נרדמו בשמירה: משרד התחבורה לא נערך לקריסת בטר פלייס

הערבות הבנקאית שמחויב להעמיד כל יבואן רכב אמורה לאפשר למדינה להיערך למצבים כמו הקריסה של בטר פלייס. במקרה של יבואנים שמסרו מעל 500 מכוניות, כמו בטר פלייס, גובה הערבות הוא 8 מיליון שקלים. כשמשרד התחבורה רשאי לחלט 30% ממנה במטרה לדאוג להמשיך ולקיים מערך שירות סביר למחזיקי רכביה של חברה שפשטה רגל. עם זאת, אף שמנגנון זה מעוגן בחוק, משרד התחבורה פספס את הרכבת ולא חזה את קריסתה של בטר פלייס.

על פי לשון צו הפיקוח על מצרכים ושירותים חייב יבואן רכב ליידע את המשרד מראש על הפסקת יבוא מכוניות לישראל על מנת שהמשרד יוכל להיערך בהתאם. יבואן הרכב עצמו מחויב לדווח למשרד התחבורה באחד משלושה מקרים: כאשר מתגלה כוונה של אחד מהצדדים לסיים את ההתקשרות לפני המועד שנקבע בחוק, עם היוודע על אירוע הגורם לפקיעת ההסכם לפני תום המועד שנקבע בו, או כשמתרחש אירוע העלול לגרום לפגיעה בעיקרון העסק החי, הערה שפורסמה כזכור לבטר פלייס ברבעון הקודם.

בטר פלייס. הערת עסק חי פורסמה בריבעון הקודם

במשרד התחבורה מפנים אצבע מאשימה כלפי בטר פלייס. בתגובה רשמית מוסר המשרד כי: "בטר פלייס לא הודיעה על הפסקת פעילותה ליבוא ושיווק כלי רכב בישראל. בעקבות כך פנה אתמול מנהל אגף הרכב במשרד התחבורה למנכ"ל חברת בטר פלייס, וביקש את התייחסותה הדחופה של החברה. בנוסף לכך, ביקש לדעת כיצד בכוונת החברה לטפל בכלי רכב שנמכרו, התמיכה והאחריות להם. משרד התחבורה ישקול את המשך צעדיו לגבי החברה בהתאם לממצאים".