ספיבק ואמיר: "הרפורמה המתוכננת בנמלים לא תשפיע על יוקר המחיה"
הכלכלנים פרופ' אביה ספיבק וד"ר מאיר אמיר שנשכרו על ידי הוועדים בנמל אשדוד וחיפה הגישו הבוקר חוות דעת זמנית לבית הדין לענייני עבודה ובו הם תוקפים את הרפורמה המתוכננת. "הרפורמה הוכנה שלא כהלכה. הממשלה לא נתנה לעצמה דין וחשבון לאן מועדות פניה, היא מאלתרת ונמנעת מעשיית שיעורי בית"
חוות הדעת שהגישו הבוקר (ג') הכלכלנים פרופ' אביה ספיבק וד"ר מאיר אמיר לקראת הדיון שיתקיים היום אחה"צ בבית הדין הארצי לעבודה בנושא הקמת הנמלים החדשים כוללת אמירות חמורות על הרפורמה המתוכננת:
"הרפורמה המתוכננת (בנמלים - ל"ג) הוכנה שלא כהלכה, פרטיה אינם ידועים, היא לא תואמה ולא הוצגה בפני עובדי הנמלים והיא אינה מתמודדת עם עשרות בעיות מורכבות שרפורמה צריכה לעסוק בהן, לפני שיוצאים מכרזים פומביים, בינלאומיים, בהיקף של מיליארדי שקלים לדרך. תחושתנו היא, כי הממשלה לא נתנה לעצמה דין וחשבון לאן מועדות פניה, היא מאלתרת ונמנעת מעשיית שיעורי בית ומי שישלם את המחיר על כך הם כמובן העובדים, אך גם אזרחי ישראל והמשק הלאומי בכללו. אמירה חמורה, אבל אי אפשר להמנע ממנה", כותבים שני הכלכלנים.
כזכור, ספיבק ומאיר נשכרו על ידי הוועדים כדי להתמודד עם טענות משרדי האוצר והתחבורה לפיהם הקמת שני נמלים היא פעולה מחוייבת המציאות. בתחילת חוות הדעת מודים ספיבק ומאיר ש"תכניתנו המקורית הייתה להשלים את המסמך הכלכלי בעבודה מרוכזת שתארך חודש וחצי, עד לאחר החגים". אולם בהמשך כותבים הכלכלנים: " עקב מהלך הענינים, אנו נדרשים כעת, לאחר שהשלמנו רק את שליש הדרך, לכתוב מסמך כלכלי ראשוני, פרי לימודנו בשבועיים האחרונים, שיציג את הקשר המיידי והישיר בין רפורמת הנמלים המוצעת על ידי הממשלה"
"פתיחת נמל פרטי בחיפה- מכת מוות לנמל הקיים"
בהמשך חוות הדעת שלהם מתייחסים ספיבק ומאיר לטענה לפיה הקמת שני נמלים תוזיל את יוקר המחיה, טענה עליה חוזרים באדיקות במשרדי האוצר, התחבורה והכלכלה: "יש המציגים את האינטרס של העובדים כהפוך לאינטרס של המשק", כותבים הכלכלנים וממשיכים: "לפי טיעונים אלו, שכרם של העובדים בנמלים אשם ביוקר המחיה הגבוה בישראל. בנוסף לכך, נטען, כי חוסר היעילות של הנמלים פוגע במשק. רפורמה היא, על פי הגיון זה, הכרחית, ואם יהיה צורך לפגוע בעובדים - הרי זה בגדר רע הכרחי".
נמל חיפה. מתוך חוות הדעת: "הרפורמה המתוכננת, כמות שהיא נראית כרגע, יכולה להיות גזר דין מוות על נמל ציבורי שקם בראשית ימי המנדט הבריטי והוא אחד מעוגני הכלכלה של העיר חיפה והצפון" צילום: בלומברג אולם, מניתוח שנעשה על ידם כותבים ספיבק ואמיר כי הם גילו שגורלם של הנמלים הציבוריים, במידה ותופעל תכנית הרפורמה ע"פ מתווה הממשלה, וגורלם של עובדי הנמלים, חד הוא. "אם הרפורמה תפגע פגיעה משמעותית בנמלים הקיימים, בהיקף הפעילות שלהם ובמחירים שהם יגבו עבור שירותי הנמל, פגיעה זו תביא בהכרח לפגיעה חמורה בתנאי שכרם של כל העובדים בנמלים ותסכן את מקום עבודתם. זו טענה עובדתית, שאין לחלוק עליה". עוד נטען ש"רפורמה שלא תאפשר לנמלים הציבוריים להתחרות באופן הוגן ושיוויוני עם הנמלים הפרטיים, תפגע פגיעה קשה בעובדי הנמלים. הנמלים ייאלצו לפטר עובדים, ושכרם של העובדים שלא יפוטרו ירד, בגלל מרכיב הפרמיה הגבוה בשכר, אשר דינו להישחק עם ירידת פעילות הנמלים הציבורים", נכתב בחוות הדעת.
עוד נטען כי "מצבו של נמל חיפה קשה מאד. את שנת 2012 סיימה חברת נמל חיפה באיזון תפעולי ואת שנת 2013 היא תסיים כנראה בהפסד. למרות כל צעדי ההתייעלות, והדירוג הגבוה במקום 4 של הנמל במדרג היעילות של נמלי העולם שפורסם לאחרונה, הנמל, עקב נחיתותו הגאוגרפית, מתקשה להתמודד עם נמל אשדוד". מסיב זו מציינים הכלכלנים כי: " למרות שבשנת 2012 עברו דרך נמל חיפה יותר מטענים מאשר בנמל אשדוד, הכנסות נמל חיפה היו נמוכות מאלו של נמל אשדוד בכ-400 מיליון שקל ( 735 מיליון שקל לעומת 1.115מיליארד שקל) ויש חשש כבד, עד כדי וודאות, שפתיחת רציף פרטי בנמל חיפה או אשדוד תהיה בבחינת מכת מוות לנמל חיפה. לנמל אין משאבים כספיים לחדש ציוד ומנופים שכבר היו צריכים להגרט ועדיין עובדים, בחוסר יעילות, תוך תקלות רבות. זאת לפני שלקחנו בחשבון את היתרונות הרבים שצפויים לרציף חדש בחיפה: ציוד משוכלל, מים עמוקים, אוטונומיה במדיניות שכר ללא כל תלות ברגולטור, הגנת ינוקא מטעם הממשלה ועוד. (הגנת הינוקא הוזכרה כאמור בדיונים על ידי נציג האוצר למרות שלא פרט, כמובן, במה דברים אמורים וכיצד הדברים יתנהלו) הרפורמה המתוכננת, כמות שהיא נראית כרגע, יכולה להיות גזר דין מוות על נמל ציבורי שקם בראשית ימי המנדט הבריטי והוא אחד מעוגני הכלכלה של העיר חיפה והצפון".
ומה לגבי נמל אשדוד?
"גם אם מצבו של נמל אשדוד, חברת נמל אשדוד, יותר טוב כיום ממצבו של נמל חיפה, עדיין מצבו בעקבות רפורמה מתוכננת כאמור לא יהיה שונה מהותית מזה של נמל חיפה, וכי רפורמה כאמור תפגע משמעותית בפעילותו עד כדי אפשרות לסיכון קיומו".
אז מה מסתירה הממשלה ברפורמה? לטענת ספיבק ומאירי "הממשלה לא הבהירה, וממילא לא התחייבה בפני העובדים, כיצד תתנהל התחרות בין הרציפים הפרטים לנמלים הציבוריים", לרבות תנאי עבודה וציוד שווה כמו גם אפשרות לעובדים להיות בעלים של הנמל עצמו "כמו שנעשה בעת הרפורמה בנמל ברצלונה".
נמל אשדוד. "הרפורמה לא תשפיע על יוקר המחיה" צילום: אוראל כהן
הקמת הנמלים לא קשורה ליוקר המחייה
והמסקנה? "היות ולא ניתנו כל הבהרות מחייבות, לא בע"פ ולא בכתב, אנו קובעים באופן מפורש ובמלוא האחריות כי כל עוד לא נוהל מו"מ עם העובדים בסוגיות אלו ובסוגיות רבות נוספות, חששם של העובדים כלפי הצעדים החד צדדיים שהממשלה מאיימת לנקוט בהם, הוא חשש מוצדק שהמניע לו הוא מניע כלכלי, חשש לגבי פרנסתם בעתיד",
ירידה מספרים מאחורי הרפורמה מעלה מספר טענות מעניינות. ראשית, לטענת ספיבק ומאירי "אין כל קשר בין הרפורמה המוצעת בנמלים וסוגיית "יוקר המחיה". במקרה האופטימי ביותר, שהסיכוי שהוא יקרה, הוא קלוש, השפעת הרפורמה על מדד המחירים לצרכן תהיה פחות מ 0.1% בלבד, והדבר יוצג על ידנו במסמך כלכלי מפורט הנמצא בהכנה".
עוד טוענים הכלכלנים שהמהירות בפרסום מכרזי הנמלים אינה ברורה. "אצה לה הדרך לממשלה להקים רציפים חדשים, בהשקעות של מיליארדי שקלים לפני שמוצו כל הדרכים הזולות יותר להגדיל את קיבולת הנמלים הקיימים באשדוד ובחיפה על ידי הכפלת רציפים קיימים והסבת רציף צובר באשדוד (רציף 21) לרציף מכולות. זו, נדמה, גם דעתם של מנכ"לי נמל חיפה ואשדוד. ברוח זאת הם התבטאו בישיבה הלפני אחרונה בין נציגי העובדים לנציגי הממשלה. מבחינת העובדים הדבר מצביע כי הממשלה מוכנה לשלם "כל מחיר" כדי לפגוע בעבודה המאורגנת בנמלים הציבוריים, הנמלים שהיא הבעלים היחיד שלהם".
בנושאי רגולציה מסבירים בחוות הדעת כי "המדינה חובשת מספר רב של כובעים והיא שרויה בשלל אינטרסים מנוגדים. היא לכאורה אחראית על רווחיות הנמלים שבבעלותה, על הרחבתם ושדרוגם באמצעות התקציב שהיא מקצה לחנ"י. מאידך, היא זו שדוחפת להקמת רציפים פרטים שבהיעדר תנאי תחרות שווים והוגנים".
אז האם רעיון הקמת הנמלים החדשים פסול מיסודו? לא בטוח. "כל הדברים לעיל אינם באים לטעון כי אין מקום לבחינת יישום רפורמה בנמלים, כולל שילוב מפעילים פרטיים. מה שאנו טוענים הוא כי מדובר בהליך מאד מורכב, בעל השפעה אדירה על המשק, השפעה של הטווח הארוך, שיש לתכנן אותו לפרטיו והוא, הגדרתית, אינו ניתן לביצוע באופן חד צדדי, ללא העובדים".
