מלחמת ההישרדות של קופות החולים נכנסת לישורת האחרונה

שרת הבריאות יעל גרמן תגיע היום לוועדת הכספים להציג את תקציב משרדה לשנתיים הקרובות. סביר מאוד להניח שהיא תתגאה בפני חברי הוועדה שהיא הצליחה להשיג הגדלה של כמיליארד שקל לסל הבריאות הממלכתי (שתתפרס על פני שלוש שנים).

סביר גם להניח שגרמן לא תספר מיוזמתה לחברי ועדת הכספים שהיא לא ממש הוסיפה כסף לקופות החולים כפיצוי על השחיקה בתקציביהן בשנים האחרונות, כפי שפסק בג"ץ לעשות כבר ביוני לפני שנה. למה? יש הרבה סיבות. היו בחירות, המשא ומתן בין הקופות לבין האוצר נתקע, הפוליטיקאים עוד לא למדו את הנושא, תמיד אפשר למצוא הסבר.

מחלקים את העוגה: לפרויקט המלא לחצו כאן

הקופות ובתי החולים רבים ביניהם מי יקבל יותר

איך בכלל עובד תקציב משרד הבריאות? מדובר בפלונטר סבוך של כסף שזורם בכל מיני כיוונים בין משלמי המסים, שהם גם צרכני הבריאות, לבין קופת המדינה, קופות החולים ובתי החולים. מדי חודש המדינה גובה מהעובדים - גם שכירים וגם עצמאים - מס בריאות, כשיעור מן ההכנסה (עד 5%, לחלק מההכנסה).

הכסף הזה מגיע לקופת המדינה, אבל הוא לא מספיק בשביל לממן את כל סל הבריאות הממלכתי, כלומר את השירותים הרפואיים שהציבור יכול לקבל ללא תשלום. לכן, המדינה מוסיפה עוד כמה מיליארדים מדי שנה - בערך חצי מעלות סל הבריאות - מהמסים האחרים שהיא גובה. המדינה מעבירה את הכסף הזה, יחד עם ההכנסות ממס בריאות, לקופות החולים. הקופות רוכשות את השירותים הרפואיים שמעניקים בתי החולים - טיפולים, בדיקות, אשפוזים, ניתוחים וכיוצא באלה - וכך כספי המסים של הציבור הישראלי מממנים בסופו של דבר את משכורות הרופאים שעובדים במערכת הציבורית.

אלא שהכסף הזה כמובן לא מספיק, וגם קופות החולים וגם בתי החולים הממשלתיים מצויים בגירעונות די קבועים. ועל זה בדיוק הריב - מי יקבל יותר, בתי החולים או קופות החולים. בקופות מאשימים את משרד האוצר ואת משרד הבריאות שהם עובדים בשירות בתי החולים, ומגדילים את הגירעונות בקופות בשביל לייצב את בתי החולים.

תקציב משרד הבריאות. קופות החולים מול בתי החולים. מי יקבל יותר? צילום: אלעד גרשגורן

במשרדי הממשלה מסבירים שההיפך הוא הנכון, ושבקרוב מאוד יתקנו משרדי האוצר והבריאות את המצב על ידי עדכון הרכיבים במדדים שקובעים כמה קופות החולים ישלמו לבתי החולים. וביתר פירוט, הממשלה תגדיל את רכיב כוח האדם - עלות שכר הרופאים - במדד יוקר הבריאות, בשביל שהקופות יישחקו פחות.

כמה הסיפור הזה אמור לעלות בשנה?

במשרדי הממשלה מסרבים לומר, למרות שמדובר בכסף ציבורי, בכספי משלם המסים. על פי הערכות, מדובר בתוספת של עשרות מיליוני שקלים בשנה. בינתיים, עד שהסיפור הזה ייגמר סופית - בתוך שבועות, אומרים בממשלה - קופות החולים מנסות למקסם את ההכנסות שלהן מהתיקון לחוק בעוד כמה מיליונים.

פירוק תקציב משרד הבריאות מגלה עוד כי מדי שנה האוצר מתקצב בכמה עשרות מיליונים בודדים את התקציב שהוא מעביר למרכזים לבריאות הנפש שפזורים בישראל: כ־30 מיליון שקל בלבד בשנת 2012. אולם בסופו של דבר מגדיל תקציב זה באלפי אחוזים במהלך השנה (עד כמיליארד שקל בסך הכל).

הסיבה לכך משונה: למרות שהרפורמה בבריאות הנפש, שמעבירה את האחריות על מערך בריאות הנפש לקופות החולים, אושרה לפני 15 שנה, הרי שרק בשנה החולפת היא אומצה באופן סופי. ועל כן, האוצר השלים את הכסף לבריאות הנפש על חשבון סל הבריאות הממלכתי.

תקציב פיתוח בתי החולים עשוי לפגוע בפריפריה

בנוסף, פילוח התקציב מגלה גם כמה מעט כסף מקציבה הממשלה לטובת פיתוח פיזי של בתי החולים - 42 מיליון שקל בלבד, וגם הסכום הזה נמוך ביותר מחצי לעומת 2012. במלים אחרות, המדינה אומרת לבתי החולים שאם הם רוצים לבנות מגדלי אשפוז חדשים לטובת הציבור ולשפר את תשתיותיהם, עליהם ללכת ולקושש תרומות.

מבקר המדינה כבר הראה בעבר שמרבית התרומות מגיעות בסופו של דבר לבתי החולים הגדולים באזור המרכז - בעיקר תל השומר ואיכילוב - דבר שמעמיד את יתר בתי החולים בישראל, ובעיקר בפריפריה, במצב של הזנחה מתמשכת.