ועידת הקיימות
עפר קוטלר: "הקיימות עולה לנו יותר אבל אנחנו מקבלים ממנה ערך מוסף"
מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי: "בשכונות שאנחנו בונים הזוגות הצעירים מעדיפים לרכוש דירות שהם מבינים שיש להם ערכים נוספים ולאו דווקא בצד הכלכלי"
"קיימות זו מילה מופלאה בינלאומית, מי יתנגד לקיימות אבל מפה ועד למימוש של זה בחיי היומיום יש מרחק גדול ואנחנו כחלק מהאתגרים של שיכון ובינוי שהיא חברה גלובלית ב-20 מדינות החלטנו לאמץ את הקיימות", כך אמר מנכ"ל שיכון ובינוי, עפר קוטלר, בוועידת קיימות לעסקים של "כלכליסט". לדבריו, "שיכון ובינוי היא חברה שתהיה בשנה הבאה בת 90, הם החלוצים, הם הקימו את המדינה ובזכות הערכים שאנחנו דבקים בהם אנחנו מגיעים לתוצאות. מי שיסתכל בדו"חות הכספיים יראה שביחד עם קיימות הן בערכים של הון עצמי והכנסות שיכון ובינוי הצליחה להביא תוצאות הרבה יותר טובות".
עפר קוטלר צילום: ענר גרין
"אנחנו פועלים ב-4 יבשות כ-20 מדינות ועובדים ב-4 מנועי צמיחה עיקריים. סולל בונה בארץ ובחו"ל מבצעת פרויקטים של בינוי ותשתיות ולקחנו חלק בהרבה פרויקטים גדולים שראיתם נבנים בארץ . בנדל"ן החברה בנתה למעלה מ-190 אלף יח"ד, אלה הצדדים החזקים שנותנים לנו למעלה מ-80% מה שמאפשר לנו באותם מדינות להביא את הקידמה פורצת הדרך. יש לנו גם תהליכים חדשים שבהם אנחנו משקיעים הרבה, לא רק כסף אלא גם הרבה נשמה. אנחנו מקדמים הרבה פרויקטים של זכיינות בארץ ובחו"ל וכמובן אנרגיה מתחדשת ומים.
"החיבור של 3 המעגלים האלה שנקרא קיימות, האם זה משהו פילוסופי? האם זה דבר דמיוני? השתמשו כאן במונח מחבקי עצים, אני חושב שאנחנו הגענו לתובנה שאם אנחנו מחברים בין 3 המעגלים זה מצב אפשרי אנחנו מוכיחים לעצמנו יומיום עם כל ה-12.5 אלף עובדים שלנו שאפשר לדאוג לא רק לשורת הרווח התחתונה אלא גם לחברה וגם לסביבה ולהיטיב איתם עם התוצאות הכספיות.
"אנחנו מדברים על עשייה ולא רק על תאוריה, בנינו את השכונה הירוקה הראשונה שעמדה בתקן הישראלי הירוק עד היום בנינו מעל 1,000 יח"ד לפי התקן הירוק. כיום כל פרויקטי הבנייה שלנו הן לפי התקן הירוק, ומעבר לכך העזנו וכיום אנחנו בונים בנתניה פרויקט בצוקי השמורה לפי תקן LEED האמריקאי, כלומר, החלטנו לאתגר את עצמנו. גם בפרויקטים שאינם למגורים אנחנו בונים בסטנדרט הרבה יותר גבוה, את הפרויקט החדש של איקאה בצפון הארץ וגם הבניין שבו שיכון ובינוי נמצאת נבנה באותם סטנדרטים ירוקים. זה עלה לנו 20% יותר אבל אני חושב ש-400 העובדים שנמצאים בבניין נהנים מסביבת עבודה נעימה ובריאה יותר.
"בנוסף, מילימטר מכאן נמצאות מעונות הסטודנטים שגם אותם בנינו לפי תקן ה-LEED. כבר היום יש לנו למעלה מ-1,300 סטודנטים שגרים בסביבת חיים אחרת.
"אנחנו עוסקים במעשים אבל האם מנהלי הפרויקט בשטח מפנימים את זה? אלה שקובעים באמת ולא אנחנו בכנסים, האם המושגים האלה הם ברי ביצוע ,המושגים האלה שרצים אצלכם במעגל יישמים גם בתכנון בביצוע וגם בתפעול? אנחנו שחקנים לטווח ארוך והתפעול במיוחד בפרויקטים הזכיינים כמוהם יש לנו 8 הם ל-25 שנה קדימה כך שהחלטות שאנחנו מקבלים היום יהיו רלוונטיות עבור אלה שיחליפו אותנו וגם בעוד 30-40 שנה קדימה.
זה עולה לנו יותר באחוזים בודדים, זו עובדה, אבל האם אנחנו מקבלים ערך מוסף? בהחלט. בשכונות שאנחנו בונים הזוגות הצעירים מעדיפים לרכוש דירות שהם מבינים שיש להם ערכים נוספים ולאו דווקא בצד הכלכלי. גם בחברת חשמל החליטו להקים ארובה שהיא גם אקולוגית ואנחנו נבחרנו להקים אותה מה שמיוחד בה היא שהיא הרבה יותר נקייה ואקולוגית ותוך כדי הבנייה שלה למדנו הרבה מושגים חדשים.
גם בחו"ל אנחנו משקיעים הרבה בקיימות, בהטמעה, בחינוך ובסדנאות, למשל בקנייה. מה שאנחנו חושבים בארץ צריך ליישם גם בחו"ל וזה לא מהפה אל החוץ אנחנו מנסים לחנך ולהדריך כי התוצאות מורגשות גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך.
במתקן דמו לייצור חשמל מאנרגיית שמש שהקמנו בארדון ליד יוטבתה השקענו כ-20 מיליון שקל מתוך כוונה שכאשר יוקם המתקן באשלים זה יהיה הפרויקט התרמו סולארי הראשון בארץ והגדול בעולם 1.1 מיליארד דולר ואם ירצה השם נקים פרויקט גם בצאלים. הפרויקטים האלה הם בשיתוף בעלי עניין לא יכולנו להתקדם מבלי לשבת עם אותם בעלי עניין קיבוצים מושבים שעות על גבי שעות. נכון שבחלק מהמקרים זה עולה לנו כסף אבל זה כסף קטן ביחס לתוצאות.
"אנחנו עוסקים בחינוך של הדור הצעיר. עושים הרבה סדנאות וגם דברים למען הקהילה בפרויקט בצפון גוואטמלה, כביש שמחבר בין שני האוקינוסים, לא מדובר כאן בתרומה, מאד קל לקנות כיתות מחשב אבל לאנשים האלו יש חוסר הבנה בסיסי בדברים ומושגי יסוד וסכנות של מלריה ומחלות אחרות. פעם בישראל להגיע למתלה היה חלוציות בכל מקום בעולם אנחנו פורצי דרך וחלוצים. בכפרים אנחנו מלמדים את הילדים מה זה לצחצח שיניים נותנים להם תיקים ובמשך השנים גם מלווים אותם. הקמנו להם משמרות בטיחות אלה דברים בסיסיים, לחצות כבישים לצחצח שיניים ואנחנו משקיעים בזה כי אנחנו מקבלים גם המון מהם, זה תהליך של אינטראקציה.
"אנחנו מעסיקים למעלה מ-11 אנשים שאחראים על קיימות בחברה, האנשים הללו מבצעים תהליך שחלקו וקצת ביורוקרטי, זה לוקח שנה שנתיים אבל האנשים מתאהבים בזה ואנחנו רואים את זה גם אצל ספקים ומזמיני עבודות".