הרצח בברנוער: נקמה עיוורת על פגיעה בנער

הם היו ארבעה שותפי סוד. הסוד הנורא - על הטבח בברנוער שהסעיר את המדינה לפני כמעט ארבע שנים, ונותר בגדר תעלומה. אלפים נחקרו, מיליוני שקלים הושקעו, עד שאחד מהם חש נבגד והוביל לפענוח הדרמטי שיוצא היום (ג') לאור - בתום פארסת איסור הפרסום - ומצייר תמונה של נקמה עיוורת: המשטרה חושדת כי חגי פליסיאן (23) מפרדס כץ הוא שירה ללא הבחנה במרכז לצעירים מהקהילה הגאה. הסיבה: הוא שמע מקרוב משפחתו - אז קטין - שנפל קורבן לעבירה מינית מצד פעיל מוכר בקהילה הגאה. האחרון נעצר אף הוא והוגדר כיעד הנקמה - אך לא נפגע. חברם טרלן חנקישייב (26) היה שותף לפי החשד בפעולה הרצחנית. דמות המפתח הייתה סייען נוסף, הומוסקסואל מוצהר, עד המדינה שהפליל את החשודים.

ב-1 באוגוסט 2009 נכנס גבר מוצק, לבוש שחורים למקום שאליו באו בני נוער כדי לחוש מוגנים. הוא ירה אחד אחד במדריך ניר כץ (26) ובליז טרובישי (16) ופצע 11 אחרים.

עצרת מחאה בעקבות הרצח בברנוער צילום: יריב כץ

לאיש לא היה קצה חוט, עד פריצת דרך שנרשמה לפני כחצי שנה: חוקרי משטרה מצאו אקדח קבור בחורשה בראש העין. בדיקה במעבדה לזיהוי פלילי של המטה הארצי לא הותירה ספק - זה האקדח ששימש את הרוצח בברנוער. אבל גם זה לא הספיק. על האקדח לא היו טביעת אצבע או DNA. עד שלפני ארבעה חודשים התקבלה שיחת הטלפון המכריעה מהכלא.

משם התחיל מעקב אחר החשודים, ואנשי היחידה המרכזית של מחוז תל אביב בפיקודו של ניצב-משנה גדי אשד, בטוחים שאספו חומרים מפלילים שיובילו לכתב אישום. המניע, הם מסבירים, הוא העבירה כלפי קרוב המשפחה של פליסיאן. חוקרי מפלג התשאול בהובלתו של סנ"צ נסים דאודי טוענים כי לכל אחד מהשלושה, שהכירו בשכונה והיו מעורבים בעבר בפלילים - היה תפקיד. החוקרים משרטטים את הסיפור המלא - כך תוכנן, יצא לפועל והוסתר שנים הטבח בברנוער.

"נקמה של מכות"

בחקירה התברר כי שבועיים לפני הרצח, גילה פליסיאן שאותו קרוב שהיה נער נפגע מינית (חשד שגם הקטין וגם הפעיל המוכר מכחישים). עם קבלת המידע החלו השלושה לתכנן נקמה. לצורך כך יצר פליסיאן קשר עם חברו, עבריין והומוסקסואל מוצהר שישב בזמנו בכלא - והפך בהמשך לעד המדינה. הוא ביקש לאסוף אינפורמציה לגבי הבכיר בקהילה. על פי מה שנמסר למשטרה, העבריין אמר לשלושה כי הבכיר אמור להימצא בברנוער באותו ערב בתחילת אוגוסט. הוא העביר לו באמצעות קרובי משפחה גם מסכה שחורה מביתו, וזו שימשה את פליסיאן בעת הירי.

כאשר החל לשתף פעולה עם חוקריו, עד המדינה סיפר להם כי כשהשלושה פנו אליו וביקשו לנקום בבכיר הקהילה, הוא חשב שרצו להכות אותו.

שלושת החשודים המרכזיים המשיכו באיסוף מודיעין על הברנוער ועקבו אחר פעילותו של הבכיר. בערב הרצח הגיע על פי החשד פליסיאן, אז חייל, לבוש שחורים, מסכה לפניו, חמוש באקדח - וירה בשוהים במקום. לאחר מכן נמלט ברגל, עד שטרלן וקרוב משפחתו אספו אותו במכוניתם.

חגי פליסיאן, החשוד ברצח בברנוער

על פי החשד השלושה סיכמו שלא לדבר על כך לעולם. הם נפטרו מהאקדח, ופליסיאן אף עדכן את שותפו בכלא כי "הבעיה" עם אותו יעד הסתיימה. לאחר הפעולה, הוא ערק מהצבא למשך תקופה ארוכה.

במשך שנים ניסתה המשטרה להפוך כל אבן אבל לא הצליחה להגיע לפתרון התעלומה. הפעיל המוכר בקהילה הגאה נחקר כמו מאות נוספים ואפילו אל עד המדינה, שלא הסתיר את זהותו המינית, הגיעו החוקרים, אבל הוא לא מסר להם אז את מה שידע.

אקדח מעשן

לפני כחצי שנה מצאו חוקרי המשטרה את האקדח במקרה, אבל לא הצליחו לקשר בינו ובין חשוד. שלושה חודשים חלפו, ואז הגיעה השיחה מהכלא. "יש לי מידע על הברנוער", אמר מי שהפך כעת לעד מדינה. הוא הסתכסך עם החשודים, והחליט לספר את כל מה שידע. לשוטרים אמר: "הם נטשו אותי בכלא. אני מוכן לעזור לכם".

החוקרים הופתעו והתקשו להאמין: החשודים במעשה הסתובבו תמיד בקרבתם. הם ביקשו ממנו הוכחות ראשוניות, וזה הצביע על המניע: הקשר בין הבכיר לבין אותו קרוב, שהיה קטין.

השיחה המכריעה הובילה את מפלג הבילוש של ימ"ר תל אביב למעקב צמוד במשך 24 שעות ביממה אחר החשודים. בזמן זה הם לא התקשו להבחין באורח החיים העברייני של השלושה, ואף תיעדו אותם פורצים, גונבים ומבצעים פשעים נוספים.

אבל בכירי הימ"ר הבינו שחסרות ראיות כדי להפלילם. עד המדינה שעדיין היה בכלא, אמור היה להשתחרר רק בעוד כמה חודשים. בצעד יוצא דופן החליטו במשטרה לשחרר אותו על מנת שיהפוך לסוכן משטרתי וישיג ראיות נוספות. במהלך שקיבל את אישור פרקליטות המדינה וגורמים נוספים, הוא שוחרר.

"לא היה ברור לנו איך האדם הזה יכול לחדש קשריו עם חבריו, ולא היה ברור לנו איך הוא יוכל לחדש שיחות על עבירה כל כך חמורה שהוא שותף בה", אמר נצ"מ אשד. אבל החברים לא חשדו בדבר. הוא הצליח לגרור אותם לשיחות על הברנוער. החוקרים שבידיהם קלף מנצח, אך היו מעוניינים בראיות מוחשיות לצורך הפללה בטוחה. העד הופעל במתכונת של סוכן במשך ארבעה חודשים. "הוא עשה 'הפריות' בצורה מאוד איטית", ניסח זאת מפקד הימ"ר.

"צאו למעצרים"

בשבוע שעבר, בעוד במחוז עסוקים בטקסי החלפת הפיקוד שבו נכנס ניצב בנצי סאו לתפקיד במקום ניצב אהרון אקסול, שעקב עד כה אחר הפרשה, חלה תפנית. לפתע גילו בימ"ר תל אביב שייתכן שהחשודים גילו שעד המדינה פועל נגדם. בשל החשש שלא ניתן יהיה לשמור על חייו של עד המדינה, ההחלטה הראשונה שקיבל מפקד המחוז החדש סאו עוד לפני שחלפה יממה מאז מינויו לתפקיד, הייתה: "צאו למעצרים".

עד המדינה הושם במקום מבטחים והמשטרה עצרה את שלושת החשודים. מאוחר יותר עצרו גם את הבכיר בקהילה. במהלך החקירה עימתו החוקרים את החשודים עם עד המדינה והוא הטיח בפניהם את מה שידע. הם המשיכו להכחיש את החשדות וניסו לציירו כמי שמעליל עליהם עלילות. במקביל המשיכו החוקרים ללחוץ על הבכיר שיספר מה הוא יודע, ואם שתק במהלך כל השנים אף שידע שכדורי האקדח היו מיועדים לו.

עד אתמול התבצר הבכיר בעמדתו כי אין לו קשר לאף אחד מהמעורבים וכי לא פגע בקטין. במשטרה אפילו הציעו לו לשתף פעולה תמורת הקלה גדולה מאוד בעונשו, ובלבד שיספק חותמת רשמית למניע: הרצח בברנוער בוצע כנקמה על מעשיו. אך הוא עומד בהכחשתו, וכך גם החשודים, שמכחישים קשר לרצח. התעלומה שנותרה לא פתורה היא - מדוע פתחו החשודים בירי בברנוער, אף שהבכיר כלל לא היה שם באותה עת.

"עבריינים קטנים"

מיהם החשודים? חגי פליסיאן הוא בן למשפחה דתית בת שישה ילדים מפרדס כץ. אחרי שהוריו התגרשו נותר יחד עם אחיו ברשות האם, שכדי לפרנסם נאלצה לעבוד קשה. חלק מבני המשפחה כיום חרדים, ואילו האח הבכור יעקב ולצדו חגי ואחרים - הידרדרו לפשע. שני האחים ספגו לפני כשנה וחצי יריות מטווח קצר בגן ציבורי ברחוב יוסף חיים בבני ברק, ונפצעו קל-בינוני, במסגרת סכסוך עבריינים.

בשנת 2004 נפתח נגד חגי והחשוד הנוסף תיק בגין הצתה, גניבה והחזקת סכין. קרוב המשפחה הצעיר מחגי הסתבך עם החוק שוב ושוב. באחד המקרים, תוך שהפר את תנאי מעצר בית הוא נהג על אופנוע בפראות, התהפך ונפצע קשה. חייו ניצלו לאחר מאמצי החייאה. הוא עבר ניתוחים ספורים ואושפז למשך חמישה חודשים. בשל שורת עבירות הוא נידון לארבעה חודשי מאסר בפועל בנובמבר 2011. בית המשפט הקל בעונשו נוכח מצבו הפיזי, והצעיר התחייב כי פתח בדרך חדשה בחייו. בשכונה זוכרים עד היום כיצד "נכנס למאסר על כיסא גלגלים".

את החשוד השלישי, טרלן חנקישייב (26), הכירו שני החשודים האחרים מהשכונה ועבדו איתו בקו חלוקת ביצים באזור. גם לו שורת הסתבכויות מאז שהיה נער, ולפני שנה וחצי הואשם בגניבת קטנוע ובבריחה מסוכנת מהמשטרה. אבל איש לא שיער שעבריינים "קטנים" כמוהו וכמו חבריו, יהיו אלה שיתגלו כאחראים לטבח המסתורי והנורא.

המעורב הנוסף הוא אותו פעיל מוכר בקהילה הגאה, ששמו יפורסם רק מחר בהתאם לקביעת השופט. במשך שנים הוא סייע לבני נוער להתמודד עם קשיים שנבעו בין היתר מזהותם המינית, ואף זכה באות המתנדב של עיריית תל אביב. מכריו הוכו בתדהמה בשבוע שעבר עם מעצרו, ומיאנו להאמין שתקף מינית נער. פרסום המקרה, אמרו בשבוע שעבר בקהילה, צפוי להוביל גם ל"שאלות מוסריות קשות" בכל הקשור למוסדות סיוע.

"יש עוד הרבה מאוד תרגילי חקירה"

צו איסור הפרסום בפרשה הוסר ברובו אחרי כמעט ארבע שנים של חשאיות. בתדרוך לעיתונאים אמר מפקד מחוז תל אביב הטרי, ניצב בנצי סאו, שזמן קצר לפני כן תם מפגש עם המשפחות השכולות ועם נפגעי אירוע הברנוער. לדבריו, "החקירה מאוד רגישה ומאוד סבוכה. בניגוד לדעה הרווחת בציבור שהפרשייה כבר מאחורינו, אני אומר באחריות מקצועית - יש לנו עוד הרבה מאוד עבודה. יש לנו עוד הרבה מאוד תרגילי חקירה".

מפקד המחוז היוצא, ניצב אהרון אקסול, סיפר ש"זה תיק שלא נח לשנייה אחת 24 שעות, שבעה ימים בשבוע. היו לנו רגעים עם תקוות ונפלנו. אני לא מכיר תיק שהשקיעו בו משאבים כספיים וארגוניים כאלה. נחקרו פה מאות אנשים כדי להגיע לתיק עצמו".

מפקד הימ"ר אשד אמר שמבחינתו זהו "תיק עם משמעות אסטרטגית. העננה עלינו כארגון של אי פענוח התיק הזה, יש לה משמעות רחבה. הפגיעה בנערים ובנערות היא פגיעה קשה מאוד בתחושת הביטחון. היא פגעה באמון של הציבור בנו לפענח תיק. במשך ארבע שנים גיששנו באפלה. זה כמעט הפך לסטטוס של פשע מושלם. כל יום שעבר העצים התחושה שבוצע פה פשע קשה, שהרשויות לא יכולות לפענח את זה".

הפרטים הותרו לפרסום בעקבות בקשת כלי התקשורת. את ynet ו"ידיעות אחרונות" ייצג בדיון עו"ד פז מוזר ממשרד עורכי הדין ליבליך-מוזר.