"הנזק ללקוחות אל על מקרטל המטענים עומד על כ-473 מיליון שקל"
כך נטען בחוות דעת כלכלית שהוגשה במסגרת תביעה ייצוגית נגד אל על בגין חבירתה לקרטל שתיאם מחירי שילוח המטענים. על אף שאל על הודתה בחברות בקרטל בהסדר טיעון בארה"ב, רשות ההגבלים בישראל לא פעלה בנושא
"הנזק שנגרם ללקוחות אל על בשל תוספת דלק וביטחון מתואמת עומד על כ-473 מיליון שקל". כך עולה מחוות דעת של הכלכלן חנן שרון מחברת הייעוץ קמפוס מינרבה, שהוגשה לאחרונה במסגרת תביעה ייצוגית נגד חברת התעופה הלאומית. זאת בגין חבירתה לקרטל עולמי בתחום שילוח מטענים בהטסה בין השנים 2006-2000. הקרטל גרם לכאורה לייקור התעריפים לחברות שילוח בינלאומיות, אשר גלגלו אותו בתורן לחברות ענק ישראליות שהשתמשו בשירותי המטענים של אל על.
התביעה זכתה בשבוע שעבר לרוח גבית משופט בית המשפט המחוזי מרכז, עופר גרוסקופף, אשר דחה את בקשתה של אל על ושלוש חברות תעופה זרות שנתבעו עמה לסלק את התביעה על הסף.
מדובר בתביעה על סך 613 מיליון שקל שהוגשה בחודש פברואר השנה על ידי עמותת הצלחה נגד אל על, בריטש אירוויס, לופטהנזה וסוייס אייר. על פי התביעה "במוקד התובענה עומד הסדר כובל (קרטל) לתיאום מחירים עולמי רחב היקף, בין חברות תעופה שונות. במסגרת הקרטל תיאמו ביניהן החברות רכיבים שונים של מחירי שילוח מטענים בהטסה, ובפרט (אך לא רק) את היטלי הדלק והיטלי הביטחון".
דיוויד גילה, הממונה על ההגבלים העסקיים צילום: אוראל כהן הקרטל המדובר נחשף על ידי רשויות הגבלים עסקיים בעולם באמצע חודש פברואר 2006. לאחר חקירה ארוכה של רשות ההגבלים האמריקאית (FTC), היא הגישה כתב אישום נגד שורה של חברות, ובתוכן גם אל על. בינואר 2009 חתמה חברת התעופה הישראלית על הסדר טיעון שבו הודתה בביצוע עבירות של תיאום מחירים בתחום שירותי הובלה אווירית של מטענים אל ארה"ב וממנה, בתקופה שבין ינואר 2004 לפברואר 2006. בהסדר נקבע שהיא תשלם קנס של 15.7 מיליון דולר, וההליכים הפליליים נגדה יסתיימו.
במסגרת תביעה ייצוגית שהוגשה נגד אל על לאחר מכן בארה"ב, היא הסכימה לשלם 15.8 מיליון דולר בהסדר פשרה. באמצעות עורכי הדין יוקי שמש, עמית מנור ואורי ברעם, טוענים התובעים הייצוגים כי התשלומים של אל על והחברות הנוספות בארה"ב, אינם באים על חשבון הפיצוי לצרכנים הישראלים שגם הם נפגעו לכאורה מהקרטל. "מאז ועד היום", נטען בתביעה, "הנתבעות לא נתנו את הדין ולא פיצו משלחים ו/או נפגעים עקיפים, ששילמו מחיר קרטליסטי, בגין שילוח מטענים מישראל ואל ישראל (למעט משלוחים מישראל לארה"ב ומארה"ב לישראל)".
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
הרשות לא פעלה עד היום
רשות ההגבלים העסקיים בישראל לא פעלה עד היום מול אל על בנושא זה. עניין שמעלה תהיות לאור העובדה שהממונה על ההגבלים העסקיים, דיוויד גילה, בחר לאחרונה כן לפעול נגד שורה של ענקיות תשתית עולמיות כגון סימנס והיטאצ'י, אשר הודו והורשעו על ידי נציבות הסחר האירופית בחבירה לקרטל עולמי שפגע בחברת החשמל. גילה פרסם לאחרונה קביעה מפורשת שחברות אלה ביצעו עבירות על חוק ההגבלים בישראל, מה שסלל את הדרך לחברת החשמל להגיש תביעה נגדן. אלא שכאמור במקרה של אל על, ועל אף שחברת התעופה הישראלית כבר הודתה בעובדות חבירתה לקרטל לצורך תיאום מחירים, הרשות לא פעלה עד היום לפרסם קביעה שתסייע לתובעים הייצוגיים לתבוע מאל על את הנזק שנגרם לצרכנים. עם זאת רשות ההגבלים תמכה בהגשת הייצוגית נגד אל על במסגרת חברותה בוועדה של משרד המשפטים הדנה בסיוע כספי למגישי תביעות ייצוגיות.
מרשות ההגבלים העסקיים לא נמסרה תגובה.
מבא כוחה של אל על, עו"ד צבי אגמון, לא נמסרה תגובה.
