ועידת הקיימות
ד"ר מייקל בראון: "כדאי לתאגידים להודות במחיר סביבתי של הפעילות שלהם"
המומחה הבינלאומי לקיימות הסביר לכתב כלכליסט, גיל קליאן, מדוע כדאי לחברות להודות בצדדים הפחות נעימים של התעשייה ולא למכור לצרכנים סיפורים ורודים, אם הן מעוניינות לזכות באמונם
"הקיימות, מטבעה, לא נוגעת רק בדברים חיוביים. היא עוסקת בדברים הגרועים ובניסיון שלנו לשפר אותם", כך אמר היום (ד')ד"ר מייקל בראון בשיחה עם כתב התעשייה גיל קליאן בוועידת הקיימות של "כלכליסט".
- מנכ"ל קוקה קולה על קמפיין מחזור האריזות: "ייצרנו לקיימות ערך תדמיתי"
- עופרה שטראוס: "בעוד כמה שנים לא יהיה מספיק מזון לכולם"
- איך הפסקתי לפהק והתחלתי להבין מה זה בעצם קיימות
אחרי שלושים שנה של עשייה בתחום הקיימות, ממליץ בראון לחברות להודות שלפעילות שלהן יש מחיר סביבתי ואנושי. בראון הוא שותף בחברת האסטרטגיה הסביבתית 'בראון אנד ווילמנס', שלה לקוחות כמו נייקי, ניו באלאנס ובן אנד ג'ריס. הוא ניהל בעבר מערכת של מדידת השפעות הסביבתיות בחברת בגדי הספורט והקמפינג פטגוניה, והפך אותה לשם דבר בכל הקשור לביגוד שמציג ערכים נוספים למחיר. את תואר הדוקטור שלו קיבל במחלקה לתכנון ערים של אוניברסיטת קורנל, תוך התמקדות במדיניות סביבתית
לדבריו, ההודאה בצדדים הפחות נעימים של התעשייה הגלובאלית וכן בניסיון לשפר את המצב, היא הכרחית אם חברה רוצה לזכות באמון הצרכנים של המאה ה-21.
"כל חברה מנסה לשווק את מוצריה ואת עצמה, אז היא מדגישה את הצדדים היפים של הסיפור. אבל, אנשים נוטים שלא להאמין לתמונות ורודות מדי, ולכן כדאי להן לדבר גם על צדדים אחרים", אמר בראון.
מימין: גיל קליאן, כתב כלכליסט וד"ר מייקל בראון צילום: ענר גרין
איך חברה יכולה לעשות את זה בלי לפגוע בעצמה?
"עבדתי שש שנים בחברת הביגוד פטגוניה, שעושה דברים טובים למען הסביבה. אבל, היא גם גורמת לנזקים סביבתיים. הבגדים שלה עשויים מתוצרי נפט והם גם לא ניתנים למיחזור. בשלב כלשהו פטגוניה הודתה שהיא מזהמת. המהלך הזה שינה את מערכת היחסים שלה עם הארגונים הסביבתיים והצרכנים, כי הם הבינו גם שהיא פועלת לשנות את המצב".
נושא בוער בתעשייה הוא תנאי העבודה, אילך חברה יכולה לפעול כדי לשפר את תנאי העובדה במפעלים?
"ניקח לדוגמא את נייקי. אנחנו עובדים איתם כבר למעלה מעשור. בהתחלה, כשנחשפו תנאי העבודה במפעלים שלה, הם אמרו שהמפעלים הללו לא נמצאים בבעלותם ולכן הם גם לא אחראים לתנאי העבודה בהם. זה הוביל לעוד אנטגוניזם כלפיהם. אחר כך הם הבינו שהם כן חייבים לפעול, והם לקחו אחריות על זה וכיום הן אחת החברות המובילות בהטמעת קיימות בשרשרת האספקה שלהן"
עד כמה חברה אחת יכולה להשפיע על כל התעשייה?
"חברה לא יכולה לעשות את השינוי לבד. לכן חברות מובילות בארה"ב משתפות פעולה. הן הקימו את Fair Labor Association, ארגון ללא מטרת רווח שמפקח על תנאי העבודה במפעלים במדינות מתפתחות. באמצעות הארגון הם ניסחו קוד אתי משותף, את הציפיות שלהם מספקים. זה פועל גם לטובתן. למשל, הם יצרו מאגר מידע של ביקורות שנערכו במפעלים האלה וכך הן גם חוסכות לעצמן זמן וכסף"
אבל האם הם מרוויחים מזה משהו?
"כרגע לחברה קשה לקבל החזר כספי על השקעה בקיימות. חייבים להגיד את זה. הצרכנים יכולים לקנות מוצרים ירוקים אם הם רוצים, אבל בבסיסו של דבר הם מחפשים גם מוצר במחיר טוב, שישמש אותם"
האם זה הכרחי לחברה לפעול באופן מקיים, למה שחברות יעשו את זה בעצם?
"העולם השתנה. הציבור השתנה. השאלה האמיתית מבחינת החברות היא אם זה כבר קורה אז למה לחכות? הביקוש לקיימות מתחיל לבוא מכמה מקומות ועדיף בשביל החברות שזה יבוא גם מראש הפירמידה"
אילו היבטים חברות ישראליות צריכות לקחת בחשבון כשהן בונות את אסטרטגיית הקיימות שלהן?
"יש כאן צירוף של כלכלה, חברה וסביבה. חברות מתעניינות בנושא החברתי בעיקר. יש חברה שעובדת איתי, שמייצרת מסככים לתעשיית הדלק. יש להם תוכנית לשילוב מיעוטים ונשים אצלם, והם מקדמים את השילוב שלהם גם במקצועות ההנדסה ומקצועות אחרים שדרושים להם. אותו דבר צריך להתרחש גם בישראל, החברות צריכות להגיב למה שקורה סביבן. הן חייבות לראות שיש להן סוגים שונים של צרכנים".
