"ר מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין עו"ד אפי נוה מעריך שאחת הסיבות למגה־מיזוגים היא התחרות בין המשרדים: "אף משרד לא רוצה להיות במצב שבו לקוח גדול ייחשף למשרד אחר. כל אחד יודע שאם לקוח גדול שהוא מטפל בו ייאלץ לפנות למשרד אחר כדי לקבל שירות ספציפי, אותו משרד עלול 'לגנוב' ממנו את הלקוח".

עו"ד דוד חודק צילום: אוראל כהן

הסבר נוסף של עו"ד נוה הוא שינוי החקיקה שמאפשר לפירמות זרות לפעול בארץ. "פירמות זרות מתרשמות מגודל. כשמשרד נמצא בצמרת בדירוג לפי גודל, זה בהחלט משפיע. גם לקוחות מסחריים בארץ שצריכים לשכור שירותים משפטיים מסתכלים על הדירוגים. יש תחומים שזה לא משפיע. בפלילי או במשפחה אתה ממילא צריך עו"ד ספציפי, אבל אצל לקוחות מסחריים יש משמעות לגודל".

עו"ד נוה מוסיף לסיכום ש"אין ספק שיש גם ענייני אגו. כל משרד שואף להיות הגדול ביותר".

עו"ד בעז בן צור צילום: עמית שעל

ניתן לראות שהמשרדים הולכים ומתרחבים זה בעקבות זה, כשהמטרה העיקרית היא להרחיב עוד ועוד את סל השירותים ללקוח. אפשר גם לתהות כיצד ישפיעו המיזוגים על משרדי בוטיק מובילים כמו דורי קלגסבלד, זאב שרף, בעז בן צור, יוסי שגב וקסוטו נוף, שבהם מעט עורכי דין המתמחים בנישה ספציפית. לכאורה, משרדים גדולים שבהם מחלקות מיומנות בשלל תחומים יכולים לייתר את המשרדים הקטנים.

עו"ד גיא נוף, ממשרד קסוטו נוף המתמחה בליטיגציה, טוען שלמשרדי בוטיק עדיין יש יתרונות על פני המגה־משרדים. "משרדי בוטיק מפגינים הרבה פעמים רמה אחרת לגמרי מאשר משרדים גדולים, שהם כמעט 'הסתדרותיים' ושהפיקוח של ראשי המשרד על מה שקורה למטה כמעט לא קיים. אצלנו, שמוליק (קסוטו) ואני מכירים כל תיק על בוריו. אנחנו צבא קטן וחכם".

עו"ד גיא נוף צילום: שאול גולן

"תיקים מכל הבא ליד"

עו"ד נוף משוכנע ש"גם משרד גדול מאוד לא יכול להתפרנס רק מתיקים גדולים מאוד, כפי שעושים משרדי הבוטיק. לכן הוא

חייב לקחת עבודה מכל הבא ליד. יש המון עורכי דין שמתעסקים בתיקים קטנים שממש לא מעניינים את בכירי המשרד, ולכן ייתכן שעו"ד מספר 100 שמטפל בתיק קטן עושה את זה בזכות עצמו. אמנם יש לו השם של המשרד, אבל אין שום עקבות למשרד. הבקרה חלשה. אף אחד לא יתקן אותו גם אם הוא יעשה שורת טעויות".

לדבריו, גם שיטת התמחור של הגדולים משפיעה, כי על פי רוב הם ייטו לעבוד על שכר קבוע או שעתי ולא לפי תוצאה, "ואז לעו"ד שמטפל בתיק חשוב להראות לממונים שהוא עשה מספיק שעות בתיק והביא את התוצרת למשרד, והוא פחות מושפע מהתוצאה כלפי הארגון פנימה. אותנו לא מעניין כמה שעות העו"ד עבד על התיק".

גם עו"ד בעז בן צור מאמין כי "יש תחומים שבהם המיקוד וההתמחות מתחייבים. למשל ליטיגציה, שהוא תחום שמתאפיין בזיהוי הפרסונלי. הבחירה של הלקוח בפרקליט היא אישית. גם מול השופט באולם עומד בדרך כלל פרקליט אחד, יהא עומק הספסל אשר יהא".