"כדי למנוע רעב צריך לייצר את אותה כמות מזון שנוצרה בעשרת אלפים השנים שקדמו לנו"
כך לדברי ד"ר דורון גל, מנכ"ל הסטארט-אפ קיימא בוועידת הקיימות. לדבריו, "האיום של רעב גלובלי נובע מכך ששלושה מיליארד איש מנסים מדי יום לנוע במעלה סולם צריכת הקלוריות והפרוטאין, וכל קילו בשר שהם יאכלו עולה לנו בחמישה-שישה קילו של חיטה ואורז שדורשים בעלי החיים"
"מיליארד אנשים חיים היום על דולר או פחות ליום", כך פתח את דבריו ד״ר דורון גל, מנכ"ל הסטארט-אפ קיימא בוועידת הקיימות לעסקים של "כלכליסט". המפעל פועל בשדות מושב שרונה בגליל, וגייס לאחרונה 66 מיליון דולר, בין השאר בהשקעה של המיליארדר הסיני לי קא שינג. "925 מיליון איש חיים בחרפת רעב, בכל יום מתים 16,000 ילדים מסיבות שקשורות לרעב", המשיך והתנצל על הפתיחה בנתונים כה קשים.
״האיום של רעב גלובלי נובע מכך ששלושה מיליארד איש מנסים מדי יום לנוע במעלה סולם צריכת הקלוריות והפרוטאין, וכל קילו בשר שהם יאכלו עולה לנו בחמישה שישה קילו של חיטה ואורז שדורשים בעלי החיים. הקונפליקט הזה בין דרישה שעולה לייצור שהוא פחות או יותר זההו יוצר איום אמיתי של רעב בעולם. טכנולוגיות האספקה השתפרו אמנם, אבל בעיות מים ועלייה בטמפרטורה מביאים לפחיתות ביבול. כל מעלת חום שווה לפיחות של עשרה אחוז.
"לפני 50-60 שנה עמד העולם בפני איום דומה. המונים מתו מרעב באפריקה ובבנגלדש, ואז הגיעה המהפכה הירוקה שהכפילה את היבולים בעולם. למהפכה הזאת אחראי זוכה פרס נובל לשלום, נורמן בורלוג, שטיפח זני חיטה והשביח זנים תוך שימוש מסיבי בדשנים וכימיקלים, קוטלי חרקים ועשבים. הטכנולוגיה הזאת על פי ההערכות היא שהצילה כמיליארד וחצי אנשים. אותו בורלוג אמר שבארבעים השנה הקרובות, כדי להימנע מחרפת רעב צריך לייצר את אותה כמות מזון שנוצרה בעשרת אלפים השנה שקדמו לנו. לכן נחוצה מהפכה נוספת.
"למהפכה הירוקה היה גם צד אפל", המשיך גל. "חזרתי עכשיו מכינוס בסין בנושא ביטחון מזון, פוד סקיוריטי. סין תצליח ככל הנראה לספק את המזון לאזרחיה בעשר-עשרים שנה הקרובות. הבעיה היא שהם משתמשים בפי חמש יותר כימיקלים מאשר בארצות הברית. מצב בריאות הכפריים קשה, האגמים והנחלים מזוהמים.
״המהפכה הירוקה, אם כן, צריכה להתבסס על שלושה נדבכים״, הציע ד״ר גל פתרונות. ״השבחה גנטית של זנים. לא הנדסה גנטית. מדובר בשחזור מנגנונים מהטבע. צריך זנים טובים יותר. נדבך שני הוא איכות הקרקעות בעולם. לייצר זנים שלא צורכים חריש, שדורשים פחות מים, פיתוח שיטות של מחזור זרעים. הנדבך השלישי, שיש לישראל מה לתרום בו, הוא המשאב האנושי בתחום היעילות של החקלאות. חקלאות זה מפעל ענק שמתנהל בחוסר יעילות שמבזבזת 40-50 אחוז. אם ניתן לחקלאים את המידע שהם צריכים נוכל להתמודד עם נושא הרעב העולמי".