הון אנושי: אז מי המציא את הביסלי
כמה פרשות הסתיימו השבוע, אחרות הסתבכו וכולם דיברו על אי.די.בי
נבזלין סיפר שחודורקובסקי בדרכו לישראל ויהיה האורח שלו. "אני לא יודע אם הוא ירצה להיחשף לתקשורת", אמר. שאלתי אותו אם חודורקובסקי בא בשביל השמש הישראלית, והוא ענה שאחרי מה שהוא עבר בכלא גם הקור של ברלין, שם שוהה עכשיו, יהיה חם עבורו. אחר כך סיפר שנוחי דנקנר הציע גם לו לרכוש את אי.די.בי. "הוא הציע לי להיכנס שותף, הבאתי לכאן מעריכי שווי והם אמרו לי לא להיכנס לפרויקט. ואת בן־משה אני מכיר פחות ממך", אמר. עכשיו גם לך ירשו לחזור לרוסיה? שאלתי אותו. "אני לא יכול לחזור לרוסיה, עדיין מסוכן לי שם", ענה.
אתי וגד פרופר צילום: אוראל כהן
תזמורת כליזמרים הסתובבה בין האורחים בזמן ששוחחתי עם התעשיין גד פרופר, לשעבר מבעלי אסם וחבר דירקטוריון החברה, על סוגיה שמטרידה אותי זה שנים בעניין הביסלי. באירוע שנערך בנושא מיתוג בישראל ראיתי סרט שנאמר בו כי אחיו של גד, דן פרופר, המציא את הביסלי כשחיפש שימוש למכונות ייצור הפסטה של אסם. עם זאת, נותרו בי ספקות. כעת, אחרי שגם דן מכר את מניותיו, החלטתי להעלות את השאלה שוב. "אני יכול לומר לך שלא אני ולא אחי המצאנו את הבמבה. לגבי הביסלי אני לא יכול לתת לך תשובה חד־משמעית, אבל לא דן המציא אותו", אמר. אולי, הצעתי, הוא המציא את הביסלי גריל ואתה את הפלאפל? "הוא לא המציא לא את זה ולא את זה", השיב. אני לא בטוח שהוא אדם של הומור דק.
אירינה נבזלין-קוגן ולאוניד נבזלין צילום: אוראל כהן
אשתו של גד, אתי, הסבירה לי למה שני האחים לא העבירו את החברה לדור הבא והעדיפו למכור אותה לנסטלה: "זו היתה צוואה של ההורים שלהם, שהאמינו שהדור השלישי בעסקים יכול רק להרוס".
על המפץ באי.די.בי פרופר אמר לי: "כולם באים בטענות לנוחי, אבל איש לא מבקר את המוסדיים שנתנו לו לעשות מה שהוא רוצה. הם אחראים לא פחות ממנו".
עם התובנה הזאת ניגשתי ליאיר המבורגר, ידיד בית התפוצות ומבעלי קבוצת הראל, ואמרתי לו שההחלטה של הקבוצה להצביע בעד מוטי בן־משה ואדוארדו אלשטיין זכתה להערכה רבה בחוגים מסוימים. המבורגר השיב: "גם אני מרוצה מאוד מההצבעה שלנו בעד בן־משה, אבל אני רוצה לדבר איתך על זה שקבוצת הראל מעסיקה חולי אספרגר, שממיינים ומכניסים כרטיסיות מהארכיון לתוך מחשב".
מימין: גדעון, חנה, יאיר ואילנה המבורגר צילום: אוראל כהן
מנהל ההשקעות הראשי של הראל אמיר הסל אמר: "אנחנו היינו אחראים בעיקר לאג"ח של אי.די.בי פתוח. עשינו עסקה נהדרת, כי קנינו אותן בזול מאוד ויצאנו מורווחים. בכל מקרה היינו יוצאים מורווחים. אותי לא מעניינים דנקנר או בן־משה, רק רציתי למקסם רווחים".
הערב עצמו נקרא "איך מבשלים געגוע", והוא כלל שישה מטבחים של עדות שונות והרצאה על אוכל יהודי. ליד דוכן האוכל המרוקאי פגשתי את יבואן הרכב רמי אונגר, שאמר לי: "אני בטוח שמאחורי מוטי בן משה עומד מישהו מאוד עשיר. הסיפור שלו מזכיר לי את מה שקרה עם גד זאבי, שקנה את בזק והתברר שמאחוריו עמד בעצם צ'רנוי". הוא פזל אל זאבי שישב לא רחוק. ניגשתי לזאבי ושאלתי מה יש לו להגיד על בן משה. זאבי ענה: "לך תדע, אולי הוא זכה בלוטו".
