המשקיעים המוסדיים והזרים מחפשים החזר על השקעות, לא ציונות

פרופ' דני צידון, המשנה למנכ"ל בנק לאומי, אינו מאמין שהשקעה בחברה זו אחרת היא סימן להצלחת מגזר ההייטק. "ההשקעה ב-Waze היא השקעה דומה לרכישת כרטיס לוטו", אמר צידון, בפאנל ההייטק של הוועידה הכלכלית הלאומית שנערכה היום (ד').

"אנחנו רוצים לבנות אצלנו בבנק את הידע הבסיסי בתחום כדי שנדע להתמודד עם השקעות בהייטק. למוסדיים בישראל אין כל חשש להשקיע בהייטק אלא בעיקר מחסור בידע בסיסי בתחום אשר משתנה בתדירות רבה", הוסיף. "צריך להיות מנגנון של שיתוף בידע והקטנת הסיכונים שיאפשר שיתוף יותר גדול של המוסדיים בהשקעה בהייטק הישראלי. המגזר מהווה כ-15-20% מכלל התוצר בישראל ולמוסדיים כמעט שאין בו דריסת רגל".

פרופ' דני צידון, משנה למנכ"ל בנק לאומי צילום: עמית שעל

לצד צידון, השתתפו בפאנל בכירים נוספים בתעשיית ההייטק המקומית: חיים שני, לשעבר מנכ"ל משרד האוצר ומנכ"ל חברת נייס, אשר ייסד קרן השקעות של מעל ל-200 מיליון דולר ביחד עם משה ליכטמן; יהל זילכה - שותף בקרן הון הסיכון מאגמה שהשקיע בווייז; ואדן שוחט, שגייס לאחרונה 140 מיליון ביחד עם מייקל אייזנברג לקרן הון הסיכון החדשה אלף.

"יש מעט מאוד כסף להשקעות"

זילכה, אשר הקרן שהוא אחד ממייסדיה נהנתה מאוד מההשקעה בווייז אינו יכול להגיב על מעורבות משקיעים מוסדיים בקרן שלו אבל על פי נתוני "כלכליסט" שהוצגו בוועידה, רק מיליוני דולרים ספורים הושקעו בשתי הקרנות הישראליות שנהנו מהאקזיט - ורטקס ומאגמה.

יהל זילכה, שותף מייסד בקרן מאגמה צילום: עמית שעל

"צריך לבחון לא רק את האקזיטים הרבים שנעשו השנה אלא גם לראות כמה כסף פנוי יש להשקעות והוא מועט מאוד. יש רק 10 קרנות ישראליות פעילות כיום שמשקיעות בהייטק בישראל", אמר זילכה. "מדינת ישראל צריכה למצוא דרכים נוספות מעבר לתוכנית היתרון היחסי של חיים שני להגברת מעורבות המוסדיים בתעשייה שלנו. המשקיעים בקרן החדשה שגייסנו לא השתמשו בתוכנית זו מהסיבות שלהם וצריכים לשאוף לעזור למוסדיים להיכנס בצורה יותר נרחבת".

משתתפי מושב ההייטק של הוועידה הכלכלית הלאומית צילום: עמית שעל

חיים שני אמר שתוכנית היתרון היחסי היתה הרבה יותר מאשר הכנסת המוסדיים להשקעה בחברות הייטק אלא שאיפה לגעת בכל נקודות התשתית של ההייטק הישראלי. "סייענו בעידוד משקיעים בשלבים הראשונים של ההשקעה בחברות והקמנו כאן שני מרכזי טכנולוגיה פיננסית של סיטי וברקליס".

חיים שני, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר צילום: עמית שעל

אדן שוחט טען שהבעיה הגדולה של הקרנות הישראליות היא שהן לא הציגו החזרי השקעות ולכן התקשו בגיוס קרנות נוספות. "במהלך הגיוס שלנו גילינו כמה בשורות טובות ורעות למשק הישראלי. בשורה טובה אחת היא שהמשקיעים בעולם רעבים מאוד להשקעה בישראל ומאמינים שאנחנו נמצאים בפתחו של תור זהב חדש כאן".

"הבשורה הרעה היא שאם בעבר היתה הקצאה נפרדת, הרי שישראל כבר אינה מקבלת הקצאה משלה אלא מושוות לכל השווקים האחרים בתחום ונמדדת על פי אותו מדד השקעה של הקרנות האמריקאיות".

אדן שוחט, ממייסדי קרן אלף צילום: עמית שעל

המשקיעים הזרים מקבלים החלטה במהירות

שוחט הזכיר בדבריו את יאנדקס, מפעילת מנוע החיפוש הגדול ברוסיה שהשקיע בעבר בפייס.קום ועתה משקיעה בקרן אלף. "את כל הכסף שלנו גייסנו ממשקיעים זרים מאחר והם מהירי החלטה עם כסף זמין. האקזיט של ווייז אמנם היה בשלבים מאוחרים של גיוס הכסף אבל הוא עזר לאנשים להבין שבישראל אפשר לבנות חברות אמיתיות ולא רק טכנולוגיה משמעותית".

לדבריו, התעשייה המקומית לא הניבה החזרי השקעה משמעותיים ולכן קשה להקים בה קרנות המשך. "אנשים מחפשים החזרים, ולא ציונות", אמר. "כל המשקיעים שלנו הם זרים – קרנות פנסיה ומשקיעים בקרנות שיש להם יכולת לזוז במהירות. היתה לנו התחייבות ממשקיעים תוך שישה שבועות. יאנדקס השקיעה בקרן שלישית שלנו, ההשקעה הראשונה שלה בישראל".