בדיקת כלכליסט
אלשיך מתעקשת להגיד את המילה האחרונה
בהחלטה שיפוטית חריגה תקפה השופטת ורדה אלשיך את ממצאי נציב התלונות על שופטים בתלונה שהוגשה נגדה. אלא שבדיקת "כלכליסט" מעלה שהתגובה של אלשיך מתעלמת מהנקודות המרכזיות שבגללן קבע הנציב שהתלונה מוצדקת
השופטת ורדה אלשיך ניצלה החלטה שיפוטית כדי להתעמת עם קביעתו של אליעזר גולדברג, נציב תלונות הציבור על שופטים, בעניינה. בהחלטה שנתנה אתמול דחתה השופטת את בקשתה של רחל סופר לפסול עצמה מלטפל בתיקה בעקבות החלטת הנציב. כפי שנחשף ב"כלכליסט" בחודש שעבר, הנציב מצא את תלונתה של החייבת סופר נגד אלשיך מוצדקת בארבעה עניינים שונים.
- "השופטת ורדה אלשיך לא יכולה להישאר יום אחד נוסף בתפקידה"
- מי מרוויח ומי מפסיד מפרישת השופטת אלשיך
- ורדה אלשיך: שופטת, מחוקקת וערכאת ערעור בפני עצמה
בדיקת "כלכליסט" מעלה שהחלטת השופטת אלשיך אינה מתמודדת עם כמה מהתמיהות העיקריות שהביע הנציב בעניינה.
השיחה עם הנאמן איתן ארז
הנציב:
"שלא כהכחשתה המוחלטת של כב' השופטת בתגובתה הראשונה, עולה מהחומר שבפניי שעו"ד ארז אכן שוחח עמה כשיצאו מבית המתלוננת לאחר חקירתה, ושהשיחה נסבה על התיק. על דבר השיחה ותוכנה מסרה כב' השופטת רק בתגובתה הנוספת, לאחר שהעברתי לעיונה את תגובתו של עו"ד ארז ואת דברי המאבטח. אין לי אלא להביע תמיהה על כך".
תגובת אלשיך:
"שיחה או חילופי דברים פירושם דו־שיח. קרי, האחד מדבר והשני מקשיב ומשיב. דבר שלא קרה. הנאמן הוא שאמר את שאמר, הא ותו לא. הנציב בחר לבדוק מי פנה אל מי קודם. לבסוף מצא 'אי־התאמות' כביכול והפך זאת לסתירה עובדתית".
בדיקת כלכליסט:
הנציב בהחלטתו לא קבע שלשופטת אלשיך היה אסור לשוחח עם עו"ד ארז, אלא הוא הביע תמיהה על כך שהשופטת הסתירה בתגובתה הראשונה אליו את דבר קיומה של השיחה. תגובתה הנוכחית של השופטת אלשיך עוסקת בהגדרה של "שיחה", אך היא אינה מתייחסת לעובדה שהתמיהה את הנציב, והיא שבתגובתה הראשונה לא היה זכר לשיחה, גם לא לשיחה חד־צדדית כטענתה.
היחס כלפי עו"ד אורן בן
הנציב:
"לא היתה כל הצדקה לכך שכב' השופטת תתעלם מהמצוקה שאליה נקלע עו"ד אורן בן נוכח החלטתה לקיים מיד את המשך הדיון בבית המתלוננת. הסיבה לזריזות היתר של כב' השופטת לקיים את הדיון תוך פגיעה בזכות הייצוג של המתלוננת נותרה ללא מענה. על אף כל זאת מצאה כב' השופטת לנכון לחפש פגמים בהתנהלותו של עו"ד בן".
תגובת אלשיך:
"לצערי, הנציב התייחס מעט מאוד להסברים המפורטים שהוסברו לו. עו"ד בן יכול וצריך היה לצפות שהדיון עלול להתמשך, אלא אם ידע מראש שהחייבת עומדת לחלות".
בדיקת כלכליסט: תגובת השופטת מתעלמת מקביעת הנציב שהשופטת ידעה שלעו"ד בן קבוע דיון בביהמ"ש בלוד, ולכן היא הסכימה להקדים את הדיון בפניה ל־8 בבוקר. ההערה שלפיה על עו"ד בן היה לצפות שהדיון עלול להתארך אינה מתעמתת עם תהיית הנציב מדוע מיהרה אלשיך להתחיל את הדיון בביתה של סופר, ולא הסכימה להמתין מעט לבן או לברר את סיבת היעדרו. זאת שהרי בן כן הגיע לדיון, אך איחר ב־20 דקות כיוון שנאלץ לטפל בדחיית דיון נוסף שנקבע לו.
תוספת לפרוטוקול
הנציב:
"התוספת הוכנסה לאחר הדיון ובלי שניתנה לצדדים הזדמנות להתייחס אליה. תוספת זו, שכמוה כתיקון פרוטוקול, לא ניתן להוסיף, אלא בדרך הקבועה בדין - דבר שלא נעשה".
תגובת אלשיך:
"במלוא הכבוד הראוי, לא הבינותי מה פגם נמצא בתוספת מאוחרת שלי שהובאה בפרוטוקול, תוך ציון 'ברחל בתך הקטנה' שמדובר בתוספת מאוחרת מטעם בית המשפט. זכותו של שופט, במלוא הכבוד הראוי, לציין בפרוטוקול או בהחלטה את התרשמותו הבלתי אמצעית, ולא כל התרשמות מצד בית המשפט מצריכה מתן זכות תגובה מיוחדת לצדדים".
בדיקת כלכליסט:
סעיף 68(א) לחוק בתי המשפט קובע שבית משפט רשאי "לפי בקשת בעל דין ולאחר שנתן לשאר בעלי הדין הזדמנות לטעון את טענותיהם", לתקן רישום בפרוטוקול כדי להעמידו על דיוקו. כלומר שלפי החוק נדרשת בקשה של מי מהצדדים לצורך התיקון. השופטת טוענת שהיא לא "תיקנה" פרוטוקול, אלא כתבה "תוספת", כך שלשיטתה סעיף זה אינו חל עליה. הבעיה היא שאין כל סעיף בחוק העוסק ב"תוספת" לפרוטוקול.
שיחת הטלפון עם נציגת הכנ"ר
הנציב:
"אין פסול בכך שהשופטת קיבלה מנציגת הכנ"ר הודעה טלפונית על פטירת אביו של עו"ד שהיה אמור להתייצב מטעם הכנ"ר לדיון. אלא שמפרוטוקול הדיון עולה שהשיחה חרגה לעבר נושאים הנוגעים לדיון עצמו. מכך היה על כב' השופטת להימנע".
תגובת אלשיך:
"בעניין ה'שיחה' עם מנהלת מחוז תל אביב בכונס הנכסים הרשמי, שעיקרה הודעה מצערת על מות אביו של עו"ד הירשנזון, בא כוח הכנ"ר בתיק, הרי יכולתי שלא להודיע פרטי השיחה לצדדים ויותר מכך בוודאי לא להעלותה בכתב לפרוטוקול!".
בדיקת כלכליסט:
מובן שהשופטת יכלה להסתיר את קיום השיחה. אין זה משנה את העובדה שלפי הנציב, שופט אינו רשאי לשוחח טלפונית עם נציגי הכנ"ר על התיקים המתבררים בפניו, אלא הדברים צריכים להיעשות בשקיפות ובאמצעות דיווחים בכתב או במהלך דיון לבית המשפט שכל הצדדים נחשפים אליהם.
השופטת ורדה אלשיך (מימין) ונציב התלונות על שופטים אליעזר גולדברג. "לצערי, אין אני רואה את הדברים עין בעין עם הנציב המלומד", כתבה השופטת