מה הבעיה לחכות לחניה?

דני היקר,

לתופעה הזאת קוראים סלידה מהמתנה. לפני כמה שנים נפוץ סיפור על נמל תעופה שמצא דרך לייעל את חזרת הנוסעים: במקום אולם אחד לאיסוף כבודה מוקמו בנמל התעופה כמה מסועי מזוודות, שכל אחד מהם היה קרוב לשער אחר של יציאת נוסעים. לפני השינוי הנוסעים היו יורדים מהמטוס, הולכים קצת יותר מעשר דקות, ואז מגיעים למסוע ומחכים שם עוד כדקה. לפעמים המרחק מהשער לאולם איסוף הכבודה היה ארוך כל כך, שכאשר הנוסעים הגיעו המזוודות כבר חיכו להם. בשיטה החדשה הם הלכו רק שלוש דקות, ואז חיכו למזוודות עוד בערך חמש דקות. בסך הכל מחצית מהזמן.

חניה בתל אביב צילום: צביקה טישלר

ואנשים שנאו את זה. הארכת ההמתנה בלא מעש היתה כל כך לא נעימה שרבים התלוננו, ובסופו של דבר המצב חזר לקדמותו. אני חושב שהסופר ארתור קונן דויל סיכם את התופעה הזאת יפה כשכתב: "אני לא זוכר שאי פעם התעייפתי מעבודה, אבל בטלה מתישה אותי לחלוטין".

חתונה היא הימור?

מישהו אמר לי פעם שלהתחתן זה כמו להתערב על מחצית מהרכוש שלך שתאהב מישהו תמיד. אתה מסכים? ש'

ש' היקר,

יש בחיים כמה דברים שאפשר לתאר אותם כהתערבות או הימור, אף על פי שלאנשים המעורבים לא כדאי לחשוב עליהם כך. נישואים הם דבר כזה. זה יכול להיות מעניין לבחון נישואים של אנשים אחרים במונחים האלה, אבל לא כדאי להתפתות לחשוב על מערכות היחסים שלך כך. ובטח לא לומר על זה מילה לבן הזוג.

שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il