החברה הממשלתית שלא עשתה דבר 4 שנים חוץ מלשלם משכורות

בימים אלה היתה אמורה חברת תחנות ייצור חשמל חדשות בישראל לעסוק בייעוד שלשמו הוקמה לפני ארבע שנים: הקמת תחנות כוח, שיגדילו את תפוקת החשמל עבור המשק הישראלי. אלא שהחברה הממשלתית בעלת השם המחייב לא בנתה מאז היווסדה אף לא תחנת כוח אחת. למעשה, אפילו בממשלה כמעט שכחו מקיומה של החברה, שמעסיקה כיום שלושה עובדים בלבד.

בישיבת הממשלה שהתקיימה בשבוע שעבר הורה ראש הממשלה בנימין נתניהו להכין תוכנית מתאר ארצית להקמת תחנות כוח. לכאורה, המשימה היתה אמורה להיות מוטלת על חברת תחנות ייצור חשמל, אך מי שקיבל את ההוראה להכין את תוכנית המתאר היו משרדי הפנים והאנרגיה.

תחנת הכוח של דוראד. היצרנים הפרטיים עושים את העבודה בעצמם צילום: בני מור

ל"כלכליסט" נודע כי החברה פועלת כבר חצי שנה ללא מנכ"ל. את התפקיד מילא מאז 2010 אלי דוליצקי, ובימים אלה מסיים את תפקידו גם יו"ר הדירקטוריון אילן עמר. עמר סיפר כי אמנם החברה החלה לפעול ב־2010 אך זכתה לתקציב רק כעבור שנתיים. לדבריו, מאז 2012 פעלה החברה לאיתור שבעה אתרים להקמת תחנות כוח. אלא שאיתור תחנות כוח אינו הייעוד המקורי שלה, ועל פי רשות החברות הממשלתיות הוא עדיין מוגדר כ"הקמה והפעלה של תחנות לייצור חשמל".

משרד התשתיות הקפיא

"מדובר בחברה שהיא פיקציה", אומר בכיר בענף האנרגיה שמכיר מקרוב את פעילותה. "היא הוקמה כדי לפתח תחנות כוח, אבל לאורך השנים ראו שההקמה דורשת תקציבי ענק, שאין בידה. בינתיים החלו להיכנס לשוק יצרני חשמל פרטיים ובעצם עשו את העבודה שלה. כדי לא לסגור את החברה היא הונשמה מלאכותית והוחלט שהיא תתכנן מקומות להקמת תחנות כוח, אבל גם את זה היא לא עשתה".

מבדיקת "כלכליסט" עולה כי לאורך השנים סבלה החברה מהיעדר תקצוב, כיוון שבכירי משרד התשתיות (שמו הקודם של משרד האנרגיה) סירבו במשך שנתיים וחצי להעביר לה כסף בטענה שאין בה צורך. לפני כשמונה חודשים פנו בכירים באגף התקציבים למשרד האנרגיה באופן לא רשמי ושאלו אם לדעתם יש להשאיר את החברה פעילה. אלא שאז הוקדמו הבחירות וההחלטה בנושא נדחתה.

הקמת החברה באה בעקבות כישלון המו"מ על יישום הרפורמה בחברת החשמל ב־2008. כתוצאה מכך החליטה הממשלה על הקמת שתי חברות ממשלתיות, בהן תחנות ייצור חשמל. מטרת החברה הוגדרה להקים תחנות כוח ולמכור אותן כדי לייצר תחרות לחברת החשמל. גם החברה השנייה שהוקמה אז, חברת ניהול מערכות, לא מילאה את ייעודה המקורי, ונותרה בתוך חברת החשמל. לאחרונה החלה החברה לגבות מיצרני החשמל הפרטיים עמלת שימוש, מהלך שצפוי להכניס לחברת החשמל 240 מיליון שקל עד סוף השנה.

במשרד האוצר סיווגו את חברת תחנות ייצור חשמל ברמה 8. לפי תקנות רשות החברות הממשלתיות, עלות השכר של מנכ"ל חברה ברמת סיווג 8 היא כ־34 אלף שקל בחודש אם החברה לא פעילה וכ־37 אלף שקל לחודש אם היא פעילה. חברי דירקטוריון זוכים לגמול של 1,215 שקל לישיבה. כמה ישיבות נערכו בשנה האחרונה, אם בכלל? מרשות החברות הממשלתיות נמסר: "הנושא בבדיקה".

"המינוי לא בעייתי"

בכך לא מסתיימים סימני השאלה באשר להתנהלות החברה מאז הקמתה. למרות היעדר מנכ"ל והיעדר פעילות, פרסמה החברה בחודש פברואר מכרז לתכנון ומציאת שטחים, שבהם תוכל המדינה להקים תחנות כוח. במאי הוכרז הזוכה: אהרון בר דב, לשעבר מנהל אגף בחברת החשמל, שכיהן כדירקטור בחברה עד סוף 2012 וכעת נשכר ליועץ מקצועי.

בר דב החליט להיעזר בצוות מומחים שיסייע לו בעבודתו החדשה, וכלל בכירים לשעבר במשרד האנרגיה ורשות החשמל, הגוף המפקח על יצרני החשמל. בר דב אמר ל"כלכליסט" כי המכרז תקף לשנת 2013. הוא סירב לפרט את הסכום שישולם לו ולצוותו ואמר שלא היתה לו כל מעורבות בניהול המכרז, שנעשה לאחר עזיבתו. לשאלה אם אין בעיה במינויו, אמר כי המהלך אושר מבחינה משפטית, לכן הוא "לא רואה בנושא שום בעיה".

היו"ר עמר אמר כי "שמונה מציעים רכשו את מסמכי ההליך למכרז וחלקם הגישו הצעות. אין קשר בין הבחירה בבר דב לכהונתו כדירקטור".

כל שאלות "כלכליסט" שהופנו לרשות החברות הממשלתיות - על פעילות החברה, היעדר מנכ"ל פעיל בה, הליך הזכייה של בר דב במכרז, עלות הייעוץ שלו והיעדר דו"חות כספיים זה ארבע שנים - זכו בתשובה אחידה: "הנושא בבדיקה".