"לא ברור היכן היה הפיקוח או הניהול של חברת החשמל"

"כשהגעתי לתפקיד חשכו עיניי - חברת החשמל בגירעון של מעל 70 מיליארד שקל, היא אולי לא תוכל לספק חשמל וקרובה דה־פקטו לחדלות פרעון, ואם חברת החשמל היתה חברה פרטית המסקנות חד משמעיות - יש להגיע לכינוס נכסים". דברים אלה השמיע אתמול שר האנרגיה והמים סילבן שלום, באירוע שבו הוא ויו"ר ההסתדרות עופר עיני השיקו רשמית את שיחות הרפורמה בחברת החשמל, בנוכחות בכירי האוצר ומשרד האנרגיה.

לדברי שלום, "במצבה של החברה היום לא ברור היכן היה הפיקוח, הניהול, הביצוע או המדיניות. החברה במצב סופני ורק כשנבין מה קרה נוכל להוביל את החברה קדימה כי אנחנו במצב SOS - חייבים להציל את חברת החשמל למנוע התמוטטות שלה".

כתב המינוי של הוועדה שתבחן את השינויים הנדרשים בשוק החשמל, שעליו חתומים שלום ושר האוצר יאיר לפיד, מונה ארבע משימות עיקריות: "בחינת המבנה המיטבי למשק החשמל", שייבחן ביחס למדינות שונות בעולם, תוך מתן דגש על "יישום תחרות במקטעים תחרותיים"; שמירה על החוסן הפיננסי של חברת החשמל; בחינת תכנית התייעלות בחברת החשמל והצעת רפורמה כוללת במשק החשמל ובחברה. הנימוק לכתב המינוי הוא שרשיונות חברת החשמל לייצור, הולכה ואספקה פגים בסוף 2013, ולכן יש לגבש הצעה לרפורמה מקיפה שתוגש לשני השרים עד סוף 2013.

יאיר לפיד. ברשות הופתעו שהשר מחוץ לרפורמה צילום: אלכס קולומויסקי

עם זאת, הנימוק של הקמת הוועדה בשל פקיעת התפוגה של רשיונותיה הוא מעט תמוה: אם רשיונות חברת החשמל פגים בסוף 2013, והוועדה רק מגישה את מסקנותיו במועד זה, אזי רשיונות חברת החשמל יוארכו לפחות עוד פעם אחת, אחרת החברה מנועה משפטית מלעבוד החל מינואר 2014.

הגרסה המפויסת של עיני

בניגוד למלחמות הנאומים בעת ההכרזה על הקמת נמלים, הפעם נראה שעיני היה מפויס יותר. אף כי הוא תקף את שר התחבורה ישראל כץ על שהוא מקדם רפורמה בנמלים מבלי להידבר לטענתו עם ההסתדרות, הוא הודה לשר האנרגיה על שיתוף הפעולה. "הרפורמה שעושים כאן שונה - היא בשיתוף העובדים. זאת לא הרפורמה שעושים עם הכלב צ'אבי (הכלב של שר התחבורה כץ - ל"ג)", אמר עיני, בעוקצו את הסטטוסים שכץ פירסם בפייסבוק, שהתייחסו לרפורמה בנמלים, אגב צעידות בחברת כלבו הפרטי. כץ לא נשאר חייב והשיב כי הכלב שלו לא ארגן שביתות ברכבת או בשדה התעופה, ולא מאיים להשבית את הנמלים.

לעניין הרפורמה בחברת החשמל, חזר עיני על המנטרה של הוועד ואמר כי "במשך שנים הייתה פה מדיניות ממשלתית חד משמעית - 'בואו נחליש את חברת החשמל'. חייבים להציל את החברה".

כיו"ר הוועדה יכהן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה וראש אגף התקציבים לשעבר אורי יוגב. עוד חברים בוועדה הם מנכ"ל משרד האנרגיה שאול צמח, מנהל מינהל החשמל במשרד האנרגיה יהודה ניב, מנכ"לית המשרד לפיתוח הנגב והגליל אורנה הוזמן־בכור, החשבת הכללית שבמשרד האוצר מיכל עבאדי־בויאנג'ו, הממונה על השכר קובי אמסלם, הממונה על התקציבים במשרד האוצר אמיר לוי ואלי כהן, לשעבר הממונה על השכר ומנכ"ל משרד התיירות.

במקביל לעבודת הוועדה ינהלו צוותים של הנהלת חברת החשמל, ההסתדרות וועד העובדים מו"מ לגיבוש הסכמות לקראת הרפורמה. בשיחות ישתתפו אש האגף המקצועי בהסתדרות אבי ניסנקורן, יו"ר ועד עובדי חברת החשמל דוד (מיקו) צרפתי, מנכ"ל חברת החשמל אלי גליקמן, יו"ר החברה יפתח רון טל, ראש מינהלת השינוי המבני אמיר ליבנה וסמנכ"ל הרגולציה אורן הלמן.

1.7 מיליון שקל פיצוי לעובד

הרפורמה המוצעת בחברת החשמל, ומוזכרת בכל דו"ח שנתי של החברה מזה כמה שנים טובות, כוללת הוצאת ניהול המערכת מידי החברה, פרישה של כ־2,000 עובדים, מכירת תחנות כוח ברמת חובב ואלון תבור, חלוקה לשלושה או ארבעה מרכזי רווח וביטול הטבות שונות של עובדי החברה לרבות הטבת ה"חשמל חינם".

בשיחות עם "כלכליסט" הסבירו בכירי הוועדה כי סלע המחלוקת העיקרי הוא הפיצוי לעובדים. לפי חישובים שערכו באוצר, וקיבלו ביטוי בדו"ח מבקר המדינה מ־2010, כל פורש אמור חבילת פרישה בשווי של כ־1.7 מיליון שקל. הפיצוי מורכב מתשלום פרישה מידיי (כשליש מהסכום) והשאר עלויות אקטואריה (פנסיה). מבחינת ועד העובדים מדובר רק בנקודת הפתיחה למו"מ. צרפתי מסביר ששכר העובדים הנוכחי מורכב מבסיס נמוך ומבונוסים שנצברים עליו, ולכן בעת הפרישה העובדים שיילכו הביתה יישארו עם משכורת נמוכה שמורכבת מהבסיס בלבד. לכן, צרפתי מתכוון לדרוש שבסיס המשכורת יועלה, כך שהפנסיה שתיגזר ממנו תגדל.

מנגד, האוצר לא מוכן לשמוע על העלאת השכר משני טעמים עיקריים. הראשון הוא ש"אין כסף בקופה". לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, השכר הממוצע בחברת החשמל הוא כ־21 אלף שקל לחודש, נכון להיום. כשמכפילים את הנתון במספר הפורשים, ומשכללים את ההטבות הנלוות, העלות עלולה להיות כבדה מדי על קופת המדינה.

הסיבה השנייה להתנגדות האוצר היא החשש שמא התקדים בחברת החשמל עלול להשתכפל בנמלים וברכבת, ואז כל שינוי ארגוני ידרוש פיצויים לעובדים שהמדינה לא רוצה לתת. בשנה שעברה השיחות בין האוצר להסתדרות הופסקו בשל פער של 6־10 מיליארד שקל בין הסכום שכל צד דרש עבור הפיצויים. בשבועות האחרונים התכנסו הצדדים לכדי פער נמוך יותר, שעל פי ההערכות בוועדה נע בין 3–5 מיליארד שקל.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", אחד הפתרונות שעלו הוא מימון הפרישה באמצעות תעריף החשמל - התעריף אמור לרדת בתחילת 2015 בשיעור חד של כ־25%, והפתרון המוצע הוא להורידו בהדרגה כך שיממן את עלויות הפרישה. פתרון נוסף שעלה בעבר והפך לרלוונטי הוא ביצוע "תספורת" לחובות חברת החשמל מול המדינה. מדובר בכ־6 מיליארד שקל שמקורם בהלוואת ואג"ח צמיתות (ללא מועד פרעון) שהמדינה מרוויחה מהן ריבית בשווי של כ־120 מיליון שקל בשנה.

רשות החשמל מחוץ לוועדה

באופן מפתיע, שר האנרגיה שלום הותיר את רשות החשמל מחוץ לדיוני הוועדה - להפתעתם של בכירי הרשות. הנימוק הרשמי לכך הוא שהרשות הוא גוף שאמור לבצע מדיניות ולא לקבוע אותה, ואם נציגיה יישבו בוועדה, יהיה צורך לצרף גם את ועד העובדים, מה שייגמר, לשיטתו של שלום, במריבות בלתי פוסקות. שלום אף עקץ אתמול את הרשות וקבע כי גם היא אשמה במצבה הפיננסי הקשה של חברת החשמל.

עם זאת, מקורות בוועד חברת החשמל טוענים שהוצאת רשות החשמל מהוועדה היתה תנאי מקדים של צרפתי, שניהל בשנים האחרונות קרב מר ועיקש כנגד רשות החשמל. זאת משום שהרשות דרשה פעם אחר פעם שהעובדים יממנו העליות בתעריף מכספי הפקדונות שלהם - פעולה שהתממשה באופן חלקי. בנוסף, ברשות מתנגדים למבנה הרפורמה וחושבים שיש להפריט את משק החשמל במלואו, כלומר שחברת החשמל לא תשלוט בהולכה ולא תשביח את נכסיה.

כמו כן, בכירי הוועדה הסבירו אתמול שכדי לשנות את מבנה משק החשמל יש לשנות מהותית - ואולי אף לבטל - את חוק משק החשמל מ־1996 שקבע את פעולת חברת החשמל ויצר את הרשות. כשישנו את החוק, מסבירים בוועדה, תהיה אפשרות לשנות גם את פעולת הרשות, ואולי אפילו לבטלה.

יוגב ייעץ בעבר לחברה

במשרד האנרגיה הסבירו אתמול שכל חברי הוועדה עברו בחינה משפטית תחת משרד האנרגיה כדי לוודא שאין חשש לניגוד עניינים בין חבריה. יוגב, שיעמוד בראש הוועדה, ייעץ לחברת החשמל לפני כשש שנים ועזר לה לגבש מתווה רפורמה שלא הגיע לכדי מיצוי, אולם בפעולתו הנוכחית לא נמצאה בעייה - כך לטענת בכירי משרד האנרגיה.

בשבועות האחרונים עלה שמו כמועמד לכהן כמנכ"ל רשות החברות הממשלתיות, אולם נכון לאתמול הנושא רחוק מלהיות סגור. הסיבה היא שחברת החשמל מחזיקה בחברת הפחם ובחברת ניהול המערכת, ותלויה באופן הדוק בפעולת חברת נתג"ז (נתיבי גז, שמוליכה גז לתחנות הכוח) ותש"ן (תשתיות נפט שמובילה לחברה דלקים) - כל אלו חברות ממשלתיות שהאחראי עליהן אמור לדאוג לפעולתן התקינה וליציבותן הפיננסית.

רפורמה במשק החשמל תשנה את פעולת החברות הללו ועלולה לצמצם את רווחיהן - לכן לא ברור איך רפורמטור של חברת החשמל יוכל לדאוג לתקינות החברות הממשלתיות. ההערכות הן שהלו"ז הקצר של הוועדה יקל על יוגב לקבל גם את תפקיד מנכ"ל רשות החברות כבר בתחילת 2014, זאת בהנחה שהמדינה תחכה עד אז או תסכים לתת לו מוטת שליטה רחבה ברשות החברות, שתאפשר ביטול חלק מהחברות ועריכת שינויים מבניים מהותיים מבלי שתידרש התערבות מוגזמת של לשכת שר האוצר.