תקציר מנהלים: האיש הביוני
ד"ר ג'ון דונהיו, נוירולוג העומד בראש צוות BrainGate, המאפשר למשותקים להפעיל גפיים רובוטיות באמצעות המחשבה בלבד. גם הוא, כמו אלכסנדר בל, טוען שהוא לא מסוגל לדמיין מה יולידו הגילויים שלו בעתיד
1. חקר המוח נמצא בשלב מוקדם, עוברי ממש. מתי פיתוחים כמו שלכם יגיעו לציבור?
"במקרה שלנו, אני מקווה שהפרס הזה יעזור להאיץ את התהליך שאמור לקחת 10 או 20 שנה, שבסופו אפשר לשחרר גרסה מסחרית ובטיחותית. השבב שלנו נועד לאפשר לאנשים שגופם משותק לאכול ולשתות בכוחות עצמם. כיום החיבור בין השבב המושתל לזרוע הרובוטית נעשה באמצעות כבל, ואנחנו עובדים על גרסה אלחוטית. וכן, אישית קשה לי לחכות".
2. מייסד עמותת טכנולוגיות מוח ישראל רפי גדרון רוצה להקים בארץ ענף "הייטק מוח". זה אפשרי?
"זה קשה, כי בשונה מהייטק, בתחום שלנו לא מספיק שיהיו כמה יזמים ומתכנתים. אנחנו רחוקים מאוד מלהבין איך המוח עובד, וגם את ההצלחות שלנו אנחנו לא לגמרי מבינים. לפענח את שפת המוח זה כמו לתרגם יידיש לאנגלית. רוב המשמעויות נאבדות בתרגום. אז יכולה להיות תעשייה כזאת, אבל היא תהיה מורכבת ואטית, וחוקרים מכמה תחומים שונים, הנדסאים, ביולוגים ואנשי מחשבים, יצטרכו ללמוד לעבוד ביחד. זה קושי גדול".
ג'ון דונהיו. "אם היית שואלת את אלכסנדר בל מה הפוטנציאל של טלפונים, הוא לא היה מסוגל לדמיין את מה שעושים בהם כיום. הגילויים של היום יולידו דברים שאפילו אנחנו, שיכולים להביט אל העתיד יותר משיכלו ממציאי הטלפון, לא יכולים לדמיין" צילום: רויטרס 3. מלבד רפואה, לאן עוד פענוח אותות המוח יכול לקחת את האנושות?
"יש מי שרוצים לחקור את האפשרויות של שדרוג עצמי והוספת יכולות למוח. אולי זה ייתכן, אבל לדעתי אין מה לחתור לעתיד של ניתוחים כירורגיים לשם העצמת המוח. הטכנולוגיה הקיימת כבר מעצימה אותנו. מכשירי הקלטה מרחיבים את הזיכרון, מכוניות עושות אותנו מהירים יותר. אני לא רואה סיבה להתאמץ להשתיל במוח האנושי יכולות של טלפון סלולרי".
4. אבל מבחינת הפוטנציאל, זה התחום שהכי מזכיר סרטי מדע בדיוני.
"אם היית שואלת את אלכסנדר גרהם בל מה הפוטנציאל של טלפונים, הוא לא היה מסוגל לדמיין את מה שעושים בהם כיום. העבודה שלי היא נוירו־טכנולוגיה שמטרתה להחזיר יכולות למשותקים ונכים, אבל הגילויים של היום יולידו דברים שאפילו אנחנו, שיכולים להביט אל העתיד יותר משיכלו ממציאי הטלפון, לא יכולים לדמיין".
5. הרבה מחברי ספרי מדע פופולרי מצטטים ממצאים ממדעי המוח, וכבר מתפתחות תורות של נוירו־כלכלה ואפילו נוירו־שיווק. האם זה אמין?
"זה תלוי בתועלת שהם מספקים. בעיניי נוירו־מוזיקה ונוירו־כלכלה הן אופנות שמכילות הרבה רעיונות מטעים, אבל יש גם תיאוריות יוצאות דופן שהן חלק ממדע רציני. אני מתעניין בעיקר בגילויים רפואיים, כמו של החוקרת הלן מייברג שצופה בפעילות המוח של אנשים בדיכאון ורואה אותה משתנה בהתאם למצבם הנפשי. היא עדיין לא מבינה את הפרטים, אבל זו התקדמות בנוירו־רפואה. בשורה התחתונה, כולם מונעים מרצון להבין יותר ולהועיל, וזה מעודד שהיום רבים עוסקים במדעי המוח, בעוד שלפני שלושים שנה אם היו מציעים למישהו ללמוד נוירו־סיינס הוא היה שואל מה זה".
6. ומה משך אותך לתחום לפני עשרות שנים?
"ניסיון חיי. בילדותי ישבתי שבע שנים בכיסא גלגלים בגלל מחלה בעצם. שבע שנים לא יכולתי ללכת. אני לא יודע אם זו היתה המוטיבציה הראשית, אבל זה היה חלק ממכלול ההתנסויות. המוח הוא האיבר המדהים ביותר, וזה גורם לי לרצות להגיע כבר למעבדה בכל בוקר. אולי המוגבלות שלי כילד עזרה לי להבין איזה מאמץ נדרש ממי שמתמודדים עם הקושי הזה".
7. הנשיא פרס, שהעניק לך את הפרס, נשאל באירוע מתי נוכל לדעת אם נשיא איראן חסן רוחאני מתכוון למה שהוא אומר. מה התשובה?
"אנחנו מבלים את כל חיינו בניסיון להבין למה אנשים מתכוונים, אבל מבחינה נוירולוגית זה עניין כל כך מורכב ומשתנה בין אדם לאדם, ולכן בלי להכיר את היסטוריית המוח הספציפית של האדם הנבדק זה יהיה בלתי אפשרי. גם אם הטכנולוגיה היתה מאפשרת לתעד את פעילות המוח בזמן שיחה, אין לנו דרך להבין את התרשים. השימושים המבטיחים בחקר המוח הם בעיקר בתחומים כגון החזרת הראייה לעיוורים והחזרת יכולת התזוזה, וגם תיתכן השפעה על החשיבה. אלה יישומים מדהימים שלא יאפשרו לחטט במחשבות. הם יאפשרו להתבונן באדם בלי להתמקד במוגבלות שלו, אלא רק ביכולת".
