חשיבותו של רישום סימן מסחר בינ"ל
קיומה של הגנה בינלאומית על סימני המסחר מהווה, במקרים רבים, שיקול מכריע באפשרות לשיווק מוצר כזה או אחר במדינות זרות
עסקים רבים בישראל רואים את שווקי היעד שלהם גם מחוץ לגבולות המדינה. עד לפני שלוש שנים, רישום סימן מסחר בחו"ל היה הליך יקר ומורכב וחייב פניה למשרדי עורכי דין במדינות היעד בהן מבקשים את רישום הסימן.
ביולי 2010 הצטרפה ישראל להסדר הבינלאומי של רישום סימני מסחר במסגרת פרוטוקול מדריד, והחל מספטמבר של אותה שנה ניתן להגיש בקשות לרישום סימני מסחר בינלאומיים באמצעות הרשם הישראלי, באופן המקל והמוזיל משמעותית את הליך הרישום, והמוגדר על ידי העוסקים בתחום כמהפכה של ממש.
זה כן לפרוטוקול
פרוטוקול מדריד הוא אמנה בינלאומית משנת 1996, המנוהלת ע"י הארגון העולמי לקניין רוחני WIPO – World Intellectual Property Organization, שהוא סוכנות של האו"ם, המאגדת בתוכה יותר מ-80 מדינות. WIPO אחראית על רישום, ניהול והסדרת הקניין הרוחני ברמה הבינלאומית בין כלל המדינות החברות באמנה. המשמעות: רישום הסימן המסחרי מתבצע בעלויות נמוכות, באמצעות רשם סימני המסחר בישראל, שמהווה למעשה שלוחה של WIPO.
ערב הצטרפותה של ישראל לאמנה, נאלצו בעלי מותגים ישראלים להתמודד עם הליכי רישום סימני מסחר בעלויות גבוהות ביותר ובקשיים פרוצדוראליים, נוכח ההכרח לבצע רישום בכל מדינה ומדינה בנפרד, תוך שכירת שירותיו של עו"ד ספציפי לכל מדינה.
יתרה מכך, במקרים רבים היו מותגים ישראלים, שלא רשמו את סימנם במדינה מסוימת, מוצאים עצמם חסומים מלשווק את מוצריהם באותה מדינה, נוכח רישום של סימן מסחר זהה (או דומה עד כדי הטעיה) על ידי גורם מקומי. לעיתים אותו גורם כלל לא שיווק מוצר או שירות הקשור לסימן, אלא ניצל את קלות הרישום במדינת מוצאו על מנת לסחוט את "רכישת" הסימן ממנו.
שפת הסימנים
סימן מסחר יכול להיות מורכב מדמות, איור, גרפיקה, אותיות, מספרים או שילובם של אלה, וסימולו הוא TM כשהוא אינו רשום או ® כשהסימן רשום.
מטרת הסימן המסחרי לשייך בין מוצר או שירות כלשהו לבין ה"סימן", באופן שהצרכן ידע לזהות את המוצר או השירות אותו הוא רוכש, ועל ידי זיהוי זה להעדיפו על פני מוצרים או שירותים אחרים באותו תחום.
בעולם התחרותי קיימת חשיבות עליונה לזיהוי מוצר או שירות עם שם או סימן מזהה המייחד אותם לעומת המוצרים או השירותים האחרים המקבילים באותו תחום. הדגש הניתן לתודעה הציבורית בזיהוי מוצר כלשהו על ידי סימן מסוים יכריע במקרים רבים את התחרות, בין שני מוצרים שאיכותם זהה, לטובת המוצר ששמו – סימנו המסחרי – מוכר יותר.
האותיות הקטנות
רגע לפני שבעל העסק משקיע בהוצאות המיתוג, הפרסום והיח"צ, כדאי שיבדוק אם הוא רשאי לעשות שימוש בסימן או בשם בו בחר למתג את העסק. במקרים רבים, כאשר לא מבוצעת בדיקה מוקדמת ומתברר בתהליך השיווק שקיים סימן מסחרי דומה, עלויות המיתוג הגבוהות שהושקעו עלולות לרדת לטמיון ואף חמור מכך: הדבר עלול לחשוף את בעל העסק לתביעה על הפרת סימן מסחר.
בדיקה מקיפה ומקדימה, הכוללת חיפוש של השם או הסימן המסחרי שבו מעוניינים לעשות שימוש, תועיל רבות למיתוג המוצר או העסק ותגן על היוצר או המשווק. לא אחת הגיעו יזמים לפגישת ייעוץ, כשבידם מוצר נפלא שעבר תהליך מיתוג יקר, וגילו, למרבה הצער, שאסור להם לעשות שימוש בסימן זה.
את הבדיקה המקדימה יש לבצע בכל מדינה ומדינה בה בוחרים לפעול. במרבית מהמדינות בעולם קיימים מאגרי מידע אינטרנטיים לחיפוש סימני מסחר, שהשימוש בהם אינו כרוך בתשלום. על החיפוש להתבצע בכל מדינה שבגבולותיה מעוניינים לפעול, וכן במאגרים של רשמי סימני מסחרי האמונים על אמנות בינלאומיות או אמנות אזוריות.
סוגים וסימנים
סימני מסחר מסווגים על פי השוק בו הם פועלים. משמעות הדבר, שלעיתים ניתן לראות את אותו סימן רשום באותה טריטוריה, אך בסיווג שונה ועל שמם של בעלים שונים. במאגר סימני המסחר הישראלי, למשל, מופיע הסימן SCOOP הן בתחום ההסעדה (בסוג 43) והן בתחום ההנעלה (סוג 25).
בחירת הסיווגים בהם מעוניין בעל הסימן לרשום את סימנו היא פונקציה של עלות מול תועלת: מחד יש רצון לקבל הגנה רחבה ביותר, אך מאידך אין טעם להשקיע כספים ברישום המוצר בסיווגים, שנראה כי לא יעשה בהם כל שימוש. כדאי לזכור גם, שכשעוברים מהרישום המדינתי לרישום הבינלאומי, המכפלות של סכום האגרות שיש לשלם גדלות בערך יחסי למספר המדינות בהן מבקשים את הרישום.
אחרי הבדיקה?
עם סיום ביצוע הבדיקות השונות ובחירת הסיווגים המתאימים, מגיע שלב עריכת הבקשה המקומית או הבינלאומית, בהתאם לצורך. תקצר היריעה מלפרט על שלבי תהליך הגשת הבקשה, רק נאמר שהוא מתבצע בהתאם לפרוצדורות משפטיות המוסדרות באמנות הבינלאומיות בספר החוקים והתקנות, על פיהם פועלים רשם סימני המסחר הישראלי ורשמי סימני המסחר הבינלאומיים.
הכפר הגלובלי מחייב אחידות
אנו חיים בתקופה בה מטשטשים הגבולות בין המדינות, בכל האמור לקשרי המסחר ביניהן והדבר מחייב יצירת נורמות אחידות בתנאי המסחר בכלל ובהגנה על הקניין הרוחני לסוגיו בפרט. קיומה של הגנה בינלאומית על סימני המסחר מהווה, במקרים רבים, שיקול מכריע באפשרות לשיווק מוצר כזה או אחר במדינות זרות. הצטרפותה של ישראל לפרוטוקול מדריד פילסה לעסקים בישראל דרך לפרוץ לעולם הרחב ולהעשירו במוצרים ושירותים כחול לבן.
המאמר באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
הכותב הוא שותף מייסד במשרד עוה"ד אלטשולר-ולנר. עורך מדור תקשורת וקניין רוחני באתר פסקדין