מבקר המדינה: 4 שנים מאז מלחמת לבנון השנייה ועדיין לא החליטו מה התשתיות החיוניות של ישראל
דו"ח מבקר המדינה על מערכת הביטחון מתריע כי סמכויות המשרד להגנת העורף לא הוסדרו בחוק, אין גוף שמתאם בין כל הרשויות שאמונות על הערוף ואין התקדמות בפרויקט מערך ההתראות הסלולרי הארצי
מלחמת לבנון השנייה חשפה לא מעט בעיות בהיערכות העורף ללחימה ממושכת - היה ניתן לצפות כי כחלק מהפקת הלקחים מהמלחמה ההיא תבוא מדינת ישראל ותכין משנה סדורה לאיך לטפל באזרחים שלה בזמן לחימה ממושכת. אז זהו, שלא כל כך. מאז הקמת המשרד להגנת העורף, הסמכויות שלו לא הוסדרו בחוק, לא הוגדרו תשתיות חיוניות ולא הוגדרו נוהלי ההגנה על התשתיות האלה, אין גוף שמתאם בין כל הרשויות שאמונות על העורף וגם אין התקדמות של ממש בפרויקט מערך ההתראות הסלולרי הארצי - שהיה יכול להיות מערכת לעדכון כל אזרחי ישראל בזמן אמת מכל מקום, כך לפי מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, בדו"ח מיוחד על מערכת הביטחון. לטענת המבקר, סמכויות המשרד להגנת העורף כפי שהוגדרו על ידי הממשלה סותרות את חוק יסוד הצבא, ועלולות ליצור מצב בו שר הביטחון והשר להגנת העורף יטילו על צה"ל משימות סותרות.
שרידי רקטה שנפלה (ארכיון) צילום: רויטרס
ב-1 ביולי 2009 הנחה ראש הממשלה, בנימין נתניהו, כי יש לערוך דיון דחוף במיגון מתקני התשתית החיונית. למרות הדחיפות, הדיון הבא בנושא התקיים רק באפריל 2011, אז החליט אותו ראש ממשלה כי "השר להגנת העורף ביחד עם ראש המטה לביטחון לאומי ובתיאום עם הגורמים הרלוונטיים יערכו במהלך שמונת השבועות הקרובים מיפוי של הצרכים והפעולות הנדרשות להכנת העורף לשעת חירום ויגבשו הצעות להחלטה, ככל שיידרשו כאלה, אשר יובאו במהלך פרק הזמן האמור לאישורה של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי... בהכנת מיפוי הצרכים והפעולות הנדרשות יושם דגש מיוחד על הנושאים הבאים... מיגון מתקני תשתית".
עד סוף מאי אותה שנה הגיעה רשימה שכזו לשולחן הממשלה, אבל אז הוחלט להעביר את הנושא לוועדה בין משרדית ושם הנושא נמצא עד עצם היום הזה. המשרד להגנת העורף מצידו העביר רשימת תשתיות חיוניות רק במרץ 2012.
מנכ"ל המשרד להגנת העורף, גבי אופיר, מסר למשרד מבקר המדינה באוקטובר 2012, כי "בימים אלה שוקדים במשרד על הכנת מתווה לפיילוט הערכת סיכונים על בסיס המתודולוגיה שתסוכם בחודש הקרוב... בנוסף לפעילות זו פעל המשרד להגנת העורף לביצוע תעדוף מתקנים למיגון מיידי אל מול איום הייחוס הנוכחי (טרם אושר איום הייחוס המעודכן)".
על ההתנהלות הזאת מגיב המבקר: "משרד מבקר המדינה מעיר בחומרה, כי למרות העובדה שאיום ירי רקטות וטילים על העורף החריף משמעותית, לא נעשתה עד מועד סיום הביקורת, יולי 2012, עבודת מטה מקיפה, שבתוצאותיה המלצה לדרג המדיני לקבוע את רמת השירות הנדרשת מכל אחד ממתקני התשתיות הלאומיות החיוניות בישראל לצורך שימור תפקודו של המשק, לרבות בחירום".
מצה"ל נמסר, "צה"ל ומשרד החוץ מקיימים ביניהם קשרי עבודה ענפים, שבמסגרתם התהדק בשנים האחרונות שיתוף הפעולה בין הצדדים בתחום התכנון האסטרטגי. תהליך ההעמקה בשיתוף הפעולה נמשך, בהובלת הדרגים הבכירים ביותר. במטה הכללי חשוב להדגיש כי עמדת משרד החוץ בתחום קבלת ההחלטות בתחום האסטרטגי-מדיני משוקללת לתוצר התכנון האסטרטגי של צה"ל. כחלק מהכוונת העבודה המשותפת, ננקטים צעדים להבטחת ייעול והמשכיות שיתוף הפעולה".
גלעד ארדן, השר להגנת העורף, מסר בתגובה לדו"ח המבקר כי "אני מברך על פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא מוכנות העורף לחירום ועל ההמלצות העולות מדו"ח זה, המלצות המבקר תואמות את עמדתי באשר להסדרת תחומי האחריות בנושא מוכנות העורף לשעת חרום".
