משרד התחבורה מנסה לעכב את התחרות בנמלים
שר התחבורה מנסה לשכנע את הממונה על הגבלים עסקיים לדחות את ההכרזה על הנמלים כקבוצת ריכוז ובכך למנוע הכנסת תחרות לענף
בסוף השבוע שעבר הטיל הממונה על הגבלים עסקיים דיויד גילה פצצה רגולטורית על ענף הנמלים הישראלי. גילה פרסם מכתבי שימוע לנמל אשדוד ולנמל חיפה, שבהם הוא קורא לחברות העומדות מאחוריהם למסור את עמדותיהן בטרם הוא מכריז עליהן כקבוצת ריכוז בתחום הפריקה והטעינה של מכולות.
- 4 רפורמות שיכולות לחזק את המשק תקועות
- ההסתדרות: "האוצר לא מבין שמה שחל במקומות אחרים לא חל בנמלים"
- ישראל כץ: "עד 2020 ישראל תצטרך עוד שני נמלים"
הרקע למכתבים ברור: גילה חושש מהשתלטותן של שתי החברות על הנמלים החדשים המתוכננים לקום בסמיכות לאלה הקיימים. בעתיד אמורים לקום נמל המפרץ בחיפה ונמל הדרום באשדוד בעלות הקמה שתממן חברת נמלי ישראל, כ־1.1 מיליארד דולר כל אחד. הממשלה אמורה להחליט בקרוב מי משני הנמלים ייבנה ראשון.
משמעות ההכרזה על הנמלים כקבוצת ריכוז היא ששתי החברות הפועלות במציאות של מונופול אזורי, כל אחת בחלק אחר של המדינה, לא יורשו להפעיל עוד נמל ואף יימנעו מהענקת שירות דומה "בשטח, מסוף או רציף שאינם מופעלים על ידן כיום".
גילה מנמק את הצעד יוצא הדופן בטענה כי "הצעדים המפורטים לעיל עשויים למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות בעסקים. מקרקעין ותשתיות המיועדים למתן שירות נמלי הם משאב מוגבל המצוי בשליטה כמעט מוחלטת של חברות הנמל. העברת מקרקעין נוספים או תשתיות חדשות שיוקמו לידי חברת נמל תסכל כניסת מתחרים חדשים לשוק הפריקה והטעינה של מכולות וכך תפגע בתחרות ובציבור". חברות נמלי אשדוד וחיפה יוכלו להציג את עמדותיהן עד יולי הקרוב.
משרד התחבורה מסתייג
במהלך סוף השבוע דאג שר התחבורה ישראל כץ לעדכן את הקוראים בעמוד הפייסבוק שלו במחשבותיו על שינויים רגולטוריים שעתידים לפקוד את משרדו. "נזכרתי ברפורמה הבאה שאני הולך לקדם בקרוב - הרפורמה בנמלים", הוא כתב. "אחרי שהחלטנו על השמים הפתוחים, שיפחיתו את מחירי הטיסות, ומיד עם השלמת הרפורמה ברכב שתוזיל את הטיפולים, החלפים והרכב עצמו, נוציא לדרך את רפורמת הנמלים בהכנסת תחרות שתוריד את התעריפים, את מחירי הסחורות ואת יוקר המחיה בישראל. זה יהיה פרויקט גדול וכבד, אבל נעשה אותו כמו שצריך", הבטיח כץ.
ואולם, הבטחות לחוד ומציאות לחוד. ממידע שהגיע לידי "כלכליסט" עולה שבמהלך הימים רביעי וחמישי, רגע לפני ההכרזה של גילה כי נמלי ישראל עלולים להפוך לקבוצת ריכוז, הפעיל משרד התחבורה לחץ כבד על הממונה בדרישה שלא יבצע את המהלך ויימנע הלכה למעשה מההכרזה על הנמלים כקבוצת ריכוז. מדובר בסדרת שיחות טלפון שהלכו והתגברו לקראת חמישי בערב, אז ניסה הדרג הפקידותי של משרד התחבורה למנוע את ההכרזה בטענה שהמשרד "אינו מוכן למהלך רגולטורי כה דרמטי".
במשרד התחבורה אישרו את סבב השיחות מול גילה והסבירו ל"כלכליסט" שהם אינם מתנגדים לרפורמות, אבל הכרזה זו, שהיא בעלת משקל רגולטורי ונושאת בחובה מטענים פוליטיים כבדים, עלולה לעורר את ועדי הנמלים לנקוט פעולות חד־צדדיות שיפגעו במשק, ומי שיצטרך להתמודד איתן יהיה משרד התחבורה ולא הממונה על הגבלים עסקיים.
הפתעה לראשי ההסתדרות
במכתבים של גילה צוין כי "חברות נמל חיפה או נמל אשדוד, וכן מי מטעמן, לא ינקטו כל פעולה שיש בה כדי לסכל את כניסתו לשוק של מפעיל נוסף או להקשות את פעילותו", הנחיה העלולה להביא להתנגשות בין גילה לוועדי העובדים בנמלים והסתדרות העובדים, שלא ידעו על ההחלטה הצפויה.
לדברי כמה בכירים בהסתדרות ששוחחו בסוף השבוע עם "כלכליסט", הבעיה היא לא רק בהחלטה עצמה, אלא בתחושת הרדיפה שמתלווה אליה. "לחלק משרי הממשלה יש משימה ברורה - לפרק את העבודה המאורגנת בישראל, וכל צעד כשר להשלמת המשימה הזאת. יש אווירה של הסתת דעת הציבור נגד הוועדים", אומר בכיר בארגון. ההחלטה של גילה מצטרפת לדברים של שר האוצר יאיר לפיד ושל שר הכלכלה נפתלי בנט על הרצון שלהם לקדם רפורמה בנמלים, אם כי טרם הבהירו אם מדובר ברפורמה בנמלים הממשלתיים עצמם או רק ביצירת תחרות לנמלים הממשלתיים בדמות נמל פרטי שייבנה סמוך להם.
בתחילת השבוע צפויה להתקיים פגישה בין יו"ר איגוד עובדי התחבורה בהסתדרות אבי אדרי לבין ראשי ועדי הנמלים באשדוד ובחיפה, וסביר להניח כי ייקח בה חלק גם יו"ר ההסתדרות עופר עיני או יו"ר האגף לאיגוד מקצועי אבי ניסנקורן. השאלה העיקרית שעל הפרק היא אם ההחלטה החדשה של גילה סותרת את ההסכמים מ־2005 בין ההסתדרות למדינה על ההפרטה העתידית של הנמלים.
"כשההסתדרות חתמה אז על הרפורמה הגדולה בנמלי הים, איש לא דיבר איתנו על בנייה של נמל חדש בישראל ואף אחד לא אמר שנמל אשדוד או נמל חיפה לא יוכלו לנהל רציפים חדשים שייבנו", אומר אדרי. על פי הפרשנות של ההסכם מ־2005, המקובלת על ההסתדרות, התחרות אמורה להתקיים בין נמל חיפה לנמל אשדוד, ולא בין רציפים שונים באותו נמל או בין כאלה הסמוכים זה לזה.
גם טרכטנברג התריע
גילה מחדד שבעשור האחרון הוקמו שני מסופי נמל חדשים - ב־2005 מסוף היובל באשדוד וב־2011 מסוף כרמל בחיפה - אולם אלה לא פתחו את השוק לתחרות, אלא נמסרו לחברות הקיימות. גם במסגרת ועדת טרכטנברג דובר על "מונופולים אזוריים" השולטים בתנועת הסחורות בישראל, מצב שבעקבותיו יותר מ־90% מהסחורות שנכנסות ויוצאות מהמדינה עוברות בשערי אשדוד וחיפה. הבעיה המרכזית העולה מהמצב הזה היא שעיצומי עבודה בכל אחד מהנמלים הללו פוגעים משמעותית בציבור היבואנים והיצואנים כאחד ומותירים את כלל המשק כשבוי בידי שני ועדי עובדים לוחמניים.
לפי מקורבים לגילה, הוא אינו חושש שהוועדים יסגרו את הנמלים בעקבות ההכרזה. "כולנו פועלים במסגרת של חוק, גם ההסתדרות, גם הנמל. יש סיטואציה תחרותית שהממונה חושב שהיא בעייתית, ואם נשב כל היום ונגיד 'מה יקרה אם', אז לא נעשה כלום", אמר בכיר במשרד הממונה. לדבריו, "אנחנו לא נכנסים למגרש הפוליטי. אנחנו גוף מקצועי שמקבל החלטה מקצועית, ואם כל הזמן היינו מביאים בחשבון שיקולים פוליטיים לא היינו פועלים. יריית הפתיחה של הרפורמה בנמלים באה מהכיוון המשפטי־כלכלי של הרשות, אבל ההמשך חייב להיות בשיתוף פעולה עם הממשלה".
שר הכלכלה נפתלי בנט בירך על המהלך. לדבריו, המשמעות המיידית של המהלך היא ש"החברות המפעילות כיום את הנמלים לא יוכלו להפעיל נמל חדש או רציף חדש בנמלים הקיימים, או במילים אחרות, תיווצר תחרות בנמלים". בנט כינה את המהלך של גילה "צעד אמיץ וחשוב ביותר" ואמר ש"יחלפו כמה שנים עד שכולנו נרגיש במשמעות, אך היא בוא תבוא. אמרת לגילה שמתוקף תפקידי אתן לו גיבוי מלא למהלך האמיץ".