החברות שהחליפו שקיפות באטימות

דו"ח אחריות תאגידית הוא יותר מסתם דו"ח. אפשר לראות בו הצהרת כוונות של חברה, כזו שאומרת שלחברה חשוב להיות שקופה, חשוב למדוד את עצמה לא רק בכלים של רווח והפסד, אלא גם בהשפעה על הלקוחות שלה, על הספקים שלה, על העובדים שלה ועל הסביבה שבה היא פועלת, וגם חשוב לשמוע ולהשתפר בכל המדדים האלה.

דו"ח אחריות תאגידית הוא צעד ראשון בהצפת נושאים כאלה על פני השטח. ניתן לראות שחברות שמתמידות בדיווח אחריות תאגידית לרוב מוצאות את עצמן במגמת שיפור כמעט בכל המדדים האלה. אחרי הכל, כשהדברים גלויים ושקופים ונמדדים, קצת מביך לדווח שהחברה שלך נעשתה גרועה יותר. מרגע שחברה בוחרת לתת לציבור גילוי על פעילותה במסגרת דו"ח אחריות תאגידית, מצופה ממנה להמשיך בכך. המינימום הנדרש מחברה במקרה הזה הוא לפרסם דו"ח אחריות תאגידית אחת לשנתיים.

חנן מור. "בשנתיים הקרובות נפרסם דו"ח נוסף שיראה מה עשינו ומה נעשה בתחום" צילום: אוראל כהן

מבדיקת "כלכליסט" עולה שגם במינימום הבסיסי הזה כמה חברות לא עומדות. רק כ־30 תאגידים בישראל נוהגים לפרסם באופן קבוע דו"חות אחריות תאגידית. מדובר בחברות גדולות ומכובדות כמו בנק הפועלים, שטראוס, כיל, מקורות, אינטל ישראל, אל על, בזן וטבע ישראל. בדרך כלל מי שהצטרפה למסלול השקיפות והדיווח לא פורשת ממנו.

הכוח המניע בקומת ההנהלה נעלם

אך לא כך המצב במקרה של סלקום, 888, מכבי שירותי בריאות וחברת הנדל"ן חנן מור. הדו"ח האחרון של סלקום ו־888 בנושאי אחריות תאגידית יצא לציבור ב־2009, כשהוא מסקר למעשה את פעילות החברות ב־2008. הדו"ח האחרון של מכבי פורסם ב־2010, ומאז הציבור לא שמע מאף אחת מהן חצי מילה על אחריות תאגידית.

סלקום ו־888 הן חברות גדולות ומובילות בתחומן, ולכן ניתן לצפות מהן להתמיד בחובה המינימלית לדווח, במיוחד אחרי שכבר עשו את הצעד הראשון. אצל סלקום ההזנחה זועקת עוד יותר על רקע התנהגות המתחרה פרטנר, שהוציאה עד כה שלושה דו"חות אחריות תאגידית.

ניר שטרן. "החברה פועלת בשיתוף ארגון מעלה ולוקחת חלק בדירוג השנתי" צילום: סיון פרג'

ההליכה בדרך האחריות התאגידית קשורה לרוב לעמדה של מנכ"ל או בעלים, ולרוב צריך כוח מניע בקומת ההנהלה כדי להוציא תהליכים כאלה לפועל. לכן אין זה מקרה שבסלקום וב־888 הפסקת הדיווח התאגידי לוותה גם בחילופים בקומת ההנהלה. אבל האם חילופים כאלה יכולים להיות הסיבה להפסקת הדיווח בצורה פתאומית וללא הסבר?

כשפנינו לחברות בבקשה לקבל הסבר על הפסקת הדיווח, הן סירבו לספק סיבה כלשהי למהלך. בסלקום, מי שחתום על הדו"ח הראשון הוא המנכ"ל לשעבר עמוס שפירא. מאז פרישתו של שפירא והחלפתו בניר שטרן ב־2011 החברה לא דיווחה. 2011 היא השנה שבה סלקום היתה אמורה לדווח שוב, אם היתה החברה ממשיכה בדרך השקיפות.

מי שהיה חתום על אותו דו"ח היסטורי ב־888 היה המנכ"ל גיגי לוי. גם לוי פרש באותה שנה קריטית, 2011, השנה שבה 888 היתה צריכה לפרסם את הדו"ח השני ולהפגין את מחויבותה לשקיפות חברתית, סביבתית ואנושית מול הציבור. כיום מכהן בתפקיד בריאן מטינגלי, שנכנס אליו במרץ 2012.

מהתגובות שהעבירו שתי החברות לפניית "כלכליסט" ניתן לראות כמה הן התרחקו מעולם האחריות התאגידית. מ־888 שבשליטת משפחת שקד נמסר: "כחברה הנסחרת בחו"ל, חברת 888 אינה כפופה לכללי רשות ני"ע בישראל. הדו"חות הכספיים השנתיים כוללים פרק המתייחס למדיניות CSR (אחריות תאגידית) בחברה".

נראה שזה הזמן להזכיר שאין שום חובה מצד רשות ני"ע בישראל לפרסם דו"ח אחריות תאגידית נפרד. ייתכן שבחברה לא כל כך הבינו על מה אנחנו מדברים.

מסלקום נמסר ש"החברה פועלת בשיתוף ארגון מעלה בכל הקשור לאחריות תאגידית, ואף לוקחת חלק בדירוג השנתי והאובייקטיבי שפרסם הארגון, כשב־2012 היא נמנתה עם החברות המדורגות בקטגוריית הזהב".

כאן נוסיף שאף חברה מדווחת בישראל אינה רואה את דירוג מעלה כתחליף לדיווח על אחריות תאגידית, במיוחד כשכל הנתונים שמוסרות החברות לדירוג מעלה נותרים חסויים. וכמו שאמרנו, שקיפות היא חלק די מרכזי בעניין.

זה הזמן להזכיר לאנשי סלקום שמעלה כבר פרסמה את הדירוג ל־2013, ושניתן היה להתייחס אליו במקום לזה של השנה הקודמת. גם ב־2013 זכתה סלקום בדירוג זהב. אך למרות התואר הנוצץ, יש בדירוג עוד שתי מדרגות מעליו - פלטינה ופלטינה פלוס. מתחת לזהב יש רק מדרגה אחת: כסף. במילים אחרות, זה שנתיים שסלקום זוכה להגיע למקום אחד לפני המקום הכי גרוע. אכן, מקור לגאווה.

חנן מור: עלויות הפקת הדו"ח הכריעו

אצל מכבי שירותי בריאות נראה שמדובר באיחור בפרסום, ובארגון צפויים לפרסם דו"ח אחריות תאגידית מעודכן בשבועות הקרובים. עם זאת, האיחור של מכבי, שהיתה אמורה לפרסמו לפי החישוב המקל ביותר בתחילת 2013, מעיד על זלזול מסוים בתהליך. מדוע זלזול? משום שדיווח אחריות תאגידית הוא הליך מחייב אף שהוא וולונטרי. כפי שלא נצפה מחברה בורסאית לאחר ביותר מכמה ימים בדיווח הפיננסי השנתי שלה, כך גם לגבי חברה שנטלה על עצמה דיווח של אחריות תאגידית.

ממכבי נמסר כי היא "הקופה היחידה שבוחרת לפרסם דו"ח אחריות תאגידית. מכבי היא מלכ"ר ואינה גוף עסקי. הדו"ח לשנים 2011–2012 נמצא בשלבי הפקה אחרונים ויפורסם לציבור הרחב בשבועות הקרובים״.

משיחה עם חנן מור, בעל השליטה בחברת הנדל"ן הנושאת את שמו, הוא טען שהסיבה להפסקת הדיווח היתה העלויות הגדולות של אסיפת המידע ופרסומו, וכי בכוונת החברה להמשיך ולדווח - אך בפערים של 5–6 שנים בין דו"ח לדו"ח.

בשיחה עם "כלכליסט" אמר מור כי "אנחנו חברה בסדר גודל שונה מהחברות שפרסמו דו"חות כאלה עד היום, וגם כחברה ציבורית אנחנו בעודף רגולציה ענק שמייצר קושי בחלוקת משאבים. אתה כל הזמן שואל מה נדרש ומה נכון.

כשיצאנו לדרך ובחרנו לפרסם דו"ח אחריות תאגידית - זה לא היה כדי לפרסם אותו, אלא כדי לעשות אצלנו הבניה של תהליכים פנים־ארגוניים שנושקים לתפיסות נכונות. לעשות שפה פנים־ארגונית כדי להפנים את התפיסות הניהוליות של החברה, שלפיהן הצמיחה של החברה צריכה להיות הוגנת בלי לעשוק בעלי עניין אחרים. זה הבסיס שאיתו צמחנו והנפקנו את החברה.

"מטרת הדו"ח היתה לייצר כלי כזה, להמחיש ולהנחיל את זה פנימה. זה היה פרויקט מאוד ארוך, זה לקח 7–8 חודשים, זה לא על הדרך וזה לא לתת למישהו חיצוני כדי שנגיד 'עשינו וזהו'. בחברה יזמית, כשהמטה קטן ומצומצם וכמות העובדים לא ענקית, אין מנהל אחריות תאגידית נפרד, זה ישב עליי כמנכ"ל ובעלים. אחרי שיצרנו את המנגנון, לא ראינו צורך להמשיך לפרסם את זה", אמר מור.

"אבל אני חושב שכן נכון לפרסם מסמך כזה, ופעם ב־5–6 שנים נוציא אותו, כדי שהוא תמיד יהלום את התוכנית האסטרטגית של הארגון. כך, ב־2014–2015 נפרסם דו"ח נוסף של החברה, שמראה את מה שעשינו ומה שנעשה בשנים הבאות. הדו"ח הזה חשוב מאוד, הוא מייצר שפה עסקית ערכית ולמנגנון זה יש משמעות רבה. חשוב לקחת כיוון בעסקים שמדברים על ערכיות ודאגה לכל מחזיקי העניין, ולא רק על כסף".