דואר אדום ועידות

"בתי דין לעבודה מגנים על עובדים שלא זקוקים לכך"

עו"ד ליאור אבירם, שותף בכיר בשבלת שמלווה חברות הייטק בעסקאות השקעה ורכישה בינלאומיות, מאמין שבבית הדין לעבודה צריכים להבין שלתחום הטכנולוגיה חוקים משלו

"איך נעשיתי עורך דין? לא הצטיינתי בשום דבר מיוחד, אבל הייתי טוב בכל", אומר עו"ד ליאור אבירם, ראש תחום הייטק במשרד שבלת ושות', במפגש במסגרת פרויקט The Leaders של "כלכליסט" והמכללה למינהל. "אהבתי בורסה ועסקים כבר מהצבא, וכך התגלגלתי לתחום".

רן אייל, סטודנט בבית הספר למשפטים שהצטרף במסגרת הפרויקט לחניכה במשרד שבלת, מנסה להבין מה נחוץ כדי להצליח ומקבל הסבר מפורט: "קשה להצליח בלי להבין ולאהוב עסקים. מי שמספרים לא מדברים אליו שילך למקום אחר. וגם - לקרוא עיתונים כלכליים. מי שלא אוהב, זה סימן טוב שמקומו לא כאן".

עו"ד אבירם (מימין) והסטודנט רן אייל. "לא לחשוש ממבטא ישראלי" צילום: אוראל כהן

ואם בחרתי, כמוך, בהייטק, מה דרוש כדי להצליח?

"לא לפחד לעבוד קשה. לפעמים גם בלילה, כשמדובר בעבודה מול אזורי זמן שונים. אנגלית טובה היא חובה. לא לפחד ממבטא ישראלי, אבל הכרחי לשלוט באנגלית. אנגלית משפטית קל ללמוד, לכתוב חוזה באנגלית זה יחסית קל, אבל לשבת ולדבר במו"מ זה הרבה יותר קשה".

והתמצאות בהייטק הכרחית?

"עדיף להשלים ידע בראייה עסקית, חשבונאות למנהלים, קצת מימון".

אווירה לא נעימה למשקיעים זרים

הסיפוק הגדול, מדגיש אבירם, הוא העמדה שלו כמי שמסייע להזיז עסקים גדולים, שתורם נקודת מבט ייחודית שמצליחה לעתים לחלץ את עגלות המו"מ מהבוץ. "המשרד שלנו היה מעורב בהנפקת חברה סינית בבעלות ישראלית בשם אקסס, שהוקמה בסין עם שותף מקומי", הוא מונה הצלחות אחרונות. "120 מיליון דולר הושקעו בה עד כה מקרנות סיניות וקוריאניות. ליווינו את סרגון ברכישת חברה בשם נרה, 250 מיליון דולר מחזור מכירות בעולם. עשינו את העסקה מישראל".

אבירם מצוי בנקודת תצפית המשקיפה על לבטי ההשקעה בישראל אל מול רגולציה, חקיקה ובתי משפט שהחלו להקשות ולהגביל טייקונים ובעלי שליטה לעשות כרצונם. האם ישראל עדיין אטרקטיבית למשקיעים זרים לדעתו?

"השיח המקצועי, הערכי והחברתי מתערבבים", הוא מסביר. "טייקונים ורווחים כלואים התערבבו עם כלכלה חופשית, הון שנכנס לישראל, אקזיטים. יש ריכוזיות ויש טייקונים, אין בהכרח חפיפה ביניהם. הערבוב משפיע לרעה על הנכונות של חברות זרות להיכנס לארץ. האווירה פחות נעימה. אבל עדיין נדמה לי שעבור חברות רב־לאומיות, הסביבה כאן טובה יחסית למדינות אחרות".

אז תמליץ למשקיעים זרים לבוא?

"יש בירוקרטיה וחסמים ורולינגים ופרה־רולינגים, אבל זה עדיין מקום טוב למשקיעים זרים לעשות עסקים טובים".

מי הרוויח ומי הפסיד מסיפור הרווחים הכלואים?

"הכיוון לשחרר אותם היה נכון. ניתן להתווכח על גובה ההנחה, יש חוק שלא לגמרי מתאים ועשו לו התאמה סבירה. בסך הכל יצאנו בסדר מהעניין הזה".

"בית הדין לעבודה מקדם אג'נדות"

אבירם עוקב בעניין אחר בית המשפט הכלכלי, ולהבדיל ממבקרים אחרים הוא לא מזהה אקטיביזם מכביד במיוחד מצד השופטים הכלכליים. "אין ספק שהמצב שבו בית משפט מתחיל לנהל עסקאות הוא המצב הגרוע ביותר, אבל זה לא המצב לדעתי. אנו בתקופת התאמה. בית משפט חדש יחסית מוצא מקום גם לתרום וגם לא לעכב עסקאות. נכון שהמטוטלת כעת היא יותר במקום האקטיביסטי, אבל לא התרשמתי שנעצרו עסקאות מהותיות".

כאן הוא מטיל פצצה קטנה: "אקטיביזם זה דבר אחד, אג'נדות זה דבר אחר. בית הדין לעבודה, להבדיל ממשפט כלכלי, מקדם אג'נדות, ושם אני יכול לראות איך זה חוסם פעילות כלכלית" (אבירם מכיר את תחום העבודה גם ממשרדו, שהרי בהייטק עובדים לא פעם מסביב לשעון, וגם מהבית - אשתו, עו"ד אורלי אבירם, היא שותפה במשרד פינברג ושות', מהמובילים בתחום דיני עבודה המתמחה בייצוג מעבידים).

"בתי הדין לעבודה מגנים, לפחות בתחום ההייטק, על מי שלא זקוק להגנתם", אומר אבירם, "בהייטק עובדים לפעמים מסביב לשעון, בעיקר כשצריך להדביק דדליין. בהגנה על זכויות עובדים שמרוויחים טוב מתברר שיש חשיפה לשעות נוספות. השופט קובע בתיק ספציפי שמולו, ולא רואה לנגד עיניו את החשיפה של כל החברות, את הבעיה מול המשקיעים שלהם שאולי נוספו להם חובות מתחת לשטיח. מתקבלות החלטות שאם היו מבינים את משמעותן, ספק אם היו מקבלים אותן".

ודוגמה נוספת: "נשים. כשאתה מגן יותר מדי על זכויות נשים, אתה יוצר תמריץ שלא להעסיק נשים. אנחנו לא חיים בבועה, אנחנו חלק מעולם גלובלי, אבל מסתכלים כאן על מה שקורה באירופה, בגרמניה, שם אי אפשר בכלל לפטר אנשים. זה מוביל לחוסר גמישות וחוסר תחרותיות ואז הכל עובר לסין, ולך תתחרה בסין".

לאבירם יש טענות גם נגד רשם הפטנטים: "רשם הפטנטים פתח את הדרך לתת תמלוגים לעובדים, גם אחרי שחתמו על הסכם ויתור. זה יצר כאוס. כל החברות הגדולות בישראל שמוכרות טכנולוגיות לחו"ל, וגם החברות הרוכשות, חיות תחת עננה שאולי ייחשפו בעתיד לתביעות תמלוגים".

"פעם היתה פחות חוכמה"

בצד האופטימי, מציין אבירם לא רק את האקזיטים המרשימים האחרונים, אלא את ההתעניינות המחודשת בישראל כמעצמת סטארט־אפ. "מה ששיפר את המצב זו החשיפה של ההייטק המקומי לקרנות זרות. מארה"ב, וגם מסין וקצת מאירופה. הקרנות האמריקאיות זיהו שוב את ההייטק הישראלי. לעומת זאת, קרנות ישראליות חדשות כמעט לא נוצרו, וקרנות כמו פיטנגו ומגמא אפילו נסגרו. היום יש לא מעט קרנות על הכביש שמנסות לגייס, ואם הן תצלחנה זה יהיה הישג חשוב. בתחומי השקעה אחרים כמו פרייבט אקוויטי לא רואים כאן קרנות זרות ייעודיות. אבל להייטק זהו תנאי הכרחי".

עורכי הדין של פעם ידעו לעשות הכל, עו"ד צעיר היום מתברג לנישה ספציפית ולא מקבל את ראיית המאקרו.

"פעם לא היו אנשים יותר חכמים, אלא היתה פחות חוכמה. מי שלא מפחד לעבוד קשה ועובד עם כמה שיותר עורכי דין יוכל לרכוש את הראייה הרחבה. בחוף המזרחי בארה"ב יש מומחה לכל דבר. בחוף המערבי עובדים מול חברות סטארט־אפ וצריך לתת להן תשובות בכל התחומים, אז מפתחים את הראייה הרחבה. אנחנו פועלים לפי הקונספט של החוף המערבי. וחוץ מזה ישראל הרבה פחות מורכבת מארה"ב כך שניתן גם להגשים אותו".

ולסיום, מה הסיכוי של מתמחה להישאר במשרד?

"בשנה טובה יכולים להישאר חצי מהמתמחים, ב־2009 לעומת זאת לא נשאר אף מתמחה. אבל אפשר להיות אופטימי. המשרד מתרחב. לאחרונה עברנו מיזוג והצטרפו אלינו ארבעה שותפים מזלצמן קנולר".