הירושה של בר טל: מהפכת הסלולר והסיבים האופטיים
"בדיעבד אני חושב שלמיזם היו לא יותר מ־10% סיכויי הצלחה; היה לי מזל שתמיד קיבלתי גיבוי מלא"
"בדיעבד אני חושב שלמיזם היו לא יותר מ־10% סיכויי הצלחה", אומר בר טל. "המזל היה שקיבלתי גיבוי מלא מהשר ומראש הממשלה לעשות כל מה שיידרש. הייתי צריך לדבר עם כל הגורמים הרלבנטיים — משרד האנרגיה ורשות החשמל - ולהסביר להם מה המשמעות של מיזם זה למדינת ישראל".
לצד ההצלחות, מבקריו של בר טל יזכירו את הנושאים המהותיים שנשארו תקועים. תהליך מרכזי כזה הוא יישום רפורמת השוק הסיטונאי, שתחייב את בזק ו־HOT להחכיר את השימוש בתשתית שלהן למתחרים ותפתח לתחרות את תשתית האינטרנט והטלפון הקווי. משרד התקשורת מתקשה עד היום לקבוע את המחיר שיקבלו בזק ו־HOT עבור השימוש בתשתית שלהן.
נושא נוסף שבו משרד התקשורת תקוע הוא חלוקת התדרים מדור רביעי. בר טל עמד בראש ועדה בנושא, אך עד סיום כהונתו לא התקבלה החלטה על אופן חלוקת התדרים. "גם אם הייתי מחלק לחברות את כל התדרים שרצו, דבר שהוא בלתי אפשרי, זה לא היה משנה כי בישראל לא ניתן להקים היום בכלל אנטנות סלולריות", אומר בר טל. "זה מצחיק, אבל לשר התקשורת אין סמכות להקמת תשתיות תקשורת. התכנון והבנייה נמצאים בסמכות משרד הפנים ומשרד המשפטים, ונושא הקרינה הסלולרית במשרד להגנת הסביבה, ולמשרדים אלו לא תמיד אכפת שהנושא ייתקע".